רפאל הכהן כ"ץ
הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.
![]() | |
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג | |
לידה |
1722 כ"ד בחשוון תפ"ג ![]() |
---|---|
פטירה |
1803 (בגיל 81 בערך) כ"ו בחשוון תקס"ד ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 11 בנובמבר 1803 ![]() |
השתייכות | יהדות גרמניה |
תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד |
רבותיו | רבי אריה לייב גינצבורג |
תולדות חייו עריכה
נולד בשנת תפ"ג (1722) לרב יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל דודו רבי אריה לייב גינצבורג - מחבר הספר "שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק.
בשנת 1735 נישא לתמר, צאצאית הרב יהושע פלק כץ[1]. לאחר נישואיו למד שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), מינסק (תקי"ז), פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב).
בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אנ') (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[2]
אישיותו עריכה
מלחמתו בתנועת ההשכלה עריכה
הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם הרב שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[4] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[5]
יחסו לתנועת החסידות עריכה
רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.
כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבאות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכרצה הקב"ה לומר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זה רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך.
יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.[6] בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש[7].
מחיבוריו עריכה
- תורת יקותיאל יו"ד, באתר hebrewbooks.
- מרפא לשון, על הלכות לשון הרע, באתר hebrewbooks.
- שו"ת ושב הכהן, באתר hebrewbooks.
- שאלת הכהנים תורה, על סדר קדשים, באתר hebrewbooks.
- דעת קדושים, דרושים שונים, באתר hebrewbooks.
- מרפא לנפש. פירוש לחובת הלבבות של ר' בחיי.
- תוכחת מוסר.
- דור דעה.[8]
ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.
בניו וחתניו עריכה
מצאצאיו עריכה
- גבריאל ריסר
- משפחת כ"ץ-כהן
- הרב רפאל נחמן הכהן ובנו הרב יואל כהן ה'חוזר' של הרבי מלובביץ'
- הרב דוד יהודה אריה לייב כהן, "הרב הנזיר"
קרוב משפחה שלו:
- הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים")[12]
תלמידיו עריכה
- רבי אליעזר היילבוט, בעל "משנת דרבי אליעזר".
- רבי חיים מוולוז'ין.
- רבי זלמן מוולוז'ין.
לקריאה נוספת עריכה
- תולדותיו בספר תורת כהן גדול.
- שמואל פיינר, מהפכת הנאורות - תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-18. ירושלים: מרכז זלמן שזר, ה'תשס"ב.
קישורים חיצוניים עריכה
- רבי רפאל [הכהן] זיסקינד מהמבורג - באתר MyTzadik
- יקותיאל אריה קאמעלהאר, דור דעה בתקופות של תסיסות תנועות ומלחמות ת"ק - ת"ר, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר היברובוקס
- ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס
- 'ר' רפאל ב"ר יקותיאל־זיסקינד הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 96 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1294).
- רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רפאל בן יקותיאל זיסקינד כץ (1722-1803), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס
- ^ mytzadik.com
- ^ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
- ^ דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ מצפה יקתאל באתר hebrewbooks
- ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128.
- ^ שמירת הלשון שער התבונה, פרק ג'.
- ^ ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר, ספר דור דעה, בילגוריי : דפוס נ' קרוננברג: ה'תרצ"ג, באתר הספריה הלאומית –ישראל
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
- ^ "החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.
תקופת חייו של הרב רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן |
---|
|