פתיחת התפריט הראשי

רבי שמעון בן יהוצדק היה תנא מדור האחרון ויש סוברים שגם השתייך לדור הראשון של האמוראים[1]. טבע את הפתגם הידוע "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".

רבי שמעון בן יהוצדק
דור דור אחרון לתנאים, דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל
חבריו רבי חייא בר זרנוקי
תלמידיו רבי יוחנן, ריש לקיש

עשרות ממאמרי רבי שמעון בן יהוצדק צוטטו על ידי תלמידו רבי יוחנן.

במסכת שמחות מובא מעשה פטירתו בעיר לוד ואחיו יוחנן בן יהוצדק, בא מארץ הגליל התאחר בבואו עד אחר שכבר ש"סתמו עליו את הגולל" וכיוון שהתייחסו ככהנים באו בשאלה אם הוא רשאי להיטמא לאחיו אחר שכבר קברוהו, תשובת החכמים הייתה שאסור לו להיטמא אלא יפתחו את הקבר ויראה את פני אחיו מרחוק בלבד בלי להיטמא לו. רבי שמעון בן יהוצדק הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן רבי טרפון[1], ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנן[2] ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היו[3].

מובא בירושלמי[4] כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה. למרות שהיו שני בן יהוצדק[5] ולכמה גרסאות רק אחד[6] כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.

בקפיצותיו", היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.

וכן מוזכר במסכת סוכות יא: במחלוקת עם חכמים, לגבי ליקוט ענבים של ההדס.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, כרך ב; חנוך אלבק, תלמודים, עמ' 161; לעומתם אהרן הימן, בספרו תולדות תנאים ואמוראים, כתב שהיו שנים בשם זה: אחד תנא, שמוזכר בברייתא, ואחד אמורא בדורו של ר' יוחנן (כרך ג', עמ' 1177-1178)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.