רבקה זיו
רבקה זיו (באנגלית: Rebecca Dora Sieff; 23 בפברואר 1890–8 בינואר 1966[1]) הייתה ממייסדות ארגון ויצו ונשיאה עולמית ראשונה של הארגון מ-1924 ועד מותה. אשתו של לורד ישראל זיו, אמו של לורד מרקוס זיו, ממשפחת מרקס, בעלי בית המסחר מרקס אנד ספנסר.
רבקה זיו ב-1910 | |
לידה |
23 בפברואר 1890 לידס, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
8 בינואר 1966 (בגיל 75) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, ישראל |
בן או בת זוג | ישראל משה זיו (15 ביוני 1910–1966) |
ביוגרפיה
עריכהשנים ראשונות
עריכהרבקה זיו נולדה במנצ'סטר כרבקה מרקס למייקל מרקס, מייסד מרקס אנד ספנסר. בשנת 1910 בערך, לפי זכרונותיה[2] נכחה בנאום שנשא חיים ויצמן ונתפסה לרעיון הציוני, כמו רוב בני משפחתה, והצטרפה לארגון "בנות ציון" (Daughters of Zion). בשנת 1916 כבר ארגנה כנסים לטובת קידום נשים ציוניות, ארגנה צדקה לטובת יהודי פולין ואף כתבה לראש ממשלת אנגליה בנוגע לקידום נושא בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
היא נישאה לישראל משה זיו. אחותה מרים נישאה להארי סאקר. זיו וסאקר היו שניהם חברים קרובים של אחיה, הלורד סיימון מרקס. רבקה הפכה לידידת נפש של אשתו של חיים ויצמן, ורה ויצמן, ובכך הפכה לציר מרכזי בחבורת "ציוני מנצ'סטר".
ייסוד ויצו
עריכהבשנת 1920, לאחר שחבורת גברים מ"ציוני מנצ'סטר" נסעו לארץ ישראל יחד עם חיים ויצמן וועד הצירים, חברו ורה ויצמן, רבקה זיו ואדית' אדגר ויצרו את ויצו - ארגון נשים ציוניות. מטרתן הייתה - ברוח הסופרג'יסטיות, שזכו במאבקן לזכות בחירה לנשים באותה שנה בבריטניה - להעלות את קרנן של הנשים במוסדות ההנהגה הציונית על ידי יצירת ארגון נשים עולמי שיהיה שייך להסתדרות הציונית. מטרה נוספת של הארגון הייתה שחברות הארגון יתרמו ויכשירו את הנשים בארץ ישראל לתרום, בתחומים שבהם הוסכם שנשים יכולות להועיל במיוחד כמו חינוך, כלכלת בית, בריאות וסעד.
בעקבות השתקעותה של רבקה זיו בישראל ובניגוד לדעת חלק ניכר מהנהלת הארגון, הפכה ישראל למרכז התנועה העולמית. בעקבות החלטה זו, החלו להתכנס בישראל הוועידות העולמיות של ויצו[3].
בארץ ישראל
עריכהבסוף שנות העשרים קנתה משפחת זיו 800 דונם בתל מונד מ"חברת מטעי ארץ ישראל". ב-1935 עברו ישראל ורבקה זיו לוילה זיו רחבת הידיים, שהקימו בלב פרדסי תל מונד, סמוך לווילה של אלפרד מונד, הלורד מלצ'ט. הוילה נבנתה בסגנון הבינלאומי בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן. הבית היה מוקף גן ובו בריכת שחיה ומגרש טניס[4].
רבקה זיו, כאשת חברה, קיימה בבית מסיבות ואירועי צדקה בהם נכחה שמנה וסלתה של החברה הארצישראלית. הבית הפך למעון האירוח הרשמי ביישוב והתקיימו בו אירועים רשמיים בהשתתפות הפקידות הבריטית הגבוהה. בנם של ישראל ורבקה זיו, דניאל, נפטר באורח טרגי ב-1933. להנצחת זכרו הקימה המשפחה את "מכון דניאל זיו למחקר מדעי" ברחובות. לראש המכון התמנה חיים ויצמן. לימים היה "מכון זיו" למכון ויצמן למדע. בנם השני, הלורד מרקוס זיו, עבר להתגורר עם אביו באנגליה ב-1951. בניגוד לבעלה, שבילה זמן רב באנגליה, שהתה רבקה בבית שבתל מונד באופן קבוע עד מותה ב-1966.
הנצחה
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יוסי אבנר, בשם הנשים - רבקה זיו וארגון ויצו, קטלוג תערוכה שנערכה בבית התפוצות ב-1990
קישורים חיצוניים
עריכה- אסתר כרמל-חכים, רבקה זיו, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- Rebecca Sieff and Women’s Zionism (באנגלית)
- גיא ליברמן, למכירה: אחוזת ענק של 36 דונם ב-52 מיליון שקל, באתר הארץ, 23 באפריל 2008 - כתבה נרחבת על הבית בתל מונד
- בארמונה של גברת זיו
הערות שוליים
עריכה- ^ Oxford Biography Index entry
- ^ בנאום שנשאה ב-1952
- ^ ויצו בשנים 1948–1970 - מילוי משימות לאומיות וחברתיות
- ^ גיא ליברמן, למכירה: אחוזת ענק של 36 דונם ב-52 מיליון שקל, באתר הארץ, 23 באפריל 2008