רבקה קרמר
רבקה קרמר (נולדה ב-31 במאי 1930) היא זמרת ישראלית, שהייתה זמרת וסולנית בצ'יזבטרון.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
31 במאי 1930 (בת 93) ליטא  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
תיכון חדש |
| שפה מועדפת |
עברית |
| שיתופי פעולה בולטים | הצ'יזבטרון |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייה עריכה
רבקה קרמר נולדה בליטא בשם רבקה מדניק למיכאל וברינה. בשנת 1933, בהיותה בת שלוש וחצי, עלתה לארץ ישראל יחד עם משפחתה, במסגרת העלייה החמישית. קרמר גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון חדש. בגיל תשע החלה ללמוד פסנתר אצל דניאל סמבורסקי, שראה בה כשרון מוזיקלי. למשפחתה לא היה כסף לקנות פסנתר, לכן נאלצה להפסיק את לימודי הנגינה. הייתה פעילה בקן של השומר הצעיר, בו פגשה את הבמאי שמואל בונים, לימים ישתפו פעולה מקצועי.
הצ'יזבטרון עריכה
בשנת 1947 התגייסה קרמר לפלמ"ח ושירתה כפקידה במחלקת ההסברה תחת זרובבל גלעד (לצידה של לאה רבין). לאחר פציעתה של אהלה הלוי, הסולנית השנייה של הצ'יזבטרון, ביקש שמואל בונים, במאי הצ'יזבטרון, מקרמר להחליף את הלוי כסולנית.
קרמר הצטרפה לתוכניתה השלישית של הצ'יזבטרון, "הפלמ"חניק מחפש את המחר", שעלתה באוקטובר 1948. הסולו הראשון שקיבלה בלהקה היה "הן אפשר". להיטים נוספים מאותה תוכנית היו: "הג'יפ"[1], "החופש תם"[2], "הפלמ"חניק מחפש את המחר"[3], "למדבר"[4] ו"הרעות"[5].
תוכניתה הרביעית של הלהקה - "הטרמפ" ("הלא תיקחהו עמך") הועלתה בפברואר 1949, עם סיום קרבות מלחמת העצמאות, ובה היה לקרמר סולו מצליח נוסף, "שיר אפור". עם הלהיטים נוספים מאותה תוכנית נמנו: "שב גיבור החיל" ו"הפגישה".
בשנת 1950, לאחר שחרור חברי הלהקה מצה"ל, הועלתה תוכנית אזרחית של הצ'יזבטרון בשם "שטח הפקר" וכללה, בין השאר, את השירים: "הגנרל המקסיקני", "כושי כושי" ועוד.
לאחר הציז'בטרון עריכה
לאחר פירוק הלהקה, קרמר שימשה כמזכירתו של ראש מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית ולמדה במקביל במשך שלוש שנים משחק בבית הספר של הקאמרי.
בשנת 1956 עבדה כדיילת ב"אל על"[6]. היא הופיעה בשנת 1960 בהרכב של הציזבטרון בערב לזכרו של יצחק שדה[7]. בשנת 1961 הקליטה הקלטות סולו יחד עם המלחין סשה ארגוב.
היא נהגה לקיים מדי שנה מסיבת יום עצמאות בביתה[8]. ב-1978 שיחקה בסרט הלהקה, בתפקיד קטן של בעלת בית במסיבת יום העצמאות.
קרמר עבדה גם כמורה-מדריכה במוסד החינוכי "אלוני יצחק" והייתה חברת הנהלת ופעילה בעמותת דור הפלמ"ח. כיום, מתנדבת במוזיאון הפלמ"ח.
בשנת 2018, בגיל 87, השתתפה בהפקת אופנה[9][10] והופיעה בפרק השישי בסדרת הטלוויזיה "סליחה על השאלה", שעסק בזקנים[11].
חיים אישיים עריכה
בגיל 29 נישאה למקס קרמר, תייר מדרום אפריקה[12]. השניים התגוררו בכפר שמריהו. קרמר היא אם לשלוש בנות. מתגוררת בבני ציון, סמוך לאחת מבנותיה.
קישורים חיצוניים עריכה
- רבקה קרמר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רבקה קרמר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- רבקה קרמר, באתר הפלמ"ח
- דודי פטימר, איפה היא היום: רבק'לה קרמר הכוכבת של הציז'בטרון, באתר nana10, 22 בינואר 2015
- יעקב בר-און, צעירה לנצח: סולנית להקת הצ'יזבטרון 67 שנה אחרי סולו חייה, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2015
.svg){kind=logo}
שירים בביצועה של רבקה קרמר עריכה
- שיר עד - שיר אפור - מילים: חיים חפר | לחן: דוד זהבי | ביצוע: רבקה קרמר - Rivka, שנת הלחנה: 1949, שנת הקלטה: 1961, באתר יוטיוב
- רבקה קרמר - הפרוטה והירח - 1961, מתוך תקליטון הסולו של סולנית הצ'יזבטרון, רבקה קרמר, שיצא במספר עותקים בודדים לחברי הצ'יזבטרון בלבד בשנת 1961, באתר יוטיוב
- רבקה קרמר - מיהו המיילל ברוח - 1961, מילים: יעקב אורלנד, לחן: עממי רוסי, מתוך תקליטון הסולו של סולנית הצ'יזבטרון, רבקה קרמר, שיצא במספר עותקים בודדים לחברי הצ'יזבטרון בלבד בשנת 1961, באתר יוטיוב
- רבקה קרמר - יצאנו אט - אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, מילים: חיים חפר, לחן: דוד זהבי, הקלטה מתוכנית רדיו של "כנס יוצאי הפלמ"ח" ששודרה בקול ישראל בשנות ה-60 של המאה ה-20, באתר יוטיוב
- אריק לביא ורבקה קרמר - השחרור, מילים: חיים חפר. לחן: סשה ארגוב, מתוך ערב לחיים חפר בצוותא, 1979, באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ "הג'יפ", באתר "זמרשת"
- ^ "החופש תם", באתר "זמרשת"
- ^ "פלמ"חניק מחפש את המחר", באתר "זמרשת"
- ^ "למדבר", באתר "זמרשת"
- ^ "הרעות", באתר "זמרשת"
- ^ התאווה לאויר, דבר, 12 באפריל 1957
- ^ אלון: הארץ חצויה והבירה מבותרת לא בגלל קרבות שנכשלו אלא בגלל אלה שלא נערכו, למרחב, 21 באוגוסט 1960
- ^ רבקהלה חוגגת, מעריב, 11 במאי 1986
- ^ הסבתא הכי קולית בסביבה: רבקה'לה קרמר, 87, מדגמנת אופנת רחוב, באתר Xnet, 21 בינואר 2018
- ^ מהצ'יזבטרון ועד למסלול הדוגמנות: בגיל 87 רבקה'לה מככבת בהפקת אופנה, באתר מאקו, 24 בינואר 2018
- ^ סליחה על השאלה - זקנים, כאן 11, באתר יוטיוב, 19 באוגוסט 2018
- ^ תחרות נישואים בין דיילות, הארץ, 16 ביוני 1959