פתיחת התפריט הראשי

רבקה רז (סופרת)

סופרת ישראלית
רבקה רז

רבקה רז (נולדה ב-9 בדצמבר 1936) היא סופרת, משוררת ועיתונאית ישראלית.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

רבקה רז נולדה וגדלה בהוד השרון (לשעבר רמתיים). נולדה לאם שעלתה מפולניה ואב שעלה מרוסיה, זוג חלוצים שהגיעו לארץ ממניעים ציוניים.

את לימודי התיכון עשתה רז ב"כצנלסון" בכפר סבא. עם סיום שירותה הצבאי עשתה תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בספרות עברית ותנ"ך. למדה אנגלית וספרות אנגלית בלונדון ועשתה תואר שני בספרות אנגלית ובכתיבה יוצרת באוניברסיטת ברוקלין בניו יורק.

רז שהתה שנה בפריז ושנה בדבלין שבאירלנד. משם נדדה דרך לונדון ושהתה מספר שנים בנורווגיה, שם לימדה ספרות עברית באוניברסיטת אוסלו וכתבה מאמרים על ספרות עברית בעיתון הנפוץ "Aftenposten" באוסלו. בהמשך שהתה בשוודיה, דנמרק והולנד. בהולנד (1970-1965) לימדה באוניברסיטת חרונינגן וכתבה מאמרים לעיתונים Dagbladet ,Rotterdam Courant & ולמגזינים Vrei Nederland & Zero.

ב-1970, אחרי שהות של חמש שנים באמסטרדם, חזרה לישראל יחד עם בן-זוגה, הבמאי איזי אברהמי. כאן כתבו שניהם את הטקסט והפזמונים למחזמר והאנטי-מלחמתי "קפוץ", בליווי מוזיקה של דני סנדרסון, עם הזמר עוזי פוקס ועם יוסי אלפי בתפקיד ראשי. המחזמר עורר סקנדל לאומי בשל המסר האנטי מלחמתי וסצנת העירום המסיימת את המחזמר. בצפת התכתשו מפגינים דתיים עם השחקנים, ובאולם נוגה ביפו המשטרה הייתה צריכה להתערב כדי למנוע אלימות.

במרץ 1971 עברה לניו יורק ולימדה אנגלית וכתיבה יוצרת בסיטי קולג', קווינס קולג', והנטר קולג' בניו יורק ובאוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד. כמו כן, משנת 1978 היא מלמדת ספרות אנגלית באוניברסיטת פייס (PACE) בניו-יורק. בשנים האחרונות היא מלמדת שם גם באמצעות כיתות מקוונות, בקו אווירי תל אביב – ניו יורק.

ב-1991, במהלך מלחמת המפרץ, ולרגל עבודתה ככתבת תרבות ואמנות ל"ידיעות אמריקה", פגשה את המלחין בן-ציון אורגד, חתן פרס ישראל למוזיקה, עמו חייתה בצוותא עד יום מותו בשנת 2006. יחד יצרו את היצירה המוזיקלית "קולות", (2001) עם טקסט מתוך "בצלם אישה" של רז ומוזיקה לקלרינט של אורגד. היצירה בוצעה בעברית ובאנגלית.

מראשית שנות התשעים היא מחלקת את זמנה בין ישראל וניו-יורק. רז הנחתה סדנאות לכתיבה יוצרת בירושלים (בית הקונפדרציה, 2000-1993 ובבית שמואל, 2012-2001). היא מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בתל אביב ובניו-יורק.

ספריה ראו אור בארץ, בארצות הברית, בספרד, בשווייץ ובהולנד.

כתבותיה בנושאי אמנות, תיאטרון וספרות הופיעו במגזינים "שבעה ימים" ו"ידיעות אמריקה" של ידיעות אחרונות בניו יורק, בכתבי העת לאמנות "סטודיו", "ארבע על חמש" ו"טרמינל", במוספי התרבות של “Rotterdam Courant”, “Zero Magazine”, בהולנד, ו“Aftenposten” בנורווגיה. סיפוריה הופיעו ב"קשת", ב"עתון 77", ב"מאזנים", ב"שבו" וב"גג".

ספריה של רז נכתבים הן באנגלית והן בעברית. היא כתבה שני מדריכים לכתיבה יוצרת – "הסופר שבפנים" ו"לרוץ עם מילים".

ספרה "ההר" הומחז בבימוי רינה ירושלמי והועלה על ידה בתור הצגת יחיד באוניברסיטת ניו יורק (1985).

המופע "קולות", לקוראת ולקלרינט, המבוסס על טקסט מתוך "בצלם אשה", הועלה על הבמה עם מוזיקה של בן ציון אורגד, בביצוע של מירה זכאי, בקריאה, ואביגייל ארנהיים בקלרינט. ב-2006 בוצעה היצירה בקריאה של חיותה דביר ויונתן הדס בקלרינט.

אופרה על פי המהדורה האנגלית של ספרה "מא' עד ת'", (יצא לאור באמסטרדם באנגלית 1969) בחמש שפות, עם מוזיקה פרי עטו של המלחין האיטלקי ברונו מדרנה (הוצגה בטלוויזיה ההולנדית NOS, ‏1969) וייצגה את הולנד בתחרות הבינלאומית באיטליה באותה שנה. "מא ועד ת" הועלתה על הבמה בדרמשטאט, גרמניה (1970).

בתחילת שנות ה-80 התחילה לעסוק באמנות כשהיא משתמשת בספריה כחומר פיסולי. הציגה מספר תערוכות יחיד, "פיסול בספרים" בניו יורק, בתל אביב, ובאמסטרדם.

פרסיםעריכה

ספריהעריכה

ספרים למבוגריםעריכה

The Mountain (Staten Island, N.Y.: Lintel, 1982)

  • בעונה החמישית - סיפור אהבתם של תום וג'והן, אנט וננט (תל אביב: ביתן, תשנ"ח 1998) איורים - רינה גינוסר.

The Fairy Tales of My Mind: or, The love story of Tom and John and Annette and Nanette / ill. by Rafa (New York: Lintel, 1978)

Al Janja Publishers, Madrid, 1985.

I. אשה בגוף ראשון (תל אביב: ביתן, תשנ"ה 1995) <רישומים - חנה קיי>. II. דרך מילים באשה (תל אביב: ביתן, תשנ"ו 1996) <רישומים - מנשה קדישמן> III. בצלם אשה (תל אביב: ביתן, תשנ"ח 1998) <צילומים - מרגלית מנור> <פרוזה שירית> .

  • מא' ועד ת',

From A to Z / illustrations - Willem (Amsterdam: Thomas Rap, 1969)

בגרמנית:

1970 ,Zurcher Verlag, Bern, Swizerland

מדריכים לכתיבה יוצרתעריכה

  • הסופר שבפנים: מדריך לכתיבה יוצרת (תל אביב: ביתן, תשנ"ג 1993)

The Writer Within: A Guide for Everyone Who Wants to Write , Michael Druks (Illustrator) 1st Book Library (January 1, 2002)

  • לרוץ עם מילים (תל אביב: ביתן, תש"ס 2000).

ספרי עיוןעריכה

  • From Moscow to Jerusalem. Shengold Publishers, New York, 1976
  • Simon de Beauvoir's: The Second Sex. Monarch Press, Simon & Schuster, NewYork. 1990
  • Ursula Le Guin: The Left Hand of Darkness. Monarch Press, Simon & Schuster, NewYork. 1989

ספרי ילדיםעריכה

  • שלום אלוהים (תל אביב: כנפי מלאך, 1960) <לילדים> <בחתימת רבקה מרוז ; ערך איזי אברהמי ; צייר שלמה לוי>
  • צ'ארלי זפת (תל אביב: ביתן, תשנ"ז 1997) <רישומים - מיכאל דרוקס>

סיפורים קצרים באנתולוגיותעריכה

New Writing from the Middle East. New American Library, NY. 1978 SOLO: Women on Women Alone. Dell Publishers, NY. 1977

תערוכות יחידעריכה

  • מוזיקה לקירות, בשיתוף עם המלחין בן-ציון אורגד, אוניברסיטת פייס, ניו יורק, 2001; כפר בלום 1994; גלריה נורית לוי, ת"א 1994.
  • פיסול בספרים, לי-נייהוף, אמסטרדם; גלריה ארבל ראשון לציון; אוניברסיטת פייס, ניו יורק; גלריה צוותא, ת"א.
1993 Book Sculptures. Lee-Nijhof Gallery, Amsterdam
1990 Books-Pages-Words. Bertha Urdang Gallery, New York
1989 Book Sculptures. Arbel Gallery, Tel-Aviv
1982 Book Sculptures. Pace University Gallery, New York
1981 Book Sculptures. Tzavta Gallery, Tel-Aviv

תערוכות קבוצתיותעריכה

  • 2003 The Wandering Library, Venice Biennale
  • 1998 The Calculus of Transfiguration: Meaning, Form &Process in Late 20th Century Art. Williamsburg Art & Historical Center, New York
  • 1998 Mother Earth Celebration. Williamsburg Art & Historical Center, New York
  • Book Sculptures acquired by the 42nd Street Library, The Jewish Museum & private Collectors.

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר ניצה קרן. "כיריעה ביד הרוקמת: נשים כותבות והטקסט ההגמוני", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010; עמודים: 99-88, 224-219.
  • נורית זרחי, "בגלל הברדלס של למפדוזה", מוסף ידיעות אחרונות.
  • רונה שפריר, "שיעור חיבור", מוסף חדשות, 3 בספטמבר 1993
  • ענת לויט שם-אור, "רגע של כמיהה", הארץ, ספרים, 1 בנובמבר 1995
  • ענת מידן, "אשה, מטבח, אשה", זמנים מודרניים, לאשה, 30 באוגוסט 1995
  • חדוה גלילי, "אני לא מבינה איך לא נפגשנו קודם", לאשה, 8 ביולי 1996
  • ענבל פרלסון, "מלים, קווים, מוסר ואהבה", הארץ, 10 ביוני 1997

קישורים חיצונייםעריכה