רב חנא בגדתאה
רב חנא בגדתאה הוא אמורא בבלי. הוא חי במאה השלישית בבגדאד שבבבל והיה בן הדור השני של האמוראים.
| מקום פעילות | בגדאד, בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | המאה השלישית. הדור השני לתקופה |
| השתייכות | אמוראים |
| רבותיו | שמואל |
| בני דורו | רב יהודה |
  | |
שמו עריכה
רש"י על התלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב' טוען ששמו מגיע משם עירו, בגדאד שבבבל.[2][3] אולם רש"י בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ז, עמוד א' כתב שהדבר על שם שהיה בעל אגדה.
עירו עריכה
רש"י מזהה את בגדת עם העיר בגדאד, בירת עיראק של ימינו: ”בגדתאה - שם עירו בגדד היא עיר החשובה שבבבל משחרבה בבל:” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'). בגדאד המודרנית הוקמה אמנם רק בשנת 762 על ידי הח'ליפה ג'עפר אל-מנסור, כ-500 שנה אחרי תקופתו של רב חנא, אך עוד לפני בניית העיר שכן כפר בעל שם זהה באותו מקום[4], ואברהם ברלינר שיער שגם בתקופות קדומות יותר הייתה באותו מקום עיר בשם בגדאד.[5][דרושה הבהרה]
אדולף נויבאואר דוחה את הזיהוי עם בגדאד, ומעלה השערה שבגדת היא אסקי-בגדאד(אנ') של ימינו.[6]יעקב לוי מזהה את בגדת עם העיר בגדא[7], שמיקומה אינו ידוע, אך נמצאת בצפון בבל, סביר להניח שמרוחקת כ-60 ק"מ מבגדאד.[8]
עליו עריכה
הוא היה בקי באדמה, ששיבח בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י', עמוד ב' את התמרים "משחנן (מחממות), משבען (משביעות), משלשלן (משלשלות), מאשרן (נותנות כח) ולא מפנקן (מקלות על הלב)". הוא גם אמר שם שמטר של גשם משקה, מרווה, מזבל את הארץ, מעדן אותה ונותן עדנה וזיו בפירות.
פעם אחת מכל התלמוד בבלי מובא שאלתו על רב מני בלשון "מתקיף", בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ט', עמוד א'.
מאמרותיו עריכה
- שיטתו בשם רבו שמואל שמותר להחזיר שבר כלי למקומו בשבת.[9]
- לדעת רב חנא בגדתאה המילה אלמנה הגיע מלשון מנה, כיוון שאם באה לינשא אחרי שנתאלמנה בעלה חייב לכתוב בכתובתה רק מנה, במקום השתיים שבתולה מקבלת. ואף אשה שנתאלמנה מאורסת נקראת כך, אף על פי שהיא כן מקבלת בכתובה שתי מנים אגב נשואה. לשיטתו זו אף על פי שגם בתורה כתוב את המילה אלמנה, זה על שם העתיד שחז"ל יתקנו שבתולה מקבלת אחד ואלמנה שתיים, והראיה שהתורה מתייחסת לעתיד היא מהפסוק "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור" אף על פי שבבריאת העולם לא היה את ממלכת אשור.[10]
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רב חנא בגדתאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 46, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ז, עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ"ב, עמוד א'
- ^ כך גם ברשב"ם על תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב, עמוד ב'. העיר מופיעה גם בסידורו של רב שרירא גאון
- ^ על מיקומה של בגדת שרש"י מביא ראו: ישובי היהודים בבבל בתקופת התלמוד: אונומסטיקון תלמודי, ירושלים תשל"ט, עמ' 49.
- ^ Baghdad - History | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ אברהם ברלינר, Beiträge zur Geographie und Ethnographie Babyloniens im Talmud und Midrash, ברלין: Jahrbuch des Rabbiner-Seminars in Berlin, 1883, עמ' 25
- ^ אדולף נויבאואר, La géographie du Talmud, 1868, עמ' 360
- ^ יעקב לוי, Wörterbuch Über die Talmudim und Midraschim, כרך ראשון, Benjamin Harz, Berlin und Wien, 1924, עמ' 190
- ^ בן-ציון אשל, ישובי היהודים בבבל בתקופת התלמוד אונומסטיקון תלמודי, ירושלים: מאגנס, תשל"ט, עמ' 47
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י', עמוד ב'