רב-קו

כרטיס הנסיעה של ישראל
(הופנה מהדף רב קו)

רב־קו הוא כרטיס חכם המשמש כאמצעי תשלום במערכת התחבורה הציבורית בישראל. הכרטיס הונהג לראשונה בשנת 2008, כרטיס זה החליף את השימוש בכרטיס נסיעה שהיה נהוג קודם לכן.

כרטיס רב-קו

טכנולוגיהעריכה

 
כרטיס הרב-קו עם שבב

כרטיס רב־קו הוא כרטיס חכם בעל שבב מעבד, רכיב זיכרון בגודל KB2, מערכת הפעלה וממשק ללא מגע, המשתמש בתקן קליפסו (אנ'), תקן שנבחר לשימוש על ידי משרד התחבורה.

סוגי כרטיסיםעריכה

קיימים שלושה סוגים של כרטיסי רב־קו:

  • כרטיס אישי שבו מוטבעים שמו ותמונתו של בעל הכרטיס.

בכרטיס זה ניתן לממש הנחות לזכאים (נוער, אזרח ותיק, סטודנט, נכה, זכאי) וכן חופשי חודשי. וכן מבטיח החזר היתרות במקרה בו הכרטיס נפגם או אבד.[1]

  • כרטיס אנונימי ללא שם ותמונה נמכר על ידי נהגי האוטובוסים, ואינו דורש מסירת פרטים אישיים.

הכרטיס אינו מאפשר קבלת הנחות לזכאים, אלא רק הנחות כלליות: ערך צבור, נסיעת המשך, חופשי יומי או שבועי. הכרטיס האנונימי אינו מבוטח מפני אובדן או תקלה של הכרטיס.

  • כרטיס חצי אנונימי עם תמונה ושם ללא שמירה במאגר הנתונים.

כרטיס זה מאפשר קבלת הנחות לזכאים. המידע נשמר רק על גבי הכרטיס, ולכן אינו ניתן לשחזור במקרה אבדן או גנבה.

תהליך ההטמעה בישראלעריכה

 
עמדות רב־קו

הנפקת כרטיסי הרב-קו החלה ב-2008.

2011עריכה

בחברת אגד החל השימוש בכרטיס הרב־קו בקווים עירוניים ופרבריים באזור רחובות, החל מקיץ 2011 בגוש דן (במקביל לרפורמה שבוצעה במערך הקווים), והחל מסתיו 2011 באזור חיפה וירושלים. לאחר מכן נמשכה פריסת הכרטיס באזורים נוספים, לרבות בקווים בין עירוניים. בכל האזורים מתאפשרת נסיעת מעבר אך ורק באמצעות כרטיס הרב־קו.

מערך הסליקה הארציעריכה

בראשית 2016 הוקם המאגר הארצי. הקמת המאגר פתרה בעיות סינכרון שונות, וסללה את הדרך לאיחוד בין כלל החוזים.

בעיית הסינכרון המרכזית הייתה, שכן בדומה לכרטיסי הנייר, הנוסע נאלץ להחזיק סוגי טעינות שונים על הרב־קו עבור חברות שונות, ונסיעות שונות.

לדוגמה; על אף המחיר האחיד של נסיעה עירונית בחיפה, גוש דן, וירושלים, בכל אזור היה צריך להטעין כרטיסייה נפרדת, בשל מאפיינים ייחודיים בכל אזור (בגוש דן שילוב בין חברות שונות, בירושלים שילוב עם הרכבת הקלה, ובחיפה שילוב עם המטרונית).

הטמעת הכרטיס באמצעי התחבורה השוניםעריכה

 
מכשיר תיקוף בקרון הרכבת הקלה בירושלים

החל מיולי 2015 גם הכרמלית שבחיפה מאפשרת שימוש בכרטיס הרב־קו.

מראשית שנת 2016 צורפה רכבת ישראל להסדר.

ב-1 בינואר 2017 החל שילוב זה בהסדרי הנסיעה גם ברכבת הקלה בירושלים.

בדצמבר 2017, שר התחבורה ישראל כ"ץ הודיע כי לראשונה יהיה שימוש ברב־קו גם במוניות השירות בימי חול, בשבת אין שימוש באמצעות הרב־קו.

יהודה ושומרוןעריכה

מינואר 2020 הכניס שר התחבורה הזמני בצלאל סמוטריץ' את השימוש בערך צבור ביהודה ושומרון. אך, נוסעים בקווי יהודה ושומרון הקונים כרטיס בודד במזומן נהנים מהנחה, בסובסידיה ממשלתית, בגובה חצי ממחיר הנסיעה המלא ("הנחת מיגון"). ההנחה גבוהה מזו המגולמת במחיר ערך צבור, מה שהופך את השימוש בהסדר בקווים אלה לבלתי כדאי.

איכות הסביבהעריכה

למרבה האירוניה, אף שהכרטיס מחליף את כרטיסי הנייר הוא אינו תורם לאיכות הסביבה, אלא גורם לשימוש ביותר נייר, בהשוואה לשימוש בכרטיסיות נייר. שכן לצורך בקרה, בעת טעינת הכרטיס מונפקת קבלה, וכן מונפק "אישור נסיעה" בכל נסיעה בה מופחת הסכום הצבור או מבוצע ניקוב בכרטיסייה.

חברת "אגד" הפסיקה ביולי 2012 להנפיק "אישורי נסיעה" על ניקוב בכרטיסייה[2], אך חזרה להנפיקם החל מיולי 2013.

סיום התהליךעריכה

החל מתאריך 8 במרץ 2018, כ"א באדר ה'תשע"ח, החל השלב האחרון בהטמעת הרב-קו. הטענה עצמית מראש ותיקוף באוטובוס. באוטובוסים הותקנו מכשירי תיקוף בשירות עצמי ובאוטובוס אין אפשרות לטעון אצל הנהג.

החל מתאריך זה לא מתאפשרת רכישת כרטיסי נסיעה או טעינת רב-קו אצל נהגי האוטובוסים בירושלים. החל מינואר 2019 בגוש דן.

תהליך זה זכה לתרומה משמעותית בתקופת משבר הקורונה בישראל אשר נאסר במסגרת התקנות לשעת חירום על תשלום מזומן אצל הנהגים.

רב-קו אונלייןעריכה

בנוסף, ניתן להטעין את הכרטיס באופן ביתי באמצעות קורא כרטיסים אשר מתחבר למחשב ומסוגל להטעין ולקרוא את כרטיס הרב־קו. עלות הקורא היא 10 ש"ח וניתן לרכוש אותו בסניפי "על הקו". כמו כן, ניתן לטעון את הכרטיס באמצעות יישומון לטלפון סלולרי ופרטי כרטיס אשראי, זאת בתנאי שהטלפון תומך בתקשורת ה-NFC המתאימה[3].

בירור יתרת הנסיעות בכרטיס הרב־קו מתאפשרת דרך מכשירי הכירטוס של נהגי האוטובוסים, בקופות ובעמדות מכירת הכרטיסים בתחנות רכבת ישראל, בקופות האוטומטיות של הרכבת הקלה בירושלים וגם בעמדות המכירה האוטומטיות בתחנות ה"מטרונית" בחיפה והקריות. כמו כן, קריאת נתוני הכרטיס באופן ביתי מתאפשרת באמצעות קורא כרטיסים שאותו ניתן לרכוש בעמדות "על הקו", דרך אתרי אינטרנט ייעודיים ויישומון ייעודי הזמין לחלק ממכשירי טלפון חכם עם רכיב NFC.

באוקטובר 2019, נודע כי בתחילת 2020 (לפי משרד התחבורה), בתחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות, מוניות שירות והרכבת הקלה), תהיה אפשרות לסרוק ברקוד באמצעות טלפון חכם או להצמיד אותו למכונת התיקוף, ובסוף החודש כרטיס האשראי (שאת נתוניו יש להזין מראש) יחויב עבור חוזה הנסיעה המשתלם ביותר לאותו החודש, בהתאם לכמות הנסיעות שנעשתה באותו החודש (לדוגמה, אם עד סוף החודש היו 2 נסיעות בלבד, התשלום יהיה על הנסיעות בנפרד; אם היו עד סוף החודש נסיעות רבות, התשלום יהיה על "חופשי חודשי" או חוזה אחר שיתאים). את זה יהיה ניתן לעשות דרך אפליקציות חדשות[4] שיפתחו ויפעילו בנק דיסקונט (בשיתוף חברות סלופארק ו־HopOn), ישראכרט, וחברה חדשה בשם תסת"צ - שיתוף פעולה של Moovit, פנגו ו־Bit של בנק הפועלים (שדרכה יתבצע התשלום). חברות אלו נבחרו במכרז של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. שלוש החברות יהיו חייבות גם להעמיד מרכז שירות לפניות הציבור. שימוש בכרטיסי רב־קו בתחבורה הציבורית יהיה אפשרי גם אחרי השקת האפשרות הזו, זאת כדי לאפשר לאנשים שאין להם טלפון חכם (כמו קשישים, ילדים, חרדים וכו') לשלם עבור נסיעות[5]. בינואר 2020, נודע כי אפליקציות התשלומים תחל לפעול באפריל, בזמן שהקבוצה של Moovit ופנגו תהיה הראשונה בפיילוט שהתחיל אז[6].

אפשרויות השימוש בכרטיסעריכה

הסדר נסיעה ערך צבורעריכה

מאפשר טעינה של כסף מזומן על הכרטיס, כאשר במעמד הטעינה מתווסף בונוס כספי המגלם הנחה במחיר הנסיעה. בכל נסיעה שתבוצע מחויב הערך הצבור בעלות המלאה של כרטיס הנסיעה. לכסף הנטען בכרטיס אין תאריך תפוגה, ולא ניתן לרכוש בעזרת הערך הצבור כרטיסי מנוי.

בכל הטענה מזוכה הכרטיס בכסף, בהתאם לפרופיל האישי שברב-קו, בערך כספי גבוה יותר מזה ששולם בפועל. על פי הפרופיל המוטען בכרטיס. לדוגמה: בעת הטענת 30 ש"ח:

  • בפרופיל רגיל נטען 37.5 ש"ח, המגלם הנחה של 20%.
  • בפרופיל סטודנט וזכאי ביטוח לאומי נטען 45 ש"ח, המגלם הנחה של 33%.
  • בפרופיל נוער נטען 60 ש"ח, המגלם הנחה של 50%.

הסדר נסיעה תקופתיעריכה

מנוי המקנה אפשרות לנסיעה חופשית בין כלל אמצעי התחבורה הציבורית באזור הנבחר: אוטובוסים, רכבת, רכבת קלה ומטרונית. המנוי תקף מהשעה 4:00 בבוקר בתחילת היום / שבוע / חודש קלנדרי ועד לסיומו בשעה 4:00.

ברכבת ישראל ובאתר ואפליקציית "רב-קו-אונליין" ניתן לרכוש מנוי שבועי/חודשי גמיש התקף מיום הטעינה לשבעה ימים (שבועי) או שלושים יום (חודשי).

חופשי יומי ארציעריכה

לראשונה בישראל אפשר לנסוע ים כרטיס חופשי בכלל אמצעי התחבורה מהצפון ועד הערבה.

הסדר נסיעה בין מטרופוליןעריכה

מעבר 90 דקותעריכה

באזורים המטרופוליניים (ירושלים, ת"א, חיפה וב"ש) מקנה הנסיעה הראשונה גם זכות מעבר במשך 90 דקות לאמצעי תחבורה עירוניים אחרים. חובת התיקוף קיימת גם בנסיעות אלה, במהלך 90 הדקות לא יגרעו נסיעה נוספת או חיוב נוסף על הנסיעה.

השוואה לכרטיסים דומים בחו"לעריכה

בהונג קונג קיים כרטיס דומה הנקרא "אוקטפוס". כרטיס זה היה הראשון בעולם מסוגו. הוא הושק לראשונה בשנת 1997, והתפתח עד כדי כך שהערך הצבור שנטען בכרטיס יכול לשמש גם כארנק אלקטרוני לשימושים רבים אחרים ללא קשר לתחבורה ציבורית, כגון קנייה במכונות שתייה וחנויות מכולת.

Oyster, כרטיס דומה המופעל בלונדון, מאפשר חיסכון בדיעבד אוטומטית. לדוגמה, כאשר כרטיס יומי עולה 11 ש"ח, וכרטיס רגיל עולה 5 ש"ח, ניתן להתחיל בקנייה של שני כרטיסי נסיעה רגילים, וקנייה של כרטיס נוסף תחליף את קניית הכרטיסים הקודמים בכרטיס יומי, וסכום ההוצאות לכל היום יסתכם במחיר יומי, הזול יותר. הרב־קו לעומת זאת, לא מבצע החלטות שכאלו, ועל בעל הכרטיס לקנות בעצמו את הכרטיס הזול מראש (למשל חופשי יומי). בנוסף, בכרטיס זה אין דרישה של הצגת פרטים אישיים על גבי הכרטיס על מנת לקבל את הטבות הבסיס (הוזלה כללית והחזר כספי על הסכום הצבור במקרה של אובדן או הרס הכרטיס)[7]. בנוסף, בעת נסיעה ברכבת בלונדון, יש לתקף את הכרטיס בכניסה וביציאה מהרציף, והחישוב מתבצע בצורה אוטומטית בעת תיקוף היציאה. זאת בשונה מישראל שבה יש צורך להטעין את כרטיס הנסיעה הרצוי טרם תיקוף הכרטיס בכניסה לרציף, דבר המוסיף עוד שלב בשימוש בכרטיס.

OV-chipkaart הוא כרטיס דומה המופעל הדרגתית בכל אמצעי התחבורה הציבורית בהולנד, כולל רכבות. חסרונו לעומת הכרטיס הישראלי הוא מחיר רכישתו - 7.50 אירו, ותוקפו המוגבל ל-4–5 שנים. כמו הכרטיס הישראלי גם את הכרטיס ההולנדי ניתן להנפיק במקום, יש צורך במילוי טופס והמתנה עד להכנת הכרטיס הנמשכת מספר דקות. קיים כרטיס חד-פעמי מיוחד לתיירים. מאחר שכל המדינה מחולקת לאזורי כרטוס, על הנוסע להעביר את הכרטיס בכל נסיעה גם ליד מכשיר תיקוף בתחילת הנסיעה וגם בסופה. באוטובוסים נמצאים מכשירי תיקוף ליד דלתות הכניסה והיציאה. בגין נסיעה ברכבת על הנוסע להעביר את כרטיסו ליד מכשיר תיקוף בהיותו בתוך תחנת המוצא ופעם נוספת עם יציאתו מתחנת היעד. אם הנוסע שוכח להעביר את כרטיסו בגמר הנסיעה, תחויב יתרת חשבונו ב-4 אירו. נוסע ששכח לתקף את כרטיסו בגמר הנסיעה וחויב בסכום זה יכול לבקש החזר, אך הדבר כרוך בהליך בירוקרטי.

בניו יורק קיים זה שנים מספר ה-MetroCard, אשר רכישתו במכונות המכירה היא קלה ביותר ואינה דורשת הוספת תמונה או פרטים אישיים. מערכת דומה קיימת גם בשיקגו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רב-קו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על אף שכרטיס הרב־קו בגרסתו האישית מיועד לשימוש אישי, ניתן להשתמש בו גם עבור אדם אחר אם השימוש מתאים, בהנחת נוסע רגיל או בהנחת נוער בלבד. עם זאת, ברכבת הקלה בירושלים מכשירי הכרטוס אינם מאפשרים בחירת פעולות אחרות מלבד הורדת חיוב בודד, דבר היוצר מגבלה במקרה של נסיעה עם מספר ילדים, שכן על מנת לקבל את ההנחה עבורם יש צורך לשלם על כל ילד בנפרד בכרטיסו האישי, וכן מכשירי הכרטוס אינם מזהים תשלום שבוצע עבור כמה נוסעים, דבר שהוביל לחלוקת קנסות לנוסעים שביצעו נסיעה מסוג זה.
  2. ^ בני ברק, אגד הפסיקה להשתמש בנייר. ומה עם הנוסעים?, באתר ynet, 19 ביולי 2012
  3. ^ דוגמאות לאפליקציות סלולריות לטעינת רב-קו: HopOn, Ravkav Online
  4. ^ היה שלום רב קו? אפליקציות התשלומים בתחב"צ יחלו לפעול באפריל, כיפה, ‏26 בינואר 2020
  5. ^ לא רק רב-קו: בקרוב תשלמו בדיוק על כמה שנסעתם, mako, ‏3 באוקטובר 2019
  6. ^ אפליקציות התשלומים בתחב"צ תחל לפעול באפריל: כך זה יעבוד, ynet, ‏23 בינואר 2020
  7. ^ רוצה לנסוע באוטובוס? קודם תמלא טופס