רב שמואל בן חפני גאון

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים. גאון ישיבת סורא שבבבל בין השנים 9981013 (נפטר כ"ה באב ד'תשע"ג ללוח העברי).

רב שמואל בן חפני גאון
לידה המאה ה־10 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1013
כ"ה באב ד'תשע"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1013 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ישיבת סורא
תחומי עיסוק פרשנות התורה, הלכות דיינים, פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו אביו רב חפני הכהן, דודו רב נחמיה בן כהן-צדק גאון
תלמידיו (הושפעו מתורתו[1]:) רבינו חננאל, רבינו בחיי אבן פקודה, רבינו ניסים, הרמב"ם[2]
חיבוריו ספר הדיינין, ספר הבגרות, דיני ציצית, ספר הברכות, פירוש על חמישה חומשי תורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו וייחוסו

עריכה

נולד בשנות השלושים או שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשירית, לרב חפני הכהן ששימש כ"דיינא דבבא" (אחת המשרות הרבניות הבכירות במנגנון ישיבות בבל) בישיבת פומבדיתא בתקופת רב נחמיה גאון (אחיו של חפני הכהן). סבו (אב-אביו) היה רב כהן צדק בר יוסף הכהן, וכן סב-סבו מרדכי כהנא גאון, שימש כראש ישיבה וכגאון.

היה מחותן עם ראש ישיבת פומבדיתא רב שרירא גאון, בתו התחתנה עם בנו של רב שרירא גאון, רב האי גאון.

חיבוריו

עריכה

היה מחבר פורה אשר כתב כשישים וחמישה חיבורים שרובם נכתבו בערבית יהודית. כן כתב שו"ת בעברית, ערבית וארמית. תחומי הכתיבה שלו נרחבים: פרשנות מקרא, פרשנות תלמוד, הלכה, מתודולוגיה תלמודית ופילוסופיה. רשב"ח כתב את חיבוריו בערבית-יהודית ורובם ככולם נעלמו לאחר ירידת המרכז בבבל. החיבורים נשכחו מלב במהלך ימי הביניים ונותרה רק עדותו של אברהם אבן דאוד בספר הקבלה (וממנו העתיק רבי מנחם המאירי) שרשב"ח "חיבר ספרים הרבה". עם גילוייה של גניזת קהיר נתגלו שרידים של חיבורי רב שמואל בן חפני הכהן, אולם גם עתה, למעלה ממאה שנה לאחר גילוי הגניזות, נשארו בקרן זווית רוב חיבורי ההלכה של הגאונים, ובהם חיבוריו.

בין חיבוריו נמנה:

  • "כתאב אחכאם שרע אלציצית" - חיבור על דיני ציצית עליו סמך הרמב"ם בחיבורו על המשנה[3]
  • על דיני ברכות[4]
  • ספר "חובות הדיינים" בנויה על יסודי התלמוד[5]
  • "כתאב פי אלנפקאת" - ספר בדיני ההוצאות
  • "כתאב אלטלאק" - ספר הגירושין
  • "כתאב נסך אלשרע ואצול אלדין ופרועה" - ספר על ביטול התורה ושרשי הדת וענפיה[6]
  • "כתאב אלהדאיה" - ספר ההדרכה[7]

הגותו

עריכה

בתחום הפילוסופיה אימץ רב שמואל הכהן את האסכולה הבצרית של הכלאם המועתזילי, והיה מעורה בחיים התרבותיים של הסביבה המוסלמית. לפי עדותו של חתנו רב האי גאון, בן חפני "הירבה לקרות בספרי הנוכרים",[8] כלומר בספרי חכמי הכלאם המוסלמים. הוא פירש את המקרא בצורה רציונלית, דחה את האמונה בשדים, בכשפים ובאסטרולוגיה.

גם בנסים לא האמין רב שמואל, מלבד אלה שהוזכרו במקרא. לדעתו, הנסים הכוללים שינוי מערכות הטבע יכולים להיות אך ורק על ידי הנביאים ולא על ידי הצדיקים. דוגמה לכך הוא פירושו למעשה בעלת האוב מעין דור שהעלתה את שמואל באוב. רשב"ח לא קיבל את המובן הפשוט של הסיפור. לדבריו לא דיבר שמואל עם שאול כלל "וחס ושלום לא עלה מקברו", אלא הכל היה מעשה רמאות של האישה. הוא מוסיף כי ”אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל”.[9]

לקריאה נוספת

עריכה
  • יהודה צבי שטמפפר, ספר הגירושין לרב שמואל בן חפני גאון סורא, הוצאת יד בן צבי, 2009
  • ספר הבגרות לרב שמואל בן חפני גאון, בההדרת מידי תרצה מיטשם, תרגום מערבית: מרים פרנקל; יד הרב נסים, ירושלים תשנ"ט.
  • David Sklare, Samuel ben Hofni Gaon,& his Cultural World, Leiden 1996

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום
  2. ^ יהודה צבי שטמפפר, "השפעת כתבי ההלכה של רב שמואל בן חפני גאון על הרמב"ם", אביעזר רביצקי (עורך), הרמב"ם; שמרנות, מקוריות, מהפכנות, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט עמ' 199-210
  3. ^ כליל תכלת, א. טבגר,י"ם תשנג, מס' כרטיס 94158 מדור ומדף טז-כ
  4. ^ הובא בראב"ן ואור זרוע (אוצר הגדולים כרך א עמוד 9 (פתח האוצר))
  5. ^ מכיל 23 קונטרוסים, למעלה מ-42 פרקים על תהליכי הדיינים ובית דין - ספר האגודה דף קיא טור א)
  6. ^ (צוטט על ידי רבי יהודה אבן בלעם שצוטט במאמר א. גרינבאום על גדרי התשובה לר"ש הכהן בח"ג בסיני (כתב עת) עז ד' קיג)
  7. ^ כת"י מן הספר היה תחת ידי מ. צוקר מסמינר ניו יורק
  8. ^ תשובות הגאונים ליק, סימן צט
  9. ^ רד"ק על ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק כ"ד