שר שלום גאון

רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך. תרם רבות לפרסומה ויוקרתה של ישיבת סורא.

חייו

ייחוסו המשפחתי אינו ברור. יש אומרים שהיה חתנו של ראש הגולה, ואף היה בעצמו מצאצאי ראש הגולה בוסתנאי בן חנינאי. בשנת 848 בערך התמנה לגאון ישיבת סורא (תחת כהן צדק בן איבומאי גאון), וכיהן בתפקיד זה עשר שנים עד למותו. היה גאון פורה ביותר שהשיב תשובות רבות, בעיקר לקהילות ספרד, קירואן ורומא. כמו כן, עסק בתיעוד ושימור מנהגי התפילה בישיבת סורא, שרבים מהם שוקעו בסדר רב עמרם גאון, והשתמרו בזכותו.

דמותו זכתה לכבוד רב בין גאוני דורו והדורות שאחריו. רב נטרונאי גאון כתב: "ואין מן הדין להשיב על דבריו לאחר מיתה, שכך שנינו אין משיבין את הארי לאחר מיתה; "רבינו שר שלום גאון יעקב אדרת ישראל והתורה".

יש שהעלו השערה לקשר משפחתי בין רב שר שלום לראש הגולה שבזמנו, מחמת המובא באגרת שכתב רב האי גאון ובה הוא מספר: "ושמע לנא דמר שר שלום גאון מחסיה, הוה קא קביל מיניה ניסי בר ראש גלותא משום עזבון דמנודה אחתיה, ואתרמו מובחרים דרבנן דמתא מחסיה ועינו ביניהן שמוש" (ושמענו שהיה דין ודברים בין ניסי בן ראש הגולה לבין רב שר שלום בעניין העיזבון של מנודה אחותו של ניסי ומובחרי ישיבת סורא עשו פסק דין), מתשובה זו משתמע שרב שר שלום היה חתנו של ראש הגולה.

מנין שנות גאונותו

באגרת רב שרירא גאון נכתב ש"מָלך" (כלומר, כיהן כגאון) 10 שנים, אולם חוקרים שונים טענו שחישוב המניין המופיע אצל כל אחד מגאוני סורא אינו תואם את מניין השנים הכללי של שנות הגאונים, ועל כן יש להפחית אצל חלק מהגאונים משנות הנשיאות, ומחמת כך הציעו לתקן את האות י' לאות ו', ולפי תיקון זה רב שר שלום כיהן בראשות הישיבה שש שנים.

כתביו

בשנת ה'תשכ"ב כינס הרב ד"ר שמואל רפאל וינברג את כל התשובות שזיהה כתשובותיו של רב שר שלום גאון, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. תשובות אלו יצאו כספר בשם תשובות רב שר שלום גאון (מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"ו).

הרב צבי בנימין אוירבך ייחס לו את כתיבת הספר שימושא רבא, אך רבים מפקפקים בכך משום שהוא לא הביא ראיות לדבריו.

בספר פרי עץ חיים של הרב חיים ויטאל נכתב בשם רבו האר"י ז"ל שבפסוק "שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום" מרומזים ארבעת-זוגות-התפילין. תפילין דרבנו-תם רמוזים בתיבת "תם". תפילין דרש"י רמוזים בתיבת "ישר". תפילין דשמושא-רבא רמוזים בתיבת "שלום", -רב-שר-שלום בעל-שמושא-רבא.

מפסקיו

נוסחי התפילה

רב שר שלום היה מהראשונים ומהחשובים שתיעד את מנהגי ישיבת סורא:

• בשחרית יש לומר בברכות קריאת שמע "אהבה רבה" ובערבית "אהבת עולם", כדי לפשר בין דעות האמוראים בזה, כפי שהורה כבר לפניו כהן צדק בן איבומאי גאון.
• בברכת גאל ישראל, אין להוסיף שום תוספת בין "ה' ימלוך לעולם ועד" לבין החתימה.
• אין צורך לעמוד בעת הוצאת ספר תורה, אלא מספיק לשתוק.
• התיר אמירת פיוטי קרובות בעת חזרת הש"ץ, בתנאי שהם "מעין הברכה", בניגוד לעמדה הרווחת אצל גאוני בבל המתנגדת להוספת פיוטים בתפילה.
• יש לומר "שמע ישראל" בקדושה של תפילת מוסף, בשל גזירות שמד.
• בשבוע שחל בו יום טוב אין אומרים "ויהי נועם" וקדושה דסידרא בתפילת ערבית של מוצאי שבת.
• בראש חודש או יום טוב שחל בשבת, יש לומר בברכת המזון גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא", ולא להסתפק באמירת "יעלה ויבוא" ולהוסיף במשפט אחד את יום השבת.
• בתפילת מוסף של יום טוב, אין צריך לקרוא את פסוקי קרבנות המוסף, ומספיק לומר "כמו שכתבת עלינו בתורתך".
• בימים שאין גומרים בהם את ההלל, היחיד לא קורא את ההלל כלל. בימים שגומרים בהם את ההלל מברכים "לגמור את ההלל" (כמנהג הספרדים עד היום).
• בראש השנה יש לומר בתפילה "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון" (בניגוד לדעת רב האי גאון, שהתקבלה).

שבת ומועד

• עיר שאין בה שישים ריבוא נפשות, או שהיא מוקפת חומה שדלתותיה ננעלות בלילה (אף אם יש בה מעל לשישים ריבוא תושבים), אינה נחשבת לרשות הרבים.
• נהג להוסיף לארבעת המינים 68 ענפי הדס, להגיע לגימטריה "לולב".
• יש לבטל את המנהג ליטול ידיים שלוש פעמים בליל הסדר (אחת לפני הכרפס, אחת לפני ברכת המוציא ואחת למים אחרונים), ולברך על הראשונה "על נטילת ידיים", על השנייה "על רחיצת ידיים" ועל השלישית "על שטיפת ידיים".

אחר

• כלה שראתה דם נידה לפני בעילת מצווה, סופרת שבעה נקיים וטובלת, ולאחר מכן נכנסת שוב לחופה חוזרת עם שבע ברכות (מצב זה מכונה על ידו "קידושין המרוחקים").
• מתיר לאפות עוגה עם בשר, מבלי לחשוש שיבואו לאכול את השאריות עם חלב.
• אסר לשתות חלב גוי, גם אם ידוע שבעדרו של הגוי אין בכלל בהמה טמאה.

לקריאה נוספת

• הרב רפאל שמואל הכהן וינברג, מבוא לתשובות רב שר שלום גאון, מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"ו, עמ' ז'–נ"ב