פתיחת התפריט הראשי
ויקיפדיה

רג'ינה ספקטור

זמרת אמריקאית

רג'ינה איליניצ'נה ספקטור (באנגלית: Regina Ilyinichna Spektor; נולדה ב-18 בפברואר 1980) היא זמרת-יוצרת, מלחינה ופסנתרנית יהודייה-אמריקאית ילידת-רוסיה.

רג'ינה ספקטור
Regina Spektor 2012-02-24 001.jpg
לידה 18 בפברואר 1980 (בת 39)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
בן/בת זוג Jack Dishel
מקום לימודים State University of New York at Purchase
שנות פעילות 2001–הווה
סוגה רוק, anti-folk, אינדי פופ, פיוז'ן (מוזיקה)
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, פסנתרנית, מוזיקאית, זמרת-יוצרת, מלחינה, גיטריסטית, ליריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, כלי מקלדת, גיטרה בס, קול עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים סייר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.reginaspektor.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

ספקטור נולדה במוסקבה בברית המועצות דאז (כיום ברוסיה) למשפחה יהודית. אביה, איליה ספקטור, הוא צלם וכנר חובב. אמה, בלה ספקטור, הייתה פרופסורית למוזיקה במכללה למוזיקה ברוסיה וכיום מלמדת בבית ספר יסודי במאונט ורנון שבמדינת ניו יורק. לה אח בשם בורוך (בייר). ב-1989, כאשר הייתה ספקטור בת 9, במסגרת הפרסטרויקה אשר איפשרה ליהודים לעזוב את ברית המועצות, נסעה המשפחה לאוסטריה ואז לאיטליה, ולבסוף היגרה לארצות הברית, והתיישבה בברונקס, ניו יורק.

שורשיה בולטים ביצירותיה, חלקן בעלות מנגינות המושפעות ממוזיקה רוסית ויהודית, בחלקן נשמע בבירור מבטא רוסי. ספקטור אמרה בראיון שהיא מחוברת יותר ליהדותה מאשר לשורשיה הרוסים, והיא אף מודה לאלוהים ברשימות התודות שבאלבומיה Soviet Kitsch ו-Begin to Hope. ספקטור קוראת עברית, ולמעשה הפעם הראשונה בה שרה לאנשים את השירים שכתבה הייתה בטיול לישראל בגיל 16 כמשתתפת בתוכנית של מכון נסיעה.

מאז תחילת הקריירה שלה בשנת 2000 הוציאה ספקטור 6 אלבומים, השניים הראשונים "11:11" ו"Songs" בהוצאה עצמית, השלישי "Soviet Kitsch" חצי בהוצאה עצמית וחצי בשיתוף הלייבל "Sire". ספקטור נחשבה למזוהה עם זרם האנטי פולק הניו-יורקי (שמוגדר בדרך כלל כשילוב של מנטאליות מוזיקת הפאנק ובין סגנון מוזיקת הפולק), שהוא למעשה יותר קבוצה של יוצרים מזרם מוזיקלי, אך אלבומה משנת 2006 - "Begin to Hope", נחשב לאלבום הנגיש ביותר שלה עד היום, והסינגל הראשון מתוכו -"Fidelity", הושמע רבות על ידי תחנות רדיו בעולם. רבים ממעריציה התאכזבו משינוי הכיוון, אך הופעותיה נותרו כשהיו, ולרג'ינה ספקטור ביקורת המעריצים לא הפריעה, כפי שאמרה בראיון : "אני יודעת שהיה מי שהתעצבן", אמרה ספקטור בראיון אחרי יציאת האלבום, "אבל אני לא מתרשמת מטהרנים. זאת התשובה שלי אליהם: אתם בטח הייתם שורקים בוז לבוב דילן כשהוא עבר לגיטרה חשמלית. אני יודעת שאני לא הייתי עושה את זה. אתם בטח הייתם נוטשים את הביטלס אחרי 'Drive My Car'. אם כולם היו כמוכם, לא היינו מקבלים את 'A Day in the Life'".

סגנונה הוא ייחודי, נשען בעיקר על נגינת פסנתר ושירתה שלעיתים נגועה בילדותיות. באלבומה משנת 2004 "Soviet Kitsch" היא מדגימה ורסאטיליות מוזיקלית רבה, באופן ששבה את לב המבקרים, ויצר עבורה עדת מעריצים נאמנים.

ספקטור אמנם פסנתרנית, אך בהופעות היא נוהגת לפתוח ולסיים כל הופעה בשיר א-קפלה, וישנם מספר שירים שהיא נוהגת לנגן על גיטרה חשמלית. את השיר "Poor Little Rich Boy" היא מנגנת על פסנתר ביד אחת וביד אחרת מכה על כיסא או עמוד תווים במקל תופים.

רבים משיריה מעטרים מגוון פסקולים של סרטים וסדרות טלוויזיה. שירה The Call סגר את הסרט "סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן" (The Chronicles of Narnia: Prince Caspian) והוא שיר הנושא שלו, שירה You've Got Time הוא שיר הפתיחה של הסדרה "כתום הוא השחור החדש", וגרסת הכיסוי שלה לשירם של הביטלס While My Guitar Gently Weeps הוא שיר הנושא של סרט האנימציה "קובו: אגדה של סמוראי".

אלבומה השביעי והאחרון לעת עתה, "Remember Us To Life", ייצא ב-30 בספטמבר 2016.

ספקטור גדלה ולמדה לנגן על פסנתר ה"פטרוב" שסבה נתן לאמה. היא נחשפה למוזיקת רוק אנד רול כמו הביטלס, קווין והמודי בלוז מקלטות שאביה נהג להשיג ולהחליף מחברים בברית המועצות (כיון שאי אפשר היה להשיגם חוקית בתקופה). משפחתה עזבה את ברית המועצות ב-1989, כאשר הייתה בת 9, בתקופת הפרסטרויקה כאשר אזרחים יהודים הורשו להגר מרוסיה. ספקטור נאלצה להשאיר מאחור את הפסנתר שלה. רג'ינה למדה בישיבת "סער" בברונקס. במשך שנתיים למדה בישיבת "פריש" בניו ג'רזי ועברה לבי"ס חילוני וסימה את לימודיה התיכוניים לאחר שלא הרגישה שמקומה בישיבת דתית. ספקטור ציינה לאחרונה כי על אף שהתעניינה בצעירותה רק במוזיקה קלאסית היא החלה להתעניין מאוחר יותר גם בהיפ הופ, רוק ופאנק.

תחילת דרכה בכתיבת שיריםעריכה

בניו יורק קיבלה ספקטור בסיס חזק במוזיקה קלאסית ממורתה לפסנתר סוניה ורגזס, מרצה בבית הספר למוזיקה במנהטן, ואיתה למדה עד גיל 17. למרות שהפסנתר שלה נשאר במוסקבה, ספקטור מצאה פסנתר במרתף בית הכנסת שבקהילתה עליו הייתה יכולה להתאמן. בנוסף נוהגת לספר שהתאמנה על שולחנות ומשטחים קשים כאשר פסנתר לא היה בנמצא. ספקטור הייתה נוהגת להמציא שירים קצרים בצעירותה אך לראשונה החלה לכתוב ברצינות לאחר ביקור שלה בישראל בטיול של ארגון "נסיעה". זאת לאחר שקיבלה מחמאות מבני נוער בטיול על שיריה. לאחר שחזרה נחשפה לשירים של ג'וני מיטשל ואנני דיפרנקו וקיבלה מהם השראה. היא כתבה את שיר האקפלה הראשון שלה בגיל 16 ושיר לפסנתר ב-18. רג'ינה השלימה בהצטיינות את לימודיה במסלול ארבע שנתי להלחנה בקונסרבטוריון במכללת "פרצס" בניו יורק תוך שלוש שנים וסיימה ב-2001. באותה תקופה עבדה מעט בחוות פרפרים ולמדה סמסטר אחד בטוטנהם, אנגליה. היא נהגה להופיע במועדונים בניו יורק עד שזכתה להכרה, ותוך כדי כך מכרה את אלבומיה (בהפקה עצמית) 11:11 (2001),ו Songs (2002) .

סגנוןעריכה

שיריה של ספקטור מבוססים על תערובת של סגנונות וטכניקות, שילוב של פסנתר, שירה וקולות ווקאליים שונים. רג'ינה אמרה על עצמה בהלצה שכתבה כ-700 שירים, שהיא פחות משתדלת לכתוב אלא ששירים פשוט באים אליה. שיריה בדרך כלל לא אוטוביוגרפים אלא מבוססים על דמויות ותרחישים מדמיונה. ניתן לראות השפעות ממוזיקת פולק, רוסית, יהודית, היפ הופ, ג'אז וקלאסית. סגנונה המוזיקלי של ספקטור הושווה פעמים רבות לטורי אימוס ולפיונה אפל, זאת למרות התנגדותה להשוואות מסוג זה והעובדה שאמרה כי היא עובדת על כל שיר כך שיהיה לו סגנון ייחודי משלו ולא מפתחת סגנון כללי לכל המוזיקה שלה. לרג'ינה מנעד רחב והיא אכן עושה בו שימוש מלא. כמו כן היא בוחנת ומשתעשעת באמצעים ווקאלים פחות מקובלים כמו זמזומים, ביט בוקס כחלק מבלדות והקשה עם מקל תופים על כיסא תוך כדי נגינה על הפסנתר. כמו כן משתמשת במבטאים שונים כמו למשל מבטא ניו יורקי כבד בחלק מהמילים, לטענתה, בגלל אהבתה הרבה לעיר ותרבותה.

אזכוריםעריכה

ניתן למצוא אזכורים לסופרים פיצג'רלד והמינגווי או לספר הנסיך הקטן בשיר באובבס לוירג'יניה וולף ומרגרט אתווד ב"פריס" עזרא פאונד ושייקספיר ב"פאונד אוף פלש", בוריס פסטרנק ב"אפרה מואה" ואדיפוס המלך ב"אדיפוס" שיריה לרוב מדברים על דמויות דמיוניות ברגעים מסוימים בחייהם או סיפורים קצרים. שפת כתיבתה היא לרוב אנגלית, למרות שפה ושם אפשר למצוא משפטים או בתים בצרפתית, רוסית או לטינית. היא מדברת על נושאים כמו אהבה, מוות, דת, חיי יום יום בעיר (בעיקר ניו יורק). מושגים אחדים ידועים בחזרתם בשירה כמו "הקברנים", עץ הדעת, והשם "מרי-אן". באלבומיה המוקדמים, רבים מהשירים הופקו בצורה פשוטה מבחינה ווקאלית. לעומת זאת האחרונים, ובמיוחד Begin to Hope, נותן דגש על ההפקה ומתבסס יותר על כלי פופ ורוק מסורתיים. לדבריה הביטלס, בוב דילן, בילי הולידיי, ושופן הם כמה מההשפעות המרכזיות על יצירתה.

הופעותעריכה

בסיבוב ההופעות הבינלאומי הראשון שלה היא ליוותה את הסטרוקס כמופע חימום במסגרת טור לאלבומם "רום אוף פייר", אשר במהלכו הקליטו יחד את השיר "Modern Girls & Old Fashion Men" . לאחר מכן הופיעה בתוכניות אירוח : Late Night with Conan O'Brien (פעמיים), The Tonight Show with Jay Leno (פעמיים), Jimmy Kimmel Live, Last Call with Carson Daly (שלוש פעמים), Late Show with David Letterman, CBS News Sunday Morning, Good Morning America.

בין הופעותיה ביקרה בישראל במרץ 2007 והופיעה פעמיים במועדון הבארבי בתל אביב. ב-24 באוגוסט 2013 הופיעה שוב בישראל, הפעם בתיאטרון קיסריה[1][2]. ב-19 באוגוסט 2017 הופיעה באמפי פארק ברעננה[3][4].

חיים אישייםעריכה

רג'ינה נישאה לבעלה ג'ק דישל, המוכר גם כOnly Son בדצמבר 2011. לשניים נולד בן במרץ 2014. הם מתגוררים בניו יורק. השניים מרבים להופיע ביחד וגם בעלי מספר שירים משותפים.

דיסקוגרפיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רג'ינה ספקטור

הערות שולייםעריכה

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רג%27ינה_ספקטור&oldid=25554240"