פתיחת התפריט הראשי

"רגע של עברית" היא פינה יומית בת כדקה בקול ישראל, העוסקת בלשון העברית ובתיקוני לשון.

הפינה, אחת מכמה שעסקו בסוגיות הלשון העברית שפעלו ברדיו בארץ, נוסדה בשנת 1971 על ידי יועץ הלשון הראשון של רשות השידור, אבא בֶּנְדָוִיד, שהיה עורכהּ. (קודם לכן, מ-1955 ועד 1970, הוגשה פינה במתכונת דומה על ידי יוסף מנחם מרגלית, בשם "עברית של יום יום".) במחצית השנייה שנות ה-70 הופסק שידורה, אך חודש כעבור זמן קצר בעקבות ביקוש המאזינים. מאז פרישתו של בנדויד בשנת 1982, עורכת וכותבת את הפינה יועצת הלשון של רשות השידור כיום, רות אלמגור-רמון.

בתחילה שודרה הפינה לפני חדשות השעה שבע בבוקר. במשך השנים שונה זמן השידור, והפינה שודרה בעיקר לפני חדשות השעה ארבע אחר הצהריים.

בשנים הראשונות העבירו הפינות, רובן פרי עטו של בנדויד, מסר חד וברור – הצגת שיבוש לשוני שכיח, וחלופה תקנית. הפינה זכתה לשבחים ולאהדת הציבור, ולצדן לפולמוס ציבורי ולביקורות של בלשנים ולשונאים, בהם חיים רבין, ראובן סיוון ומשה זינגר, שהתנגדו לנימה הפסקנית של הפינה, מכך שבנדויד פוסק בעניינים שלא הוכרעו על ידי האקדמיה ללשון העברית, ומכך שחלק מההצעות ל"תיקון" אינן סוגיה של תקינות לשונית, אלא עניין של טעם וסגנון אישי. בין מתנגדיו של בנדויד היו שכינו את הפינה "רש"ע" (ראשי התיבות של "רגע של עברית"). חמישה בלשנים, בהם ראובן סיוון, פרסמו בעיתונות קול קורא תחת הכותרת "רגע של עברית – לידי בלשנים", שבו דרשו להעביר את הפינה מידיו של בנדויד לידי ועדת בלשנים ומורים ללשון.

ב-1978 קיבלה האקדמיה ללשון העברית את האחריות לתיקונים ולהמלצות המוצגים בפינה.[1]
בעריכתה של אלמגור-רמון, התוכנית על פי רוב אינה פוסלת שימוש לשון מסוים, אלא מסבירה את שורשיו ויחד עם זאת מציעה חלופה.

בשנים הראשונות הופיעה הפינה כדיאלוג בין קריין לקריינית – דניאל פאר ועדנה פאר. בין מגישי הפינה במשך השנים: משה חובב, דן כנר, חיותה דביר וליאורה גושן. בשנים האחרונות מגיש אותה מנחם פרי.

בשנת תשל"ד-1974 זכה אבא בנדויד בפרס רשות השידור על הפינה. באותה שנה כונסו המלצותיו ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" – ספר פנימי של מרכז ההדרכה של רשות השידור, שהיה לתקן בכל מערכות החדשות בארץ.[2]

בשנת תש"ם הופיע בהוצאת המחלקה לחינוך מבוגרים שבמשרד החינוך הספר "רגע של עברית: לקט תיקוני לשון ששודרו בקול ישראל", שכתב שלום קרמר וערך אבא בנדויד.

בשנת 2001 הוציאה רות אלמגור-רמון את הספר "רגע של עברית", ובו אוסף קטעי הפינה ברדיו.

פרסומיםעריכה

  • מדריך לשון לרדיו ולטלויזיה; אספו את החומר: אבא בנדויד, הדסה שי, ירושלים: רשות השידור – מרכז ההדרכה, תשל"ד.
  • שלום קרמר, רגע של עברית: לקט תיקוני לשון ששודרו בקול ישראל; ערך: אבא בנדויד, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המחלקה לחינוך מבוגרים, תש"ם. ‬(הופיע לזכרו של שלום קרמר)
  • 'רגע של עברית', הד החינוך, מינואר 97 - אפריל 97, ינואר 99 ואילך
  • 'רגע של עברית', לשוננו לעם מח תשנ"ז, 84, תשנ"ו 184, ועוד (פינות)
  • רות אלמגור-רמון, רגע של עברית; עיצוב ואיור: ציפי אליהו, ירושלים: צבעונים ('רגעים'), תשס"א 2001.[3]

לקריאה נוספתעריכה

  • נתן אפרתי, העברית בראי המדינה: מעמדה הציבורי של העברית מאז ייסוד המדינה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית ('אספות ומבואות בלשון'), תש"ע 2010.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 'אבא בנדויד', בתוך: משה בר-אשר (עורך), מחקרים בלשון, ב–ג (מוגש ... למר אבא בנדויד במלאות לו שבעים וחמש שנה), ירושלים: האוניברסיטה העברית ירושלים: המכון למדעי היהדות, תשמ"ז.
  2. ^ עמוס גורן, תענוגות העברית, מראה (מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות) 212 (י"ג אלול, התשע"ב, 31.8 - 14.9.2012).
  3. ^ הספר רגע של עברית באתר צבעונים הוצאה לאור.