רדון

רדון
	- רדון - אסטטין
; 86	Rn
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	86
סמל כימי	Rn
סדרה כימית	גזים אצילים
מראה
	חסר צבע
תכונות אטומיות
משקל אטומי	222 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 32, 18, 8
קונפיגורציה אלקטרונית	1s² 2s² 2p⁶ 3s² 3p⁶ 3d¹⁰ 4s² 4p⁶ 4d¹⁰ 5s² 5p⁶ 4f¹⁴ 5d¹⁰ 6s² 6p⁶
תכונות פיזיקליות
צפיפות	9.73 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	גז
נקודת רתיחה	211.3K (-61.85°C)
נקודת התכה	202K (-71.15°C)
שונות
קיבול חום סגולי	94 J/(kg·K)
מוליכות חום	0.00364 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	1,037 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	Friedrich Ernst Dorn
תאריך גילוי	1899
נקרא על שם	רדיום

ערך זה עוסק ביסוד כימי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רדון (פירושונים).

רדון (או ראדון; Radon) (מכונה גם כ"גז מקלטים" בשל הימצאו בחדרים מוגנים) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86. הוא נוצר כתוצאה מהתפרקות היסוד רדיום המצוי בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים. זמן מחצית החיים של האיזוטופ הנפוץ ביותר של רדון (222RN) הוא 3.8 ימים.

הגז רדון התגלה על ידי ארנסט רתרפורד בשנת 1899. איזוטופ של רדון, רדון-220, היה הראשון עבורו חושב זמן מחצית חיים, על ידי הארייט ברוקס, ובעקבות ניסויים איתו הונחו היסודות למדע הפיזיקה הגרעינית^[1]^[2].

זיהום גז הרדוןעריכה

ייחודו של הגז הוא בכך שהוא רדיואקטיבי ומופיע בכמה שרשראות דעיכה רדיואקטיביות. הגז זכה לתשומת לב ציבורית גבוהה משום הימצאותו בבניינים חדשים ובעיקר במרתפים. מקור הרדון בבניינים הוא מהקרקע המכילה כמויות זעירות של חומרים רדיואקטיביים שבתהליך התפרקותם נוצר הרדון או מהרכב חומרי הבנייה (ובמיוחד מלט). יחד עם זאת, פליטת הרדון מקירות איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות. הרדון כגז או כאטומים בודדים הנספחים לחלקיקי האבק באוויר, חודר למערכת הנשימה ומקרין על רקמות הריאה. ככל שעולה ריכוז הרדון, גדל הסיכוי לחלות בסרטן הריאה. האוכלוסיות הרגישות במיוחד לחשיפה לרדון הם ילדים ומעשנים.

הרדון אחראי לכמחצית מהחשיפה לקרינה רדיואקטיבית טבעית. חשיפה זו אחראית לעשירית ממקרי סרטן הריאות במדינות המפותחות. מסיבה זו ישנם מספר מומחים הממליצים לאוורר מקומות סגורים כגון מרחבים מוגנים ומרתפים, ותמיד להשאיר את החלונות פתוחים.

בדיקות רדון מתבצעות בישראל על ידי חברות פרטיות לרוב. רוב מקרי גז הרדון נמצאים בחדרים מוגנים. על הקבלן המבצע לוודא ולטהר את החדר טרם העברתו לנכנסים לדירה כי לא קיים בחדר גז רדון. על-מנת לבדוק האם קיימת הימצאות גז רדון בחדר מסוים מתקינים למשך חודש מכשיר הבודק את רמת גז הרדון בחדר. במשך תקופה זו אסור לפתוח את החדר או להיכנס אליו.

כאשר תושבי הכפר קאלאצ'י החלו לחלות במחלה לא ידועה שגרמה לשינה רצופה של 6-7 יממות, חשבו שזה תוצאה של חשיפה לרדון, לאחר בדיקות מתקדמות, התברר שזה לא נכון^[3].