רובה חוליות

סרט ישראלי משנת 1978

רובה חוליות הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1979, שנכתב ובוים על ידי אילן מושנזון.

רובה חוליות
כרזת הסרט רובה חוליות
כרזת הסרט
בימוי אילן מושנזון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי איתן אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אילן מושנזון
עריכה ציון אברהמיאן
שחקנים ראשיים אריק רוזן
יריב רובינשטיין מיכאל כפיר
יהודית סולה
אופליה שטראל
מוזיקה יוסי מר-חיים
צילום גדי דנציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אולפני הרצליה
הקרנת בכורה 1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 95 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט נעורים עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העלילה מתרחשת באייר תש"י (מאי 1950) בתל אביב, ועיקרה מאבק אלים בין שתי קבוצות נערים, הלומדים באותה כיתה, כשברקע ההורים קשי היום, שחלקם הם ניצולי השואה.

הנערים בטוחים שהמלחמה ביניהם על שליטה היא צודקת כמו מלחמתם של המבוגרים. קבוצה אחת מצטיידת בכלי נשק מסוכן, שהם מייצרים בעצמם - רובה חוליות. זה היה קרש עץ ששויף לצורת רובה, ולחלקו הקדמי חברו גומייה עבה התפוסה בהדק. בתור קליע השתמשו בחוליות מתכת ששמשו לתמיכת המזרנים של מיטות סוכנות. קליע כזה היה מסוגל לפצוע קשה או לעקור עין.

הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין 1979 (מסגרת סרטי ילדים ונוער) ובפסטיבל לוקרנו 1979, שווייץ. התסריט זכה ב בפרס על שם שייקה אופיר.

תקציר העלילהעריכה

יוסי שרייבר (אריק רוזן) הוא תלמיד בן 12 בבית ספר בבית ספר של זרם העובדים. הוא נמצא בראש קבוצה הנלחמת בקבוצה שנייה בפיקודו של עדי. יום אחד הוא חוזר מבית הספר ולבדו ומותקף על ידי עדי וקבוצתו שלא לפי הכללים שאסור לתקוף יחיד. ידו נשברת ומגובסת ולהורים ולמורה הוא מספר "שנפל".

אביו של יוסי (מיקי כפיר) נלחם במלחמת העצמאות ומנהל כעת חנות. אמו של יוסי (יהודית סולה) עלתה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה וכל משפחתה נשארה בפולין. היא נוסעת מדי פעם לחיפה כשמגיעה אניית עולים כדי לראות אם נמצאים בתוכם בני משפחתה. כל ערב היא מאזינה לריו להודעות "המדור לחיפוש קרובים".

המורה נח (אליעזר יונג) מחדיר בתלמידים ציונות ומוביל אותם בטיול לכיבוש משלטים כדי לשחרר את ירושלים כמו שעשו הוריהם. הם מתייחסים אליו בלעג מפריעים לו וזוכים לנזיפה ואיומים מהמנהל (לואיס רוזנברג).

בשכונה מסתובבת אישה, ניצולת שואה, הנחשבת כמטורפת ומכונה "פלשתינה" (אופליה שטראל). הילדים מתגרים בה וזורקים אבנים על הצריף בו היא גרה בשכונת מחלול.

משטר הצנע והמצב הכלכלי הקשה גורם לחלק מהעולים לעזוב את הארץ בכיסוי של "נוסעים לחיפה" וכך גם ידידת המשפחה הניה (מיכאלה מרקוביץ).

המלחמה בין הילדים מחריפה. קבוצה יוסי מכינה רובי חוליות לקרב המכריע. עדי פורץ לדירתו של יוסי וגורם שם הרס. אביו של יוסי מבקש ממנו שיפסיק עם המלחמות אך יוסי מסרב ואביו מכה אותו בחגורה עד שהאם מפרידה ביניהם. יוסי בורח מהבית, מסתתר במקום המסתור של חבורתו ומחכה לקרב.

בקרב הסופי עומדים יוסי מול עדי. יוסי יורה בו מרובה החוליות ועדי נפגע בראשו ונופל. יוסי חושב שהרג אותו ובורח לעבר הים. תוך הבריחה הוא נפצע בברכו.

על החוף עומדת "פלשתינה" וצועקת לעבר הים. היא מבחינה בו, מתקרבת אליו ומתחילה לטפל בברכו. הוא נרתע בהתחלה אבל היא מכניסה אותו לצריף שם הוא רואה תמונות של ילדיה ומשפחתה שנספו בשואה ומבין שאלימות מובילה לאלימות ואינה פותרת דבר. כאשר חבריו מגיעים לצריף ומתחילים לידות אבנים הוא יוצא לקראתם ומבקש מהם להפסיק. הם קוראים לו גיבור ומבקשים שיצטרף אליהם אבל הוא מעדיף לעזוב אותם ולחזור להוריו.

שחקניםעריכה

שחקן תפקיד
אריק רוזן יוסי שרייבר
יהודית סולה אמא של יוסי
מיקי כפיר אבא של יוסי
אופליה שטראל פלשתינה
אליעזר יונג המחנך נח
לואיס רוזנברג המנהל
מיכאלה מרקוביץ הניה

הפקהעריכה

בתפקיד הראשי של יוני שרייבר שיחק אריק רוזן, אז בן 12, לצידו שיחקו גם הילדים יריב רובינשטיין, נדב ברנר ונסים אליעז. בסרט שיחקו גם יהודית סולה, ליאו יונג, מיכאל כפיר, לואיס רוזנברג ואופליה שטראל (בתפקיד פלשתינה).

התסריט זכה במענק של משרד המסחר והתעשייה. המפיקים היו הישראלי איתן אבן והאמריקאים ריצ'רד סנדרס וג'ון הארדי, שלושתם למדו ביחד עם אילן מושנזון בלונדון. הצלם היה גדי דנציג, העורך ציון אברהמיאן והמלחין יוסי מר-חיים. עיצוב אומנותי איתן לוי.

קישורים חיצונייםעריכה