רובוטיקה

רובוטיקה היא תחום עיסוק ומחקר מולטידיסיפלינארי המתמקד בתכנון, עיצוב ובנייה של רובוטים - מכונות היכולות לנוע ולהגיב בהתאם למידע מהסביבה הנרכש באמצעות חיישנים. התחומים העיקריים עליהם הרובוטיקה נשענת הם הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות והנדסת ייצור.

המילה רובוטיקה - מלשון רובוטה (ROBOTA), מילה צ'כית לעבודה מאולצת - חודשה על ידי המחזאי קארל צ'אפק. המובן של הרובוטים כפי שאנו מכירים אותו כיום הוצג על ידי הסופר אייזק אסימוב בספרו משנת 1950 "אני, רובוט". בספר זה הציג הסופר גם את שלושת חוקי הרובוטיקה המוטלים על הרובוטים כדי שלא יסכנו את בני האדם.

בימינו נהוג להתייחס גם אל המקבילה הדיגיטלית של רובוט - תוכנת מחשב בעלת תפקיד דומה לרובוט אשר פועלת במרחב הדיגיטלי בלבד - בשם בוט. רובוט במובן הסטנדרטי הוא סוכן בעל ביטוי פיזי במרחב, אשר בדרך כלל עשוי בעיקר מגוף מכני, המשובץ רכיבים אלקטרוניים (חיישנים ורכיבי מחשוב). התבוננות באופן התנועה של רובוטים עשויה ליצור תחושה של כוונה או רצון עצמאיים^[1]. במילים אחרות, על רובוט להפגין מידה מסוימת של תבונה. אין הגדרה מדויקת המוסכמת על קהילת המחקר למושג רובוט, עם זאת מוסכם על כולם שנוסף על יכולת תבונית על רובוט להיות מסוגל לאחת או יותר מהמשימות הבאות: יכולת תנועה עצמאית, יכולת חישה ופעולה בסביבתו. במחקר ברובוטיקה נכללים תחומי המכניקה, הבקרה, האינטראקציה עם בני אדם והחישה. מעבדות רובוטיקה קיימות ברוב האוניברסיטאות בישראל. תוכנה גרפית להדמיית רובוטים פותחה על ידי חברה ישראלית, ROBCAD.

רובוטיקה רפואיתעריכה

בשנים האחרונות התפתח תחום הרובוטיקה גם לכיוון הרפואי. הרעיון שעמד בבסיס השילוב בין התחומים היה יכולת הדיוק והנגישות הגבוהה של הרובוט יחד עם הצורך בתכונות אלו בפרוצדורות רפואיות מגוונות. הרובוטים נמצאים כבר בשימוש ובשלבי פיתוח מתקדמים במספר תחומים ברפואה ובהם: ניתוחים בפולשנות מזערית, ניתוחי גב, ניתוחי מוח (ביופסיות), ניתוחים אורולוגיים וניתוחי לב. יישומים נוספים נבחנים כל העת. תחום הרובוטיקה הרפואית כמו תחום הרובוטיקה בכלל הוא רב תחומי ומשלב בתוכו בקרה, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה, חיישנים ואינטליגנציה מלאכותית.

בישראל שתי מעבדות העוסקות בפיתוח רובוטים רפואיים ומתוכה צמחו פרויקטים מסחריים ורובוטים המנתחים בפועל בבתי-חולים בעולם: המעבדה לרובוטיקה רפואית ע"ש קאן הממוקמת בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בראשות פרופסור משה שהם^[2] והמעבדה לחקר רובוטיקה וקינמטיקה באוניברסיטת אריאל, ברשות פרופסור ניר שוולב^[3].

רובוטיקה ימיתעריכה

הים מהווה 70% משטח כדור הארץ ועוד יותר ממשאביו. שימוש ברובוטים בים מהווה אחד התחומים המבטיחים ביותר ברובוטיקה.

על אף היות ישראל ארץ ימית, התחום בה חדש לחלוטין וקיימות אך יוזמות בודדות. לאחרונה נרכש רובוט משוכלל ביותר בעלות של יותר משני מיליון דולר לחקר הים הנמצא בשימוש של מספר מכוני מחקר ימי כגון המכון לחקר הים בחיפה ובית ספר למדעי הים במכללה האקדמית רופין. המחקר הימי הרובוטי מתבצע אף בגופים לא אקדמיים כגון אלביט. חלק מהמחקר הוא למטרות ספציפיות כגון הפקת גז בים או צרכים ביטחוניים.

בעולם קמו מספר מעבדות מחקר המוקדשות לרובוטיקה ימית. בארץ פועלת מעבדה ייעודית כזאת כמעבדה לרובוטיקה ימית ברופין ברשות ד"ר רינה צביאל-גירשין.