רובוט צבאי

רובוט המשמש ליישומים צבאיים

רובוט צבאי הוא רובוט אוטונומי או מופעל מרחוק לשימוש צבאי.

רובוטי טאלון של צבא ארצות הברית חמושים במספר אמצעי לחימה (ככל הנראה מדובר בהסבה מקומית ועצמאית, ולא בייצור סדרתי).
רובוט חבלה צבאי "טאלון" של יהל"ם.

היסטוריה

עריכה
 
טלטנק, פברואר 1940

רובוטים צבאיים היו קיימים כבר במלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה שם נעשה שימוש בגלית מוקש עוקב הגרמני והטלטנק הסובייטי.

על אף שהשימוש ברובוטים במלחמה הוא בדרך כלל נושא המוזכר במדע בדיוני, מתבצע מחקר נרחב על מנת שישמשו כאמצעי עתידי ללחימה. כבר היום מספר רובוטים צבאיים נמצאים בשימוש בצבאות שונים בעולם.

יש המאמינים שעתיד הלוחמה המודרנית יהיה על ידי שימוש במערכות נשק אוטומטיות. צבא ארצות הברית משקיע רבות במחקר ופיתוח על מנת לפרוס מערכות אוטומטיות שכאלה. המערכת הבולטת ביותר כיום בשימוש היא המטוס ללא טייס (לדוגמה: RQ-2 פיוניר ו-MQ-1 פרדטור) היכולה להיות חמושה בטילי אוויר-קרקע ומופעלת מרחוק בתפקידי סיור. בשנים 2004–2005 DARPA קיימה תחרויות ופרס של 2 מיליון דולר, במטרה לערב חברות פרטיות ואוניברסיטאות כדי לפתח כלי רכב בלתי מאויש שיוכל לנווט בשטח הקשה במדבר מוהאבי, בשנים 2012–2014 התקיימה תחרות אתגר הרובוטיקה של DARPA במטרה לפתח רובוטי שטח חצי-עצמאיים שיוכלו לבצע "משימות מורכבות בסביבות מסוכנות בהן אדם לא יכול לשרוד", בתחרות זו השתתפו גם חברות ישראליות.[1]

לרובוטים צבאיים קיימים עדיין מגבלות טרם יהפכו לאוטונומיים בצורה מלאה משום שנדרשת התערבות מסוימת של בן אדם על מנת לוודא כי לא חל על המטרות מגבלות אש מסוימות, כפי שמוגדר בדיני המלחמה של אמנות ז'נבה.

בצה"ל

עריכה

בצה"ל מופעלים משנת 2009 כלי רכב בלתי מאוישים חצי-עצמאיים מסוג גארדיום המשמשים כאמצעי תצפית בעיקר בפיקוד הדרום, לאורך גדר המערכת. כלי הרכב נוסעים לאורך הצירים, כאשר 90% מהזמן הדבר נעשה ללא התערבות המפעיל.[1] באותה שנה החל חיל הים להפעיל את הפרוטקטור, כלי שיט בלתי מאויש.[2] כמו כן קיימים בצה"ל רובוטים המיועדים לפירוק מטעני חבלה הנקראים סה"ר (סייר הנדסי רובוטי), הסה"ר נע בצורה אוטונומית לצורך גילוי מטענים וטיפול בהם.[3][1] בדומה לחיל הרגלים, חיל ההנדסה הקרבית מחזיק ברובוט צבאי קטן מדגם "רונ"י" המשמש למטרות סיור וסריקה.[4] ב-2022 נכנס לשירות הפנדה (דחפור D9), דחפור רובוטי נשלט מרחוק,[5] וזהו הרובוט היבשתי הגדול ביותר בצה"ל.

סוגי רובוטים צבאיים

עריכה

כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ)

עריכה
  ערך מורחב – כלי טיס בלתי מאויש

כלי טיס בלתי מאוישים הופיעו כבר בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. הם החלו כמטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים) המופעלים בשלט רחוק ובהמשך התפתחו לכלים במגוון גדלים בעלי יכולות חצי-אוטונומיות וטווחי טיסה ארוכים. כיום ישנם מגוון רחב של כטב"מים למגוון משימות. בנוסף לכטב"מי מודיעין או הטעיה ישנם כטב"מי תקיפה, המסוגלים לירות חימוש מדויק על מטרות קרקעיות.

לדוגמה: הרמס 450, סקיילרק 1 והארופ.

כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ)

עריכה
 
רובוט SWORDS חמוש במקלע M249

כרב"מ הוא כלי רכב (לרוב על בסיס רכב שטח, טרקטורון או כלי צמ"ה) שנע על פני הקרקע ומבלי שנמצא עליו בן אדם. הוא נועד בעיקר למשימות סיור, פינוי מוקשים ופתיחת צירים במצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. הכרב"מ מצויד בדרך כלל בחיישנים ומצלמות על מנת לקבל קלט מהסביבה. יחסית לתחום הכטב"מים, תחום הכרב"מים נמצא רק בתחילת דרכו עקב הקושי לנווט את הכלי בקרקע רוויית מכשולים ומגבלות תנועה.

לדוגמה: גארדיום (מכונה בצה"ל "שותף נאמן"), רעם השחר, פו הדב ופנדה (דחפורי D9 בשירות צה"ל בשלט רחוק), שומר גבולות (כרב"ם), רובוט יגואר, אוונגרד, סה"ר ו-SWORDS.

כלי שיט בלתי מאויש (כשב"מ)

עריכה
  ערך מורחב – כלי שיט בלתי מאויש

כשב"מ יכול לשמש למשימות סיור ימיות, לוחמה ימית או איתור מוקשים ימיים, בצורה אוטונומית או כאשר הוא נשלט מרחוק, כחלק מצי של ספינות מאוישות או לבדו.

לדוגמה: קטאנה ופרוטקטור.

רובוטים לסילוק פצצות

עריכה
  ערך מורחב – רובוט חבלה
 
רובוט חבלה של משטרת ישראל מטפל בחפץ חשוד.

רובוטים לסילוק פצצות הם רובוטים בשלט רחוק שמופעלים על ידי חבלן ומטרתם לנטרל מטעני חבלה. רובוטי חבלה נמצאים גם בשימוש משטרתי-אזרחי ולא רק בשימוש הצבא. רובוטים אלה כוללים בדרך כלל מצלמת וידאו, זרוע עם צבת ולעיתים גם רובה שוטגאן. חלק מהרובוטים יכולים לנוע בצורה אוטונומית, לזהות מטענים ולנטרלם.

לדוגמה: רמוטק אנדרוס וטאלון.

השפעה

עריכה

יתרונות

עריכה

מייג'ור קנת רוז מצבא ארצות הברית מונה את היתרונות ברובוטים צבאיים בלחימה[6]:

מכונות אינן מתעייפות. הן לא סוגרות את העיניים. הן לא מסתתרות תחת עצים כשמתחיל לרדת גשם ולא מדברות עם חבריהן... תשומת לב אנושית לפרטים בתורנות שמירה, יורדת בצורה משמעותית לאחר שלושים הדקות הראשונות... מכונות אינן יודעות פחד.

ניתן דגש על כיצד להפוך את הרובוטים ליותר אוטונומיים, עד לרמה בה הם יוכלו לפעול בכוחות עצמם למשך תקופה ממושכת, ואפילו מעבר לקווי האויב. רוב הרובוטים הצבאיים מופעלים מרחוק ואינם נושאים נשק, הם משמשים למעקב, איסוף מודיעין, נטרול מטענים ועוד. הרובוטים שכן מצוידים בנשק מופעלים מרחוק כך שלא יהיו מסוגלים להרוג בצורה אוטונומית.

 
XM1219 - רכב רובוטי חמוש

סיכונים

עריכה

ב-2009 נערכה ועידה בהשתתפות מומחים ודנו במצב היפותטי שבו רובוטים ומחשבים יהיו עצמאיים ויקבלו החלטות לבדם, הדבר ידוע כסינגולריות טכנולוגית. חלק מהמומחים העלו שאלות בנוגע לרובוטים צבאיים, במיוחד לכאלה שניתנת להם מידה מסוימת של אוטונומיות. צי ארצות הברית הפיק דוח בנושא שמצביע על כך שככל שהרובוטים הצבאיים יהפכו למורכבים יותר, צריכה להיות תשומת לב גדולה יותר ליכולת שלהם לקבל החלטות אוטונומיות.[7]

היבטים חוקיים ואתיים

עריכה

ישנם המתנגדים לפיתוח רובוטים צבאיים אוטונומיים בעלי נשק, הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות:[8]

פרופסור נואל שארקי הוא מדען מחשבים מומחה בינלאומי לרובוטיקה ולאינטליגנציה מלאכותית שהרצה באוניברסיטת שפילד בבריטניה. הוא מציין כי ההבחנה בין לוחמים ללא מעורבים היא משימה קשה ומורכבת מדי לרובוט. בנוסף טוען שארקי כי עיקרון המידתיות הוא דבר אשר צריך להיקבע על ידי מפקדים, בהתאם למקרה.[8]

הרובוט עלול להתקלקל או לתפקד שלא על פי התכנון בעקבות כניסת וירוס או פגיעה מכדור לדוגמה, כתוצאה מכך הוא יכול לפעול כנגד כוחות ידידותיים, לפגוע בחפים מפשע ואף לבצע פשעי מלחמה. עולה השאלה מי האחראי משפטית ומוסרית למעשיו של הרובוט בשדה הקרב, האם המפקד שהגדיר את התוכנית? האם החברה המייצרת של הרובוט? שאלות אלה נותרו נכון להיום ללא מענה.[8]

מנגד, יש הטוענים כי ניתן לתכנת רובוטים כך שיהיו מוסריים. בשנת 2002 הרובוטיקאי Gianmarco Veruggio, עשה שימוש לראשונה במונח "רובו-אתיקה" (Roboethics), שעיקרו הטמעה של מוסר ברובוט. מדובר במשימה מורכבת, אך אם היא תצלח, הטענה היא כי הרובוטים יוכלו להיות יותר מוסריים מבני אדם ולקבל החלטות טובות יותר בדילמות אתיות.[9]

אפקט פסיכולוגי

עריכה

חיילים אמריקאיים נותנים שמות לרובוטים המשרתים לצדם, לפעמים הם נקראים על שמות חבריהם האנושיים, משפחה, מפורסמים, חיות מחמד או על שם החייל שמפעיל אותם. "מין" הרובוט נקשר בדרך כלל למצב הזוגי של החייל המפעיל.

לעיתים מודבקות מדליות פיקטיביות על הרובוטים ואף נערכו הלוויות לרובוטים שנהרסו.[10] ראיונות שנערכו עם חיילים העוסקים בגילוי חומרי נפץ העלו כי על אף שהם מרגישים טוב יותר לאבד רובוט מאשר בן אדם, הם גם מרגישים כעס ותחושת אובדן אם הרובוט נהרס. סקר שנערך בקרב 746 אנשי צבא אמריקאיים הצביע על כך ש-80% מהם אוהבים את הרובוטים הצבאיים שלהם, כאשר החיבה גדולה יותר כלפי רובוטיים קרקעיים מאשר אוויריים.[10] הישרדות יחד במצבים מסוכנים מגדילה את החיבור בין החייל לרובוט, והתקדמות עתידית בתחום הבינה המלאכותית עשוי לחזק חיבור זה.[10]

רובוטים צבאיים במדע בדיוני

עריכה

רובוטיים צבאיים מופיעים בסרטי מדע בדיוני, סדרות טלוויזיה וספרים. פעמים רבות הם מוצגים ככלי נשק שיצא משליטת האדם המפעיל אותו ומהווים איום על האנושות. דוגמאות לרובוטים צבאיים בדיוניים:

  • סדרת סרטי המדע הבדיוני האפוקליפטית שליחות קטלנית (Terminator) עוסקת במאבק לחיים ולמוות בין האנושות למכונות, אחרי שרשת המחשבים והבינה המלאכותית סקיינט מפתחת תודעה. היא מפעילה צבא של רובוטים מחסלים שנעשים מתוחכמים יותר מדגם לדגם. הרובוט הראשון בסדרת המחסלים, T-1, הוא רובוט צבאי אשר פותח על ידי צבא ארצות הברית בסרט "שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות". רובוטים נוספים הם המחסלים מדגמי T-800 ו-T-1000, שנשלחים מהעתיד להתנקש במנהיגי המרד האנושי לעתיד.
  • ED-209 - רובוט צבאי בעל חימוש כבד מסוג mech אשר הוצע להיות מוסב לשימוש אזרחי (רובוט משטרה) בסרט "רובוקופ".
  • בסרט "תקלה מופלאה" הרובוט הצבאי הניסיוני המכונה "מספר 5", נפגע ממכת ברק ומפתח מודעות עצמית.
  • בסרט "כוכב אדום", AMEE הוא רובוט שמצוות למשלחת אסטרונאוטים למאדים, הרובוט נפגע בנחיתה וכתוצאה מכך מתחיל לתקוף את הסובבים אותו.
  • בסרט "בין כוכבים" יוצאים עם הצוות בחללית שני רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית בשם טארס וקייס.
  • בספר "מלחמת הרובוטים" מתואר כי רובוטים בכל העולם תוקפים את בני האדם, ובין היתר טנקים בלתי מאוישים ורובוטים צבאיים אחרים.
  • בסרטי המטריקס מתוארת מציאות אפוקליפטית שבה בני האדם הפסידו במלחמה לרובוטים, וכתוצאה מכך "הוגלו" לעולם של מציאות מדומה בזמן שבמציאות הם משמשים כמצבר ביולוגי המספק אנרגיה למכונות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רובוט צבאי בוויקישיתוף

היבטים חוקיים ואתיים

עריכה

ארגונים

עריכה

כתבות עיתונאיות

עריכה

רובוטים בצה"ל

עריכה

הערות שוליים

עריכה