רובי בראדלי
קולונל רובי בראדלי (19 בדצמבר 1907 - 28 במאי 2002) הייתה אחות ראשית בחיל העזר של צבא ארצות הברית (אנ'), שבויה ביפן ובפיליפינים במלחמת העולם השנייה, ואחת הנשים המעוטרות ביותר והמעוטרת ביותר עד זמנה בצבא ארצות הברית.[1][2] היא נולדה בספנסר(אנ') שבווירג'יניה המערבית אך התגוררה בפולס צ'ירץ' (אנ'), וירג'יניה, במשך יותר מ-50 שנה.[3]
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1907  |
|---|---|
| פטירה |
28 במאי 2002 (בגיל 94) |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1934–1963 (כ־29 שנים) |
| דרגה |
קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת קוריאה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
קריירה צבאית עריכה
בשנת 1926 סיימה בראדלי את לימודיה במכללה למורים שבאוניברסיטת גלנוויל שבמערב וירג'יניה, ולימדה ארבע שנים בבתי ספר של חדר אחד במחוז רואן (אנ') שבמדינה. ב-1930,היא התקבלה לבית הספר לאחיות בבית החולים הכללי בפילדלפיה, וסיימה בשנת 1933 את לימודיה כאחות כירורגית. בשנת 1934 בראדלי התגייסה לחיל האחיות של הצבא כאחות כירורגית, ושירתה בבית החולים הצבאי הכללי וולטר ריד (אנ') שבוושינגטון הבירה, עד שהוצבה לבית החולים הצבאי בפורט מילס (אנ') , שבאיי הפיליפינים בפברואר 1940.
במלחמת העולם השנייה הועברה למחנה ג'ון היי (אנ') בפיליפינים, כ-320 קילומטר צפונית לבירה מנילה. הצבא היפני פלש לפיליפינים מיד אחרי מתקפת פרל הארבור והפיל 72 פצצות על השער הראשי של המחנה, בדצמבר 1941. בראדלי ועוד רופא ואחות ברחו להרים והסתתרו שם בעזרת זוג כפריים. אולם בסופו של דבר הם הוסגרו ליפנים, והועברו למפקדתם המקורית שהפכה אז למחנה שבויי מלחמה. במהלך התקופה סבלו האזרחים והחיילים הפיליפינים וכן חלק מחיילי בעלות הברית השבויים התעללות מצד השלטונות היפניים כמו במהלך צעדת המוות בבטאן. ב-1943 הועברה בראדלי למחנה המעצר סנטו תומס (אנ'). במשך מספר חודשים היא סייעה לשבויים שהיו זקוקים לטיפול רפואי. בנוסף לכך, היא התאמצה מאוד להאכיל ילדים רעבים על ידי תחיבת אוכל לכיסיהם כשהייתה לה את האפשרות לכך, אף על פי שהיא הייתה רעבה בעצמה. כיוון שהיא איבדה כל העת ממשקלה, בגדיה היו גדולים עליה, והיא יכלה להחביא ציוד רפואי עבור שבויי מלחמה במחנה[2]. היא סייעה בכ-230 ניתוחים, ועזרה לילד 13 יילודים.
הצוות הרפואי הצליחו, למשל, לבצע כריתת תוספתן באמצעים דלים שהצליחו להבריח. השבויים היפניים התפלאו על הצלחתם לבצע הליך רפואי שכזה ללא כל ציוד. במקרה אחר היא השתמשה בתיון על מנת להספיג בו אתר על מנת להרדים יולדת.
את התואר "המלאכיות בעַיֵפוּת" (Angels in Fatigues) קיבלו בראדלי וחברותיה מעמיתיהם השבויים במהלך תקופה זו[2].
בעת כיבוש המחנה מחדש על ידי צבא ארצות הברית בשנת 1945, היא שקלה 39 קילו בלבד. היא הוחזרה לארצות הברית והמשיכה בקריירה צבאית, ובשנת 1949 למדה וקיבלה תואר ראשון במדעים.
בראדלי שירתה במלחמת קוריאה כאחות ראשית בבית החולים לפינוי 171. בנובמבר 1950, במהלך מתקפת הנגד הסינית, היא סירבה לעזוב, עד שהעלתה את החולים והפצועים על מטוס בפיונגיאנג כשהיא מוקפת ב-100,000 חיילים סינים מתקדמים. היא הצליחה לקפוץ למטוס בדיוק כשהאמבולנס שלה התפוצץ מפגז של האויב. ב-1951 היא מונתה לאחות ראשית של הארמייה השמינית, שם פיקחה על למעלה מ-500 אחיות של הצבא ברחבי קוריאה[4]. בשנת 1953, עם סיום תפקידיה בקוריאה, הפכה להיות האישה הראשונה שזוכה להצדעה לאומית ובינלאומית של משמר כבוד בלבוש מלא שליווה את עזיבתה את קוריאה[4].
בשנת 1958 היא הועלתה לדרגת קולונל, והייתה בכך לאשה השלישית בהיסטוריה של צבא ארצות הברית לקבל דרגה זו.[2] במהלך שירותה הוענקו לה 34 מדליות ואותות כבוד והוקרה, רובם מטעם ממשלת ארצות הברית והכוחות המזויינים שלה, וחלקם מטעם האומות המאוחדות, הצלב האדום, ממשלת הפיליפינים, וממשלת דרום קוריאה.[5]
בראדלי פרשה לגמלאות בשנת 1963 לאחר שלושה עשורים של שירות, אך המשיכה לפעול בתחום הסיעוד במשך 17 שנים, ועבדה כמפקחת בסנטוריום סיעודי פרטי במחוז רואן, שבמערב וירג'יניה, שם עשתה את צעדיה הראשונים בקריירה כאשה בוגרת.[6]
חיים מאוחרים עריכה
בראדלי הייתה דמות ראשית בכתבה של חדשות הלילה של NBC טום ברוקאו, אודות "גיבורי הצבא הנשכחים", שיצאה לאור ב-23 בפברואר 2000.
לאחר מותה בשנת 2002, קיבלה בראדלי אות הנצחת זיכרון שנוסחה על ידי חבר הקונגרס ג׳ו באקה מקליפורניה, בעקבות שירותה היוצא דופן שמילאה למען האומה האמריקאית.[8]
מענקים ופרסים עריכה
רשימותיה הצבאיות של בראדלי כללו 34 מענקים, עיטורי כבוד ועוד. הכוללים בין השאר את:
- לגיון הכישרון יחד עם אשכול עלי עץ אלון
- עיטור הכבוד של מלחמת העולם השנייה (אנ')
- מדליית צבא הכיבוש (אנ') עם אבזם "יפן"
קישורים חיצוניים עריכה
- היסטוריה חיה - קולונל רובי בראדלי, סרטון יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ Michael Robert Patterson, Ruby Brudley - Colonel United States Army, Arlington National Cemetery
- ^ 1 2 3 4 Why Colonel Ruby Bradley Was Known as the Angel in Fatigues, IDENTIFYMEDALS.COM
- ^ December 19, 1907: Colonel Ruby Bradley Born, WVPB, 2019-12-19 (באנגלית)
- ^ 1 2 Dennis Mclellan, Ruby Bradley, 94; Army Nurse Was ‘Angel in Fatigues’ for POWs, Los Angeles Times, June 2, 2002
- ^ Dennis Mclellan, Ruby Bradley, 94; Army Nurse Was ‘Angel in Fatigues’ for POWs, Los Angeles Times, June 2, 2002
- ^ Dennis Mclellan, Ruby Bradley, 94; Army Nurse Was ‘Angel in Fatigues’ for POWs, Los Angeles Times, June 2, 2002
- ^ Dan Doyle, Col. Ruby Bradley: The Most Decorated Woman in American Military History, The Veterans Site News, 2019-03-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ History Alive "Col. Ruby Bradley", נבדק ב-2021-03-14