רוברטה פלאק

זמרת אמריקאית

רוברטה פלאקאנגלית: Roberta Flack; נולדה ב-10 בפברואר 1937) היא זמרת אמריקאית בסוגות מוזיקת נשמה, ג'אז, פולק ורית'ם אנד בלוז. שירה "The First Time Ever I Saw Your Face" הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד ב-1973 וזכה בפרס גראמי באותה שנה. שנה מאוחר יותר הגיע שירה "Killing Me Softly with His Song" לאותם הישגים.

רוברטה פלאק
Roberta Flack
רוברטה פלאק בהופעה בשנת 1992
רוברטה פלאק בהופעה בשנת 1992
לידה 10 בפברואר 1937 (בת 87)
בלאק מאונטיין, צפון קרוליינה, ארצות הברית
שם לידה Roberta Flack עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1969
מקום לימודים אוניברסיטת הווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, מוזיקת נשמה, פולק, רית'ם אנד בלוז
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול, פסנתר
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס, קפיטול רקורדס, RSA
פרסים והוקרה פרס גראמי למפעל חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.robertaflack.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולדה בצפון קרוליינה וגדלה בווירג'יניה. היא ירשה את שם משפחתה מאמה, איירין פלאק, שהייתה זמרת בכנסייה. פלאק נחשפה לראשונה למוזיקה אפריקנית-אמריקנית כשהאזינה לשירתן של מהליה ג'קסון וסאם קוק בכנסייה שרוב באיה היו שחורים. בגיל 15 התקבלה ללימודים באוניברסיטת הווארד בוושינגטון די. סי. על סמך מלגת הצטיינות במוזיקה. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון בגיל 19, ביקשה להמשיך בלימודים. אלא שמותו הפתאומי של אביה אילץ אותה להתחיל לעבוד כמורה למוזיקה.

קריירה עריכה

במקביל לעבודתה ליוותה פלאק זמרי אופרה בפסנתר ושרה בעצמה במועדונים בוושינגטון. ב-1968 איתר אותה מפיק אטלנטיק רקורדס שרה במועדון וארגן לה מבחן בחברה. בינואר 1969 ראה אור אלבום הבכורה שלה, "First Take" בחברת אטלנטיק רקורדס. התקליט לא היה להיט עד שקלינט איסטווד שילב את השיר "The First Time Ever I Saw Your Face" מתוכו בפסקול סרטו הראשון כבמאי, "Play Misty for Me" מ-1971. השיר הפך ללהיט, שהה שישה שבועות בראש המצעד ב-1972 והתקליט היה לתקליט זהב. פלאק ואיסטווד נותרו קשורים וב-1983 הקליטה פלאק את המוזיקה עבור סרטו הארי המזוהם. בשנת 1997 הוציאה את אלבום חג המולד, The Christmas Album.

להיטים מוכרים עריכה

להיטה הידוע הורג אותי ברכות בשירו ("Killing Me Softly with His Song") נכתב על ידי נורמן גימבל, ופלאק הקליטה לו גרסה ב-1973. השיר בוצע לראשונה ב-1972 על ידי לורי ליברמן. ליברמן טענה, שאחרי שהאזינה לשיר "כיסאות ריקים" של דון מקליין (מתוך אלבום המופת שלו פשטידה אמריקאית (אנ')), היא עברה חוויה חזקה של הזדהות, וכתבה על כך שיר. כשסיפרה על כך לגימבל, הוא כתב את השיר, שהולחן על ידי צ'ארלס פוקס ובוצע על ידי ליברמן. המלחין פוקס הכחיש את היותה של ליברמן המקור לשיר. הוא טען, שגימבל והוא כתבו את השיר, נתנו אותו לליברמן, וזו העירה שהשיר מזכיר לה את תגובתה הרגשית החזקה למשמע שירתו של דון מקליין. מקלין עצמו טוען עד היום, שהוא אכן היווה את ההשראה לשיר של גימבל[1].

השיר שהה ארבעה שבועות במקום הראשון במצעד, נבחר להיכל התהילה של פרס גראמי ב-1999 והגיע למקום ה-360 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין המוזיקה רולינג סטון. האלבום "Killing Me Softly" בו הופיע השיר, וכן גרסה של פלאק לשיר "סוזן" של לאונרד כהן, הגיע לכמות מכירות של פלטינה כפולה.

בהמשך הקריירה שיתפה פלאק פעולה עם הזמר דוני הת'וויי (Donny Hathaway) עד מותו ב-1979. שיריהם המשותפים "Where Is the Love" ו-"The Closer I Get to You" היו ללהיטים מוכרי-מיליונים. כן שרה עמו בדואט את שירו של ג'יימס טיילור, "You've Got a Friend".

בשנות השמונים לא חזרה פלאק על הישגיה מן העשור הקודם. ב-1982 ביצעה את שירו של ברט בכרך, "Making Love", בסרט באותו שם. ב-1986 הקליטה את שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "משפחת הוגאן", שליווה את הסדרה במשך שש עונות.

ב-2012 הוציאה פלאק את האלבום "Let it Be Roberta", הכולל גרסאות כיסוי לשירי הביטלס.

בשנת 2022 סרט דוקומנטרי על פלאק ושירתה, במסגרת פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים DOCNYC בניו יורק.[2]

חיים אישיים עריכה

ב-1975 עברה פלאק להתגורר בבניין הדקוטה בניו יורק, מול דירתם של ג'ון לנון ויוקו אונו.

בנובמבר 2022 נודע כי חלתה ב-ALS, ומתקשה בדבור[2] וכי סבלה משבץ כמה שנים קודם לכן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רוברטה פלאק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה