רוברטה פלאק
רוברטה פלאק (באנגלית: Roberta Flack; נולדה ב-10 בפברואר 1937) היא זמרת אמריקאית בסוגות מוזיקת נשמה, ג'אז, פולק ורית'ם אנד בלוז. שירה "The First Time Ever I Saw Your Face" הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד ב-1973 וזכה בפרס גראמי באותה שנה. שנה מאוחר יותר הגיע שירה "Killing Me Softly with His Song" לאותם הישגים.
 | |
| רוברטה פלאק בהופעה בשנת 1992 | |
| לידה |
10 בפברואר 1937 (בת 84) בלאק מאונטיין, צפון קרוליינה, ארצות הברית |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־52 שנים) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הווארד |
| עיסוק |
מוזיקאית, זמרת-יוצרת, מורה, זמרת, פסנתרנית, אמנית הקלטה |
| סוגה | ג'אז, מוזיקת נשמה, פולק, רית'ם אנד בלוז |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| כלי נגינה | קול, פסנתר |
| חברת תקליטים | אטלנטיק רקורדס, קפיטול רקורדס, RSA |
|
www | |
  | |
תולדות חייהעריכה
נולדה בצפון קרוליינה וגדלה בווירג'יניה. היא ירשה את שם משפחתה מאמה, איירין פלאק, שהייתה זמרת בכנסייה. פלאק נחשפה לראשונה למוזיקה אפריקנית-אמריקנית כשהאזינה לשירתן של מהליה ג'קסון וסאם קוק בכנסייה שרוב באיה היו שחורים. בגיל 15 התקבלה ללימודים באוניברסיטת הווארד בוושינגטון די. סי. על סמך מלגת הצטיינות במוזיקה. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון בגיל 19, ביקשה להמשיך בלימודים. אלא שמותו הפתאומי של אביה אילץ אותה להתחיל לעבוד כמורה למוזיקה.
קרירהעריכה
במקביל לעבודתה ליוותה פלאק זמרי אופרה בפסנתר ושרה בעצמה במועדונים בוושינגטון. ב-1968 איתר אותה מפיק אטלנטיק רקורדס שרה במועדון וארגן לה מבחן בחברה. בינואר 1969 ראה אור אלבום הבכורה שלה, "First Take" בחברת אטלנטיק רקורדס. התקליט לא היה להיט עד שקלינט איסטווד שילב את השיר "The First Time Ever I Saw Your Face" מתוכו בפסקול סרטו הראשון כבמאי, "Play Misty for Me" מ-1971. השיר הפך ללהיט, שהה שישה שבועות בראש המצעד ב-1972 והתקליט היה לתקליט זהב. פלאק ואיסטווד נותרו קשורים וב-1983 הקליטה פלאק את המוזיקה עבור סרטו הארי המזוהם.
להיטים מוכריםעריכה
להיטה הידוע הורג אותי ברכות בשירו ("Killing Me Softly with His Song") נכתב על ידי נורמן גימבל, ופלאק הקליטה לו גרסה ב-1973. השיר בוצע לראשונה ב-1972 על ידי לורי ליברמן. ליברמן טענה, שאחרי שהאזינה לשיר "כיסאות ריקים" של דון מקליין (מתוך אלבום המופת שלו פשטידה אמריקאית (אנ')), היא עברה חוויה חזקה של הזדהות, וכתבה על כך שיר. כשסיפרה על כך לגימבל, הוא כתב את השיר, שהולחן על ידי צ'ארלס פוקס ובוצע על ידי ליברמן. המלחין פוקס הכחיש את היותה של ליברמן המקור לשיר. הוא טען, שגימבל והוא כתבו את השיר, נתנו אותו לליברמן, וזו העירה שהשיר מזכיר לה את תגובתה הרגשית החזקה למשמע שירתו של דון מקליין. מקלין עצמו טוען עד היום, שהוא אכן היווה את ההשראה לשיר של גימבל[1].
השיר שהה ארבעה שבועות במקום הראשון במצעד, נבחר להיכל התהילה של פרס גראמי ב-1999 והגיע למקום ה-360 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין המוזיקה רולינג סטון. האלבום "Killing Me Softly" בו הופיע השיר, וכן גרסה של פלאק לשיר "סוזן" של לאונרד כהן, הגיע לכמות מכירות של פלטינה כפולה.
בהמשך הקריירה שיתפה פלאק פעולה עם הזמר דוני הת'וויי (Donny Hathaway) עד מותו ב-1979. שיריהם המשותפים "Where Is the Love" ו-"The Closer I Get to You" היו ללהיטים מוכרי-מיליונים. כן שרה עמו בדואט את שירו של ג'יימס טיילור, "You've Got a Friend".
ב-1975 עברה פלאק להתגורר בבניין הדקוטה בניו יורק, מול דירתם של ג'ון לנון ויוקו אונו.
בשנות השמונים לא חזרה פלאק על הישגיה מן העשור הקודם. ב-1982 ביצעה את שירו של ברט בכרך, "Making Love", בסרט באותו שם. ב-1986 הקליטה את שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "משפחת הוגאן", שליווה את הסדרה במשך שש עונות.
ב-2012 הוציאה פלאק את האלבום "Let it Be Roberta", הכולל גרסאות כיסוי לשירי הביטלס.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רוברטה פלאק
רוברטה פלאק, ברשת החברתית פייסבוק
רוברטה פלאק, ברשת החברתית טוויטר
רוברטה פלאק, ברשת החברתית אינסטגרם
רוברטה פלאק, ברשת החברתית myspace
רוברטה פלאק, באתר Spotify
רוברטה פלאק, באתר AllMusic (באנגלית)
רוברטה פלאק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברטה פלאק, באתר Deezer
רוברטה פלאק, באתר Discogs (באנגלית)
רוברטה פלאק, באתר Songkick (באנגלית)
רוברטה פלאק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- Roberta Flack's Long And Winding Road, NPR. February 18, 2012
- תקליטי רוברטה פלאק, אתר RIAA
