רוברט וברטרם

סרט משנת 1939

רוברט וברטרם (גרמנית: Robert und Bertram) הוא סרט תעמולה נאצי אנטישמי שהופק כקומדיה קלילה בשנת 1939.

רוברט וברטרם
Robert und Bertram
בימוי היינץ צרלט עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט היינץ צרלט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אלה אנסינק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים Rudi Godden
Fritz Hoopts
Walter Lieck
Aribert Grimmer
Fred Goebel
Harry Gondi
Peter Bosse
Alfred Maack
Armin Münch
Gerhard Dammann
Manfred Erich Meurer
רודולף שניידר
F. W. Schröder-Schrom
Kurt Mikulski
Inge Straaten
Willi Schur
Fritz Kampers
Herbert Hübner
Carla Rust
Kurt Seifert
Eva Tinschmann
Tatjana Sais
Robert Dorsay
Arthur Schröder
Ursula Deinert
Hans Stiebner
Erwin Biegel
Kurt Zehe עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה לאו לוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פרידל בן-גרונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Tobis Film עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 93 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט תעמולה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט מבוסס על מחזה שנכתב על ידי גוסטב רדלר והוצג בתיאטראות גרמניה משנת 1865. הייתה זו קומדיה וולגארית שהייתה מאוד פופולרית בארצות גרמניה במאות ה-18 וה-19, ובה הוצגו יהודים בצורה מעוותת, אך מצחיקה. לבימוי הסרט בחר גבלס את הבמאי היינץ צרלט, במאי מחזות מוזיקליים וסרטי פעולה. בסרט זה כיכבו רודי גורן (רוברט), קורט זייפרט (ברטאם), הרברט הוכנר (היהודי איפלמאייר) ואיגנה ו. ד. סטראטן (אשתו של היהודי איפלמאייר).

עלילת הסרט עריכה

הסיפור מתרחש בשנת 1893. רוברט וברטם הם צמד נוודים שנמלטו מן הכלא ומצליחים להסתדר ללא פרוטה בכיסם. יום אחד הם נתקלים בבתו של פונדקאי מקומי, המספרת להם בדמעות שהיא חייבת להתחתן עם היהודי בידרמאייר זה, ידידו של יהודי אחר, איפלמאייר, שאביה חייב לו סכום כסף גבוה. כאשר הנוודים שומעים את הסיפור הם מחליטים לגנוב את כספו של איפלמאייר, ובעת מסיבת האירוסין הם מגיעים אל הפונדק ומציעים את עצמם כשוטפי-כלים. הפונדק משמש להם נקודת תצפית מצוינת אל ביתו של איפלמאייר, המצוי בקרבת מקום. יום אחד בעת שאיפלמאייר עורך נשף מסיכות, משעשע ברטרם את האורחים בשיר ורוברט גונב את תכשיטיהם של האורחים ואף מחזר אחרי גברת איפלמאייר עבת הבשר והגרוטסקית. השניים מביאים את התכשיטים לבת הפונדקאי כחולת העיניים. אביה משלם את חובו והבת מתחתנת עם בחיר ליבה, חייל נאמן בצבאו של נסיך מקומי. בסופו הסרט זוכים רוברטו וברטם להגיע לגן עדן ושם הם יכולים להמשיך ולהתעלל בבידרמאיירים עגולי הפנים. השנה הייתה 1939 וליתר ביטחון צולם סוף נוסף בו השניים מתגייסים לצבא הנסיך המקומי ומפקדם הוא אותו בחיר ליבה של בת הפונדקאי. הסרט הוצג משנת 1942 ואילך, בשעה שהבורגנות הגרמנית כבר החלה להראות סימני עייפות מהמלחמה.

השפעת הסרט עריכה

לסרט לא הייתה השפעה של ממש בחברה הגרמנית. היטלר לא ראה בעין יפה את הגרמנים מוצגים כצמד נוכלים. יותר מכך היטלר חפץ בהצגת היהודים כמסוכנים ולא כגרוטסקים. גם הסרט הבא לבנים מאירלנד לא זכה להצלחה, אך שני סרטים כושלים אלה הכשירו את הקרקע לסרטים: היהודי הנצחי, היהודי זיס והרוטשילדים.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.