רוברט רודריגז
רוברט אנתוני רודריגז (בספרדית: Robert Anthony Rodriguez; נולד ב-20 ביוני 1968) הוא במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק ומוזיקאי אמריקאי.
רוברט רודריגז, 2019 | |
לידה |
20 ביוני 1968 (בן 56) סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Robert Anthony Rodríguez |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1991 |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג |
|
צאצאים | Racer Rodriguez, Rhiannon Rodriguez, Rogue Rodriguez, Rocket Rodriguez, רבל רודריגז |
פרסים והוקרה |
|
http://www.troublemakerstudios.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
את פריצתו כבמאי ערך בסרטו הראשון באורך מלא, "אל מריאצ'י", משנת 1992, שעלילתו נמשכה בשני סרטי המשך: "דספרדו" ו"היו זמנים במקסיקו", שמשלימים את טרילוגיית מקסיקו. עם שאר סרטיו המשמעותיים נמנים סרטי "ספיי קידס" והסרט "עיר החטאים".
ביוגרפיה
עריכהרוברט רודריגז נולד בסן אנטוניו שבטקסס להורים אמריקאים-מקסיקנים. אמו רבקה הייתה אחות ואביו ססיליו ג. רודריגז היה איש מכירות. ההתעניינות של רודריגז ביצירת סרטים החלה בגיל 7 כאשר אביו הביא הביתה דגם מוקדם של וידאו טייפ ומצלמת וידאו. בעקבות כך החל ליצור סרטים קצרים יחד עם עשרת אחיו, שעזרו לו כצוות הפקה וכשחקנים. הוא שאב השראתו מסרטיהם של אלפרד היצ'קוק ומרטין סקורסזה ומסרטיו המוקדמים של סטיבן ספילברג, ורכש חיבה לסרטי פעולה רבי התרחשות ופעולה[1]. בלימודיו התיכוניים בתיכון הקתולי סיינט אנתוני ניתן לו תפקיד לצלם את משחקי קבוצת הפוטבול של התיכון, אבל הוא הודח מתפקיד זה במהרה בשל נטייתו לצלם את המשחקים בצורה קולנועית - התמקדות בתגובות הקהל ובמעוף הכדור, במקום לצלם את המשחק והתרחשויותיו, כפי שנדרש ממנו.
אחרי סיום התיכון הוא למד במחלקה לתקשורת באוניברסיטת טקסס, לאחר שציוניו לא עברו את הרף הנדרש ללימודים במחלקת הקולנוע. במהלך לימודיו עסק ביצירת רצועת קומיקס יומית בשם "החוליגנים" (Los Hooligans) שבה הופיעו דמויות שהיו מבוססות ברובן על אחיו ואחיותיו. רצועת הקומיקס נחלה הצלחה ופורסמה בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה במשך שלוש שנים, כשבאותו זמן רודריגז המשיך ליצור ולערוך סרטי אימה ופעולה קצרים, בעזרת שני מכשירי וידאו.
לאחר שהשלים אסופה של שלושה סרטים קצרים בשם Austin Stories, שהקנתה לו את המקום הראשון בתחרות הקולנוע והווידאו Third Coast (Third Coast Film and Video Competition), התעמת עם מנהל מחלקת הקולנוע באוניברסיטה, ואמר לו "אני מביס את תלמידיך; האם אוכל להתקבל כעת ללימודים?"[1], וכך לבסוף התקבל, בשנת 1990. לאחר מכן יצר סרט קצר נוסף, "Bedhead", שאת תסריטו כתב יחד עם אחיו הצעיר דייוויד ושאותו צילם במצלמת 16 מ"מ ידנית. עלילתו עוסקת בילדה ששונאת את שיערו המבולגן של אחיה ומחליטה לתקן אותו, כשהיא מגלה שיש לה יכולות טלקינטיות. בסרט ניתן לזהות סימני היכר של רודריגז, שדבקו בו גם בהמשך הקריירה, לרבות מעברים ותנועות מצלמה מהירים, זום מוגזם וקטעי פעולה מתובלים בחוש הומור. הסרט זכה בפרסים בפסטיבלים ברחבי ארצות הברית והדבר הניעו לנסות מזלו ביצירת סרט באורך מלא, לראשונה בקריירה.
רודריגז החליט לצלם סרט פעולה דובר ספרדית בשם "אל מריאצ'י". את הסרט הפיק בחברת ההפקות "Los Hooligans Productions" שהקים ב-1991 (ששמה שונה ב-2000 ל-"Troublemaker Studios"). הוא תכנן להפיק את הסרט על מנת לשפר את יכולותיו כבמאי ולצבור ניסיון, ומטרתו הייתה לשווק את הסרט לשוק הווידאו הביתי בספרדית[2]. הסרט צולם בתקציב דל של 7,000 דולר שהוא מימן בחלקו על ידי השתתפות במחקרים רפואיים. הסרט זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס ב-1993 ובעקבות הצלחתו הופץ ברחבי ארצות הברית אחרי שנערך כדי להתאימו לקהל קולנוע. על חוויית הפקת הסרט כתב רודריגז בספרו "Rebel Without a Crew" (מורד ללא צוות), ששימש, ביחד עם הסרט, השראה ליוצרי סרטים מתחילים ליצור סרט בעצמם על אף קיומו של תקציב דל.
סרטו הבא היה "דספרדו" שהיווה סרט המשך ל"אל מריאצ'י" ובו כיכבו אנטוניו בנדרס וסלמה הייק. הסרט הפך את הייק לשחקנית מוכרת בארצות הברית. מאוחר יותר הוא הפיק בשיתוף עם קוונטין טרנטינו את סרט האימה "מצאת החמה עד צאת הנשמה", שעוסק בערפדים, ויצר לו שני סרטי המשך. רודריגז אף הצטרף לקווין ויליאמסון ויצר את סרט האימה "סיוט בחדר המורים", שעוסק בחוצנים.
ב-1999 הציע קווין סמית' לרודריגז לביים את הסרט "דוגמה" לפי תסריט שכתב סמית', אך רודריגז סירב והתעקש שסמית' יביים אותו בעצמו. במקום זאת הוא החליט לביים את "ספיי קידס". הסרט יצא ב-2001 וזכה להצלחה רבה, ובעקבות כך הפך לטרילוגיה. בשנת 2003 חתם את טרילוגיית מקסיקו בסרט "היו זמנים במקסיקו".
בשנת 2005 יצא הסרט "עיר החטאים", שתסריטו מבוסס על רצועת הקומיקס שחיבר פרנק מילר, הנושאת את אותו שם. רודריגז ביקש שמילר ישמש כבמאי שותף בסרט, אך איגוד הבמאים האמריקני התנגד לכך. על מנת שמילר יוכל לשמש במאי שותף, רודריגז עזב את האיגוד ונאלץ אף לוותר על בימוי הסרט "John Carter of Mars" שאותו תכנן לצלם בתום הצילומים של "עיר החטאים". הסרט נחל הצלחה בקופות, ובעקבות כך החליט לביים סרט המשך בשם "עיר החטאים 2" שצפוי לצאת ב-2012 או ב-2013.
ב-2005 יצר רודריגז את סרט הילדים "הרפתקאות שרקבוי ולבהגירל בתלת-ממד" שמבוסס על דמויות גיבורי-על שיצר בנו רייסר, שהיה אז בן 7, שקיבל קרדיט כתסריטאי. הסרט נכשל בקופות ובקרב המבקרים.
ב-2007 החליט רודריגז לשתף שוב פעולה עם קוונטין טרנטינו וליצור שני סרטים שיהוו מחווה לסוג הסרטים שהוצגו בקולנוע ה"מטחנה" (גריינדהאוס), שעליהם גדלו. במקור ייעדו כי שני הסרטים יוקרנו זה אחר זה בבתי הקולנוע, אבל בשל ביקורת על הרעיון וכישלון גישה זו, בחלק מבתי הקולנוע הוצגו שני הסרטים בנפרד. שני הסרטים נקראים "פלאנט טרור" (של רודריגז) ו"חסין מוות" (של טרנטינו), שביחד נקראו "גריינדהאוס" (אנ').
רודריגז גם יצר סדרת קטעי וידאו בשם "Ten Minute Film School" שבה הוא מסביר איך ליצור סרטים טובים ורווחיים באמצעים זולים. קטעים מהסדרה מופצים בתקליטורי ה-DVD של סרטיו, בנוסף לסדרת קטעי וידאו בשם "Ten Minute Cooking School" שבה הוא מלמד כיצד לבשל מתכונים שבהם הוא השתמש במהלך צילום סרטיו.
רודריגז הפיק סרט המשך לסרט "הטורף" בשם "הטורפים", על פי תסריט שהוא כתב, שהיווה המשך רק לסרט הראשון והתעלם משאר הסרטים בסדרה. רודריגז שאף ליצור את סרט ההמשך עוד משנת 1994, אבל רעיונו נדחה אז בשל בעיות תקציב. הסרט יצא ב-2009 והיה להצלחה קופתית וביקורתית.
בשנת 2015 הוא יצר סרט קצר על חברת Happy Socks.
שיתופי פעולה
עריכהרודריגז ידוע בשיתופי הפעולה שלו עם קוונטין טרנטינו: לעיתים הם מופיעים האחד בסרטיו של השני, לעיתים מביימים יחד והם נוהגים לסייע האחד לשני במיזמיהם הקולנועיים.
רודריגז אף נוהג לשתף פעולה עם שחקנים מסוימים באופן קבוע, למשל עם סלמה הייק, אנטוניו בנדרס ודני טרחו, ועם יוצרים אחרים, כמו קווין ויליאמסון, שאת "סיוט בחדר המורים" שכתב, רודריגז ביים, ושאתו עבד ביצירת קטעי הווידאו לסרט המזויף "Stab" שהופיע כחלק מהעלילה של הסרט "צעקה 2".
חיים אישיים
עריכהרודריגז היה נשוי לאליזבת אוולין, מפיקה שהפיקה את רוב סרטיו במשך 16 שנה עד שהם התגרשו בשנת 2006. יש להם חמישה ילדים.
פילמוגרפיה
עריכה- "Bedhead" (1991)
- אל מריאצ'י (1992)
- "Roadracers" (1994)
- דספרדו (1995)
- ארבעה חדרים (1995)
- מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996)
- סיוט בחדר המורים (1998)
- ספיי קידס (2001)
- ספיי קידס 2: אי החלומות האבודים (2002)
- ספיי קידס 3: סוף המשחק (2003)
- היו זמנים במקסיקו (2003)
- עיר החטאים (2004)
- הרפתקאות שרקבוי ולבהגירל בתלת-מימד (2005)
- פלאנט טרור (2007)
- מצ'טה (2010)
- ספיי קידס 4: כל הזמן שבעולם (2011)
- עיר החטאים: עלמה להרוג (2014)
- אליטה: מלאך קרב (2019)
- גיבורים זה אנחנו (2020)
- המהפנט (2023)
- ספיי קידס: ארמגדון (2023)
- 100 שנים - הסרט שאתם לא תראו (2115)
טלוויזיה
עריכה- הספר של בובה פט (2021)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רוברט רודריגז (באנגלית)
- רוברט רודריגז, ברשת החברתית פייסבוק
- רוברט רודריגז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רוברט רודריגז, ברשת החברתית אינסטגרם
- רוברט רודריגז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- רוברט רודריגז, באתר AllMovie (באנגלית)
- רוברט רודריגז, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- רוברט רודריגז, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- רוברט רודריגז, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רוברט רודריגז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- רוברט רודריגז, באתר Discogs (באנגלית)
- רוברט רודריגז, באתר Songkick (באנגלית)
- שירית גל, רוברט רודריגז: "לא עבדתי יום אחד בחיים שלי", באתר ynet, 15 בפברואר 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Peter Broderick, Robert Rodriguez’s Garage Movie, Filmmaker
- ^ Analyzing El Mariachi, Micro Budget Features