רובר אריול

כדורגלן טורקי

רובר איזק אריול (בטורקית: Rober İsaac Eryol, ידוע בישראל בשם רוברט שרף ורוברט סרף 21 בדצמבר 1930 - 21 בדצמבר 2000) היה כדורגלן טורקי ששיחק בקבוצת גלאטסראיי בעמדת הקשר. כמו כן, שיחק אריול בנבחרת טורקיה. לאחר פרישתו ממשחק פעיל אימן במשך מספר חודשים את הפועל באר שבע.

רובר אריול
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 21 בדצמבר 1930
מרסין שבטורקיה
פטירה 21 בדצמבר 2000 (בגיל 70)
Maltepe, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא רובר אריול
עמדה קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19471959 גלאטסראיי 78 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
19511954 נבחרת טורקיה בכדורגל טורקיה 11 (0)
קבוצות כמאמן
19611962 הפועל באר שבע
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה כשחקן עריכה

נולד ב-1930 למשפחה יהודית בעיר מרסין שבדרום טורקיה. ב-1937 עברה משפחתו לאיסטנבול; תחילה לרובע ביוגלו (Beyoğlu) ובהמשך לרובע טקסים (Taksim) שהיה מאוכלס במיעוטים. ב-1950 הוא סיים את הגימנסיה היוקרתית סנט ג'וזף (אנ').

גלאטסראיי עריכה

במקום מגוריו החדש הוא שיחק במספר קבוצות חובבניות ולאחר שמועדונים מקצועיים החלו להתעניין בו, הוא דחה תחילה הצעות ממועדונים זוטרים יותר באיסטנבול שזוהו כקשורים למיעוטים לא מוסלמים. לדבריו, הוא העדיף את ההשתייכות למועדון המזוהה עם הלאומיות הטורקית והעדיף להמתין להצעה מקבוצת גלאטסראיי מאזור מגוריו הקודם ברובע ביוגלו. הוא החל לשחק בקבוצת הנוער של גלאטסראיי ב-1947, בגיל 16. כעבור שנה הועבר לסגל הקבוצה הבוגרת על ידי מאמנה הבריטי, פיטר מולוי. באותה עת לא הייתה קיימת ליגת העל הטורקית והתקיימו ליגות נפרדות בערים המרכזיות של טורקיה. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של גלאטסראיי ערך אריול ב-28 במרץ 1948, במשחק נגד בשיקטש במסגרת ליגת איסטנבול. בעונה זו הוא שיחק במשחק נוסף אחד בלבד ובעונה העוקבת, בה זכתה קבוצתו באליפות ליגת איסטנבול, הוא לא שיחק כלל ובעונת 1949/1950 הוא שיחק שני משחקים בלבד. בקיץ 1950 התחלף מאמן גלאטסראיי ותחת המאמן הבריטי החדש, דונלד לוקהד, החל אריול לקבל יותר דקות משחק. בשנים שלאחר מכן בלט אריול בסגל של גלאטסראיי, שיחק ברוב משחקי הקבוצה והיה שותף למאבקיה על אליפות ליגת איסטנבול. בעונת 1955/1956 היה אריול שחקן ספסל, בעיקר בשל שירותו הצבאי. בניגוד לרוב השחקנים שהסתפקו בשירות צבאי רגיל, עבר אריול גם קורס קצינים, הוצב בעיר באליקסיר והתקשה להגיע לאימוני הקבוצה.

נבחרת טורקיה עריכה

אריול זומן לנבחרת המשנה של טורקיה ב-1951 וערך את הופעת הבכורה שלו במסגרתה מול נבחרת המשנה של צרפת ב-1 בנובמבר 1951. הוא זומן לנבחרת טורקיה ב-1953, על ידי המאמן הלאומי, האיטלקי סנדרו פופו (איט'), לאחר שהפגין יכולת גבוהה במדי גלאטסראיי. הוא ערך את משחק הבכורה שלו מול שווייץ ב-25 במאי 1953. הוא נמנה עם סגל הנבחרת שהעפילה לטורניר הגביע העולמי בשווייץ ב-1954 (לאחר שגברה על ספרד) והשתתפה בו. הנבחרת הטורקית נוצחה על ידי גרמניה המערבית (מנצחת הטורניר) 4:1 והביסה את קוריאה הדרומית 0:7. במשחק מכריע על העלייה מהבית המוקדם לרבע הגמר היא התמודדה שוב מול מערב גרמניה והובסה 7:2. אריול השתתף בכל ששת משחקי נבחרתו בהעפלה לטורניר ובטורניר עצמו והיו אלו משחקיו האחרונים במדי הנבחרת הלאומית.

לאחר מכן, שיחק אריול בנבחרת הצבא הטורקי. עם נבחרת זו הוא זכה ב-1955 בגביע העולם לנבחרות צבאיות (אנ').

קריירה כמאמן עריכה

בתחילת 1961, לאחר שסיים את שירותו הצבאי בטורקיה, עלה אריול לישראל.[1] בקיץ 1961 החל לאמן את הפועל באר שבע שהשתייכה באותה עת לליגה א' (ליגת המשנה).[2] לאחר חמישה מחזורים מפתיחת עונת 1962-1961 נותרה באר שבע ללא נקודות, ובמועדון החליטו לפטר את שרף ולהזעיק בחזרה את המאמן הקודם, יחיאל מור. לאחר מכן שב עם משפחתו לטורקיה והיה מעורב במשך שנים בתפקידים שונים במועדון גלאטסראיי.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה