רוג'ר בייקון

פילוסוף אנגלי ומדען

רוג'ר בייקוןלטינית: Rogerus Baconus, כונה Doctor Mirabilis, "מורה מופלא"; באנגלית מודרנית: Roger Bacon;‏1214 לערך – 1294 לערך), היה נזיר פרנציסקני, מלומד סכולסטי ופילוסוף אנגלי. בייקון, שהושפע מאבן אל-היית'ם, היה מהראשונים לערוך ניסויים ולבחון את תוצאותיהם בצורה אמפירית, גם כשתוצאותיהם סתרו את תחזיותיו של אריסטו. לפיכך הוא נחשב לאחד מחלוצי השיטה המדעית המודרנית.

רוג'ר בייקון
Roger Bacon
רוג'ר בייקון מחזיק בספֵירה הארמילרית; פסל שיצר הנרי הופ-פינקר ב-1860, מוצג במוזיאון הטבע של אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
רוג'ר בייקון מחזיק בספֵירה הארמילרית; פסל שיצר הנרי הופ-פינקר ב-1860, מוצג במוזיאון הטבע של אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה
לידה 1220?
אילצ'סטר (אנ'), ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1292? (בגיל 72 בערך)
אוקספורד, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
זרם סכולסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין תאולוגיה, פילוסופיית הטבע עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, אלכימאי, מתרגם, ממציא, מתמטיקאי, אסטרולוג, מוזיקולוג, תאורטיקן מוזיקה, פיזיקאי, תאולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ויליאם משרווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליהממלכת אנגליה ממלכת אנגליה
יצירות ידועות Opus Majus, Opus Minus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנותיו הראשונות עריכה

בייקון נולד ליד אילצ'סטר בסאמרסט למשפחה אנגלו-נורמנית אמידה. בתקופת מלכותו הסוערת של הנרי השלישי, רכושם נלקח מהם וכמה מחברי המשפחה הוגלו.

רוג'ר בייקון למד באוניברסיטת אוקספורד, הרצה על אריסטו ומאוחר יותר נהיה לנזיר פרנציסקני ופרופסור באוקספורד. הוא כנראה נעשה לנזיר ב-1233, ואז עבר לצרפת על מנת ללמוד באוניברסיטה של פריז, אז מרכז החיים האינטלקטואליים באירופה. שני מסדרי הנזירים הגדולים, הפרנציסקנים והדומיניקנים, עדיין לא היו מיוסדים שם, ורק עתה החלו לקחת חלק חשוב בדיון התאולוגי. אלכסנדר מהלס הנהיג את הפרנציסקנים, ואילו בראש הדומיניקנים עמדו אלברטוס מגנוס ותומאס אקווינס. היכולות של בייקון הוכרו תוך זמן קצר, והוא נהנה מחברתם של אנשים חשובים כאדם דה מריסקו ורוברט גרוסטסט, בישוף לינקולן. בנוסף להוראה ולמחקר באוניברסיטה, הוא גם ערך ותיאר ניסויים שונים.

חיים ויצירה עריכה

ההכשרה המדעית שבייקון רכש, בעיקר מספרי הדרכה ערבים, גרמה לו להבין את החסרונות בשיח האקדמי הקיים. אריסטו היה ידוע רק דרך תרגומים גרועים ללטינית (שליטה ביוונית הייתה נדירה במערב עד הרנסאנס), וכך גם המקרא. מדע הפיזיקה לא נלמד ונחקר על ידי ניסויים בדרך האריסטוטלית, אלא על ידי ויכוחים תוך התבססות על המסורת הסכולסטית. בייקון נטש את הפלפול הסכולסטי, ופנה ללמוד שפות ולערוך ניסויים. המורה היחיד שהעריך היה המתמטיקאי פייר איש מריקור. הניגוד בין חוסר ההכרה בו לבין הפרסום לו זכו הדוקטורים מהאוניברסיטה הרגיזה מאוד את בייקון. בספריו יצא בתקיפות כנגד אלכסנדר האלנסיס ואלברטוס מגנוס, מראשי הפרנציסקנים, שלמדו לטענתו את אריסטו רק מיד שנייה.

בייקון פגש את הקרדינל גי דה פולקואה, שהתעניין ברעיונות שלו וביקש ממנו לפרסם חיבור מקיף. בייקון, שהוגבל על ידי החוק הפרנציסקני האוסר לפרסם חיבורים מחוץ למסדר ללא אישור מיוחד, התמהמה בתחילה. קרדינל זה הפך לאפיפיור קלמנט הרביעי, והוא זירז את בייקון להתעלם מהאיסור ולכתוב את הספר בחשאי. בייקון עשה זאת ושלח את החיבור, ה"אופוס מאיוס", לאפיפיור ב-1267. לאחר מכן הוא שלח לו את ה"אופוס מינוס", סיכום של הרעיונות העיקריים מהחיבור הראשון. ב-1268, הוא שלח את חיבורו השלישי, ה"אופוס טרטיום", לאפיפיור, שמת באותה שנה. בייקון כבר לא היה מקורב לרשויות, ונאסר למעשה בידי המסדר הפרנציסקני בפעם השנייה ב-1278, מכיוון שניסוייו בתחום האלכימיה הערבית גרמו לכך שיואשם בכישוף. הוא נותר במאסר לעשר שנים, עד שהתערבותו של אציל אנגלי הביאה לשחרורו.

בכתביו, בייקון קורא לרפורמה בלימודים התאולוגיים. יש לשים פחות דגש על חילוקים פילוסופיים מינוריים כמו בסכולסטיקה, והברית החדשה עצמה צריכה להיות בלב הדיון. על התאולוגים ללמוד את השפות שבהן נכתבה במקור ,יוונית ועברית. הוא עצמו היה בקיא בכמה שפות, והצטער על הטעויות שנפלו בכתבי הקודש ובכתביהם של הפילוסופים היווניים בשל תרגומים ופירושים מוטעים. מעבר לכך, הוא טען כי תאולוגים צריכים ללמוד את כל המדעים באופן מפורט, וכי יש להוסיף אותם למערכת הלימודים האוניברסיטאית הרגילה.

הוא דחה את ההליכה העיוורת אחר הסמכויות העתיקות, גם בתאולוגיה וגם במדע. ספרו אופוס מאיוס (Opus majus) עוסק במתמטיקה ובאופטיקה, באלכימיה ובייצור אבק שרפה, מיקום וגודל גרמי השמים, והוא חוזה המצאות מאוחרות כמו המיקרוסקופ, הטלסקופ, משקפיים, מכונות מעופפות וספינות קיטור.

בייקון למד גם אסטרולוגיה והאמין כי לגרמי השמים יש השפעה על גורלם של בני האדם. הוא גם כתב ביקורת על הלוח היוליאני שאז עדיין היה בשימוש. הוא גילה לראשונה את קשת הצבעים בתוך כוס מים, מאות שנים לפני שאייזק ניוטון גילה כי ניתן לפזר ולאחד מחדש אור לבן על ידי עדשה.

הוא הכיר היטב את התובנות הפילוסופיות והמדעיות של העולם הערבי, שבאותו זמן היה התרבות המתקדמת ביותר. הוא היה תומך נלהב של השיטה הניסויית לרכישת מידע על העולם. הוא התכוון לפרסם אנציקלופדיה מפורטת, אך רק חלקים שלה הופיעו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מוריי ברומברג, ד"ר ג'יי גרין, ד"ר בראתר ק. ג'יימס, רוברט ליפטון, מאה אנשי מדע, תל אביב: הוצאת הדר, 1967, עמ' 49–53

קישורים חיצוניים עריכה