רוג'ר וולקוט ספרי
רוג'ר וולקוט ספרי (באנגלית: Roger Wolcott Sperry; 20 באוגוסט 1913 - 17 באפריל 1994) היה נוירופסיכולוג ונוירוביולוג אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה יחד עם דייוויד הובל וטורסטן ויזל בשנת 1981. ספרי זכה בפרס זה על מחקרו לגבי חצויי־מוח, בעיקר אנשים שבשל מחלת הנפילה כרתו להם את כפיס המוח, המחבר בין שתי ההמיספרות של המוח.
![]() | |
לידה |
20 באוגוסט 1913 הרטפורד, ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
17 באפריל 1994 (בגיל 80) פסדינה, ארצות הברית ![]() |
ענף מדעי | נוירופסיכולוגיה ו-נוירוביולוגיה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט |
פול אלפרד וייס ![]() |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט |
מייקל גזניגה ![]() |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
מחקר על חצויי־מוח | |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהספרי נולד בהרטפורד לפרנסיס בושנל ופלורנס קריימר ספרי. אביו עבד כבנקאי ואימו לימדה בבית ספר לעסקים. לספרי היה אח אחד. אביו נפטר כאשר היה ספרי בן 11. לאחר מכן, אימו מונתה לסגנית מנהלת של בית ספר תיכון מקומי. בנעוריו נחשב ספרי לתלמיד מוכשר ולאתלט מצטיין בכמה תחומי ספורט. הוא זכה במלגה לאוברלין קולג', שם גם היה קפטן של נבחרת הכדורסל, וכן השתתף במשחקי פוטבול, במשחקי בייסבול ובריצה.
ספרי סיים תואר ראשון באנגלית ב-1935 ותואר שני בפסיכולוגיה ב-1937. ב-1941 הוא השיג תואר דוקטור בזואולוגיה (Ph.D.) מאוניברסיטת שיקגו (המנחה שלו בעבודת הדוקטורט היה פאול אלפרד וייס). בהמשך ביצע את מחקר הפוסט-דוקטורט עם קרל לאשלי באוניברסיטת הרווארד.
ב-1942 החל לעבוד במרכז הלאומי של ירקס לחקר יונקים ולאחר מכן באוניברסיטת הרווארד. ב-1954 התמנה לפרופסור בפסיכוביולוגיה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) ובו ביצע את מחקריו עד שנת 1984. במכון זה ביצע את הניסוי המפורסם ביותר שלו עם תלמידו באותה תקופה, מייקל גזניגה.
בנוסף לפרס נובל, זכה ספרי גם בפרס וולף לרפואה ב-1979. באותה שנה זכה גם בפרס לסקר.
קישורים חיצוניים
עריכה- רוג'ר וולקוט ספרי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מידע על מחקרו זוכה הנובל של ספרי באתר "סנונית"
- רוג'ר וולקוט ספרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)