רוזמרי קלוני
רוזמרי קלוני (באנגלית: Rosemary Clooney; 23 במאי 1928 - 29 ביוני 2002) הייתה זמרת קברט, פופ, ג'אז וקאנטרי, ושחקנית אמריקאית. היא הגיעה לראשונה לתהילתה בשנות ה-50 המוקדמות עם שורה של להיטים כולל שירים הומוריסטיים כדוגמת "Mambo Italiano" ושירי פופ וג'אז כדוגמת "Tenderly". הקריירה שלה חוותה נפילה בשנות ה-60, בין היתר בגלל בעיותיה האישיות של קלוני, שסבלה מדיכאון והתמכרות לתרופות, אך היא חוותה תחיה בשנות ה-70 כאשר בינג קרוסבי הזמין אותה להשתתף בחגיגות 50 השנה שלו בעולם הבידור. היא המשיכה להקליט מוזיקה עד מותה ב-2002.
.JPG) | |
| לידה |
23 במאי 1928 מייזוויל, קנטקי |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 2002 (בגיל 74) בוורלי הילס |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | 1953–2001 (כ־48 שנים) |
| מקום לימודים |
תיכון וית'רו, St. Patrick's School, Western Hills High School |
| עיסוק | זמרת, שחקנית, תסריטאית |
| סוגה | ג'אז, פופ |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים | קולומביה, MGM, RCA |
| בן או בת זוג |
חוזה פרר (1 ביוני 1953–1961) חוזה פרר (22 בנובמבר 1964–1967) דנטה דיפאולו (1997–29 ביוני 2002) |
| צאצאים |
מיגל פרר, מוניסטה פרר, רפאל פרר, גבריאל פרר |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.rosemaryclooney.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שנותיה הראשונות עריכה
קלוני נולדה במייזוויל, קנטקי, בתם של מארי פרנסס (שם נעורים גילפויל) ואנדרו ג'וסף קלוני. אימה היתה ממוצא אירי ואנגלי ואביה היה ממוצא אירי וגרמני. היא הייתה אחת מחמישה ילדים. היא גדלה בדת הקתולית. כשהייתה בת 15, אמה ואחיה ניק (אנ') עברו לקליפורניה, והיא נשארה עם אביה ואחותה בטי (אנ') בקנטקי.
המשפחה נמשכה לעולם התקשורת והבידור: רוזמרי ובטי פיתחו קריירה בתור מופיעות, בעוד ניק היה למפיק ומגיש טלוויזיה. גם ילדיה של קלוני, מיגל פרר ורפאל פרר, וכן אחיינה ג'ורג' קלוני, היו לשחקנים. ב-1945 הופיעו האחיות קלוני בפעם הראשונה ברדיו, בתחנה WLW בסינסינטי. השתיים המשיכו להופיע כצמד במשך מרבית התקופה המוקדמת של הקריירה של רוזמרי.
קריירה עריכה
ההקלטות הראשונות של קלוני, ממאי 1946, הופקו על ידי קולומביה רקורדס. היא שרה בהם עם תזמורת הביג בנד של טוני פסטור, ואף המשיכה לעבוד עמו עד 1949, עת יצאה באלבום הסולו הראשון שלה. ב-51–1950 הייתה מופיעה באופן קבוע בתוכניות רדיו וטלוויזיה, וב-1951, הסינגל שלה "Come On-a My House", בהפקת מיץ' מילר, הפך ללהיט, הראשון מני רבים - וזאת למרות שקלוני עצמה תיעבה את השיר. היא לא רצתה להקליט אותו, ואולצה לעשות כן על ידי קולומביה בטענה שהיא תהיה בהפרת חוזה אחרת. קלוני גם הקליטה מספר דואטים עם מרלן דיטריך.
ב-1954 כיכבה קלוני, יחד עם דני קיי, בינג קרוסבי, ווורה-אלן, בסרט חג מולד לבן, וב-1956 היה לה ספשל טלוויזיה משלה ברשת CBS. שנה לאחר מכן, עברה ל-NBC וקיבלה תוכנית בידור משלה בפריים טיים, The Lux Show Starring Rosemary Clooney, ששודר במשך עונה אחת בלבד. קלוני הופיעה במהלך שנות החמישים בתוכניות טלוויזיה ומופעים רבים יחד עם בינג קרוסבי, והשניים אף עשו מסע הופעות משותף באירלנד.
ב-1958 עזבה קלוני את קולומביה רקורדס, והקליטה מספר שירים עבור MGM רקורדס, ולאחר מכן עבור קורל רקורדס. בסוף 1958, חתמה עם RCA, ונשארה עמם 1963. ב-1964, עברה ל-Reprise, וב-1965 ל-Dot.
לאחר התאוששותה מהתמוטטות עצבים שחוותה ב-1968, קלוני חתמה חוזה הקלטות עם United Artists ב-1976 לשני אלבומים, ומ-1977 והלאה, המשיכה להקליט בקצב של אלבום לשנה עם הלייבל Concord Jazz,[1] שם נשארה עד מותה - בשונה מרוב הזמרים בני דורה, במיוחד בתחום הג'אז, שכבר הפסיקו להקליט אלבומים. בשנות השבעים והשמונים, קלוני גם השתתפה בפרסומות ושרה ג'ינגלים, וגם עשתה שיתופי פעולה רבים, כולל עם זמרים מובילים כמו בארי מנילו, איתו שרה את הדואט "Green Eyes" שהופיע באלבומו Singin' with the Big Bands.
ב-1995 השתתפה קלוני ככוכבת אורחת בסדרה ER, יחד עם אחיינה ג'ורג' קלוני, וזכתה עבור הופעתה במועמדות לפרס אמי להופעת אורח מצטיינת בסדרת דרמה. היא המשיכה גם בעשור זה להופיע ברדיו, למשל בתוכנית הפופולרית של גריסון קיילור, Prairie Home Companion, ובטלוויזיה, ולשיר בשיתופי פעולה עם מנילו ואחרים.
קלוני זכתה בפרס מפעל חיים מאגודת הזמרים ב-1998. היא יסדה את פסטיבל המוזיקה על שמה, שמתרחש כל שנה בעיר מולדתה, מייזוויל, בו הופיעה כל שנה עד מותה. הכנסות הפסטיבל מוקדשות לשיקום התיאטרון המקומי, שם הוצגה הבכורה של סרטה הראשון של קלוני, The Stars Are Singing, ב-1953.
קלוני זכתה בגראמי למפעל חיים ב-2002.
חיים אישיים עריכה
ב-1977, עת התמודדה עם מותה הפתאומי של אחותה בטי ממפרצת במוח, יצאה קלוני באוטוביוגרפיה הראשונה שלה, This for Remembrance: the Autobiography of Rosemary Clooney, an Irish-American Singer, שכתבה בשיתוף עם ריימונד סטרייט. בספר סיפרה קלוני על ילדותה האומללה, קריירת השירה שלה, נישואיה לחוזה פרר, וכן על הבעיות הנפשיות שלה, וסיימה עם הקאמבק שלה והאושר שמצאה. חברה הטוב, בינג קרוסבי, כתב את ההקדמה לספר. קתרין קוקר עיבדה את הספר לתסריט וג'קי קופר הפיק וביים את הסרט הטלוויזיוני, Rosie: the Rosemary Clooney Story (1982) בכיכובה של סונדרה לוק.
קלוני הייתה נשואה פעמיים לכוכב הקולנוע חוזה פרר, שהיה מבוגר ממנה ב-16 שנים. היו לשניים חמישה ילדים ביחד. הם התחתנו לראשונה ב-1952, והתגרשו ב-1961. ב-1964 נישאו שנית, אך הנישואים התפרקו עד מהרה כיוון שפרר ניהל רומן פומבי עם סטלה מגי, מי שהייתה לימים אשתו האחרונה. קלוני התגרשה מפרר, שוב, ב-1967.
ב-68–1967 ניהלה קלוני מערכת יחסים עם מתופף צעיר, ופיתחה התמכרות לכדורי הרגעה, שהחריפה כשהשניים נפרדו והיא חוותה את הלחצים של תיור הופעות מייגע.[2]
ב-1997 התחתנה קלוני עם חברה הוותיק, הרקדן לשעבר דנטה דיפאולו, בכנסייה הקתולית במייזוויל.
רוב חייה סבלה קלוני מהפרעה דו-קוטבית, דבר שתיארה בפרטים בשתי האוטוביוגרפיות שלה.
קלוני השתתפה במירוץ לנשיאות של חברה הטוב, רוברט קנדי, ואף הייתה בקרבת מקום כשהוא נורה למוות ב-1968. חודש לאחר מכן חוותה את התמוטטות העצבים, והתאשפזה לזמן קצר.[3]
ב-1999 פרסמה קלוני את האוטוביוגרפיה השנייה שלה, Girl Singer: An Autobiography, בה תיארה את התמודדותה עם מחלת נפש והתמכרות, וכיצד עברה ממצב של הצלחה למצב בו איבדה את כל כספה, וכיצד חזרה להצליח.[4] היא הייתה מעשנת כבדה וב-2001 אובחנה קלוני עם סרטן הריאה. למרות ניתוח שעברה, מתה קלוני כעבור שישה חודשים בביתה בבברלי הילס, ב-29 ביוני 2002.
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומים עריכה
|
|
|
פילמוגרפיה עריכה
- Tony Pastor and His Orchestra (1947) (short subject)
- Slaughter Trail (1951)
- The Stars Are Singing (1953)
- Here Come the Girls (1953)
- Red Garters (1954)
- White Christmas (1954) חג מולד לבן
- Deep in My Heart (1954; cameo appearance)
- Hardcastle and McCormick (1986)
- Frasier (1993)
- Radioland Murders (1994)
- ER (1994)
- Marlene Dietrich: Her Own Song (2002) (documentary)
- Cher show as a guest (1976)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רוזמרי קלוני
רוזמרי קלוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוזמרי קלוני, באתר AllMovie (באנגלית)
רוזמרי קלוני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
רוזמרי קלוני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוזמרי קלוני, באתר אייטונס (באנגלית)
רוזמרי קלוני, באתר ספוטיפיי
רוזמרי קלוני, באתר AllMusic (באנגלית)
רוזמרי קלוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוזמרי קלוני, באתר Discogs (באנגלית)
רוזמרי קלוני, באתר Songkick (באנגלית)- רוזמרי קלוני, באתר Genius
רוזמרי קלוני, באתר בילבורד (באנגלית)- דיסקוגרפיה
- ביוגרפיה באתר musicianguide.com
- רוזמרי קלוני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוזמרי קלוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ "Rosemary Clooney: Concord Music Group". Beverly Hills, California: Concord Music Group, Inc. אורכב מ-המקור ב-2013-12-14. נבדק ב-2016-03-24.
- ^ Parish, James Robert; Michael R. Pitts (1991). Hollywood Songsters. New York: Garland. p. 176. ISBN 0-415-94332-9.
- ^ Parish and Pitts (1991), p. 177
- ^ Clooney, Rosemary; Joan Barthel (1999). Girl singer: an autobiography. Doubleday. ISBN 0-385-49334-7.