רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים (סרט)

סרט משנת 1990

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתיםאנגלית: Rosencrantz & Guildenstern Are Dead) הוא סרט דרמה קומית משנת 1990 שכתב וביים טום סטופארד על פי מחזה באותו שם פרי עטו מ-1966. הסרט, כמו המחזה, מתאר שתי דמויות משניות במחזה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר, את רוזנקרנץ וגילדנשטרן, שנמצאים בדרך לטירת אלסינור בהזמנת מלך דנמרק. הם פוגשים בדרכם להקת תיאטרון נודד. כשהם מגיעים לארמון מתברר להם שהם נדרשים לגלות מה מטריד את הנסיך המלט. בינתיים הם מהרהרים על משמעות הקיום שלהם. הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-47.

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים
Rosencrantz & Guildenstern Are Dead
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על המחזה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד
בימוי טום סטופארד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי עמנואל אייזנברג
מייקל ברנדמן
תסריט טום סטופארד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ניקולס גסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גארי אולדמן
טים רות'
ריצ'רד דרייפוס
איאן גלן
דונלד סאמפטר
ג'ואנה מילס
איאן ריצ'רדסון
ג'ואנה רות' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה סטנלי מיירס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פטר ביזיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
חברת הפקה ברנדנברג
WNET Channel 13 New York
חברה מפיצה Cinecom Pictures (ארצות הברית)
Hobo Film Enterprises (הממלכה המאוחדת)
הקרנת בכורה 5 בספטמבר 1990 (ונציה)
12 בספטמבר 1990 (טורונטו)
8 בפברואר 1991 (ארצות הברית)
24 במאי 1991 (הממלכה המאוחדת)
משך הקרנה 117 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט חבר'ה, דרמה קומית, סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות $739,104 (צפון אמריקה)[2]
הכנסות באתר מוג'ו rosencrantzandguildensternaredead
פרסים פרס אריה הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בסרט מככבים גארי אולדמן בתפקיד רוזנקרנץ וטים רות' בתפקיד גילדנשטרן,[3] אם כי לאורך כל הסרט הדמויות שהם פוגשים ואפילו הם עצמם אינם בטוחים מי מהם הוא רוזנקרנץ ומי גילדנשטרן. עוד משתתפים בסרט ריצ'רד דרייפוס בתפקיד השחקן הראשי בלהקה, איאן גלן בתפקיד המלט, איאן ריצ'רדסון בתפקיד פולוניוס, ג'ואנה מילס בתפקיד גרטרוד, ודונלד סאמפטר בתפקיד המלך קלאודיוס.[4]

תקציר העלילהעריכה

הסרט מתמקד ברוזנקרנץ וגילדנשטרן ובמעשיהם (או היעדרם) בתוך המחזה "המלט". בתחילת הסרט הם רוכבים על גבי סוסים לאלינסור ומהרהרים על נושאים כגון גורל, זיכרון ושפה. רוזנקרנץ מטיל מטבע שמצא, שנופל תמיד על אותו צד, עץ. גילדרשטרן מסיק מכך שמשהו לא בסדר עם המציאות. הם פוגשים בדרכם להקת שחקנים נודדים, ותוך כדי שיחה עם השחקן הראשי הם מועברים באופן מסתורי לתוך עלילת המחזה "המלט" באלסינור. הם משוטטים ברחבי הטירה, ומנסים להבין מה קורה כשהם מאזינים לחלקים מהמחזה. הזוג המלכותי הדני מבקש בהם להישאר בסביבה, ולעזור במציאת הסיבה למצב רוחו הקודר של המלט, ובתקווה למצוא לו מרפא. הם מבלים את הזמן מאחורי הקלעים של "המלט" בניסיון להבין מה הבעיה של הנסיך ומה נדרש מהם.

שאר המחזה עוקב אחר הדרמה השייקספירית בכל פעם ששתי הדמויות מופיעות "על הבמה". בשאר הזמן, כשהעלילה מתרחשת במקום אחר, שני הגיבורים שבכותרת עסוקים בסיכונים של חיי היום יום. עד מהרה מגיעה לאלסינור להקת השחקנים הנודדת כדי להופיע בחצר המלוכה, כפי שמתואר במחזה "המלט". השחקן הראשי אוסר עליהם להפסיק לצפות בהצגה, שאינה יכולה להתקיים ללא קהל. הוא גם מסביר להם חלק מהעלילה והכללים המקובלים של בימוי העלילה וכתיבה.

בסופו של דבר, רוזנקרנץ וגילדנשטרן נשלחים לאנגליה מחוץ לעלילה של המחזה. החלק האחרון של הסרט מתרחש באונייה המפליגה לאנגליה, שם הם קוראים את המכתב שהם אמורים למסור למלך יחד עם המלט, ומגלים שבמכתב יש צו המורה על מותו של המלט. השניים מחליטים להעמיד פנים שהם לא ראו את המכתב. המלט מחליף את המכתב (כמתואר במחזה השייקספירי) ונמלט בספינה של פיראטים. רוזנקרנץ וגילדנשטרן מודאגים ואינם יודעים מה לעשות עכשיו שהמלט איננו. הם אינם מודעים להחלפה של המכתב, ושמצווה שם על מותם שלהם במקום מותו של המלט. השחקן מסיים את הסיפור כשהוא קורא את המכתב שדן אותם למוות, ושניהם נתלים. הסרט מסתיים כששחקני התיאטרון הנודד אורזים את חפציהם בעגלה וממשיכים בדרכם.

צוות השחקניםעריכה

קבלה וביקורתעריכה

הסרט קיבל לרוב ביקורות חיוביות, ודירוג של 64% באתר Rotten Tomatoes המבוסס על 28 סקירות.[5] ביקורת שלילית נפוצה הייתה על כך שהעלילה מתאימה יותר לבמת התיאטרון מאשר למסך הקולנוע. כך בביקורת וינסנט קאנבי שבה הוא אומר "[סטופארד] מתענג על צלילים ומשמעויות, משחקי מילים, שממריאות ומתעופפות. על הבמה זה יכול להיות מהנה מאוד... במדיום ריאליסטי כמו הקולנוע כל כך הרבה מילים יכולות להקהות את עור התוף ולהכביד על העפעפיים."[6] כמו כן רוג'ר איברט קובע ש"הבעיה היא שהחומר הזה מעולם לא נועד לקולנוע, ואינו יכול לעבוד כסרט".[7]

הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה, ובפרס Fantasporto. גארי אולדמן היה מועמד על תפקידו לפרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הראשי הטוב ביותר בשנת 1991.

ב-2011 בחר המגזין "Total Film" את הופעתו של אולדמן בתפקיד רוזנקרנץ כאחד הטובים ביותר שלו.[8]

מדיה ביתיתעריכה

הסרט יצא על גבי DVD בממלכה המאוחדת ב-2003, ובארצות הברית ב-2005. ה-DVD כולל ראיונות עם אולדמן, רות', דרייפוס וסטופארד.[9]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "ROSENCRANTZ & GUILDENSTERN ARE DEAD (PG)". British Board of Film Classification. 7 בינואר 1991. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2012. 
  2. ^ Rosencrantz & Guildenstern Are Dead at Box Office Mojo
  3. ^ "Rosencrantz & Guildenstern Are Dead", Roger Ebert, 15 March 1991
  4. ^ BBC, "Rosencrantz and Guildenstern are Dead"
  5. ^ Rosencrantz & Guildenstern Are Dead Movie Reviews, Pictures - Rotten Tomatoes
  6. ^ Vincent Canby (8 בפברואר 1991). "Movie Review - Rosencrantz and Guildenstern Are Dead - Review/Film; A Cockeyed Perspective On Elsinore". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-25 במאי 2009. 
  7. ^ Roger Ebert (15 במרץ 1991). "Rosencrantz And Guildenstern Are Dead". Chicago Sun-Times. בדיקה אחרונה ב-25 במאי 2009. 
  8. ^ Winning, Josh. Best Movies: The film chameleon’s greatest moments. Total Film. 11 April 2011. Retrieved 1 November 2011.
  9. ^ Pratt, Douglas (3 ביוני 2005). "Rosencrantz & Guildenstern Are Dead". MCN DVD (Movie City News). אורכב מ-המקור ב-2008-06-02. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2008.