פתיחת התפריט הראשי
רוי גודפרי בולן ספייסר

רוי גודפרי בולן ספייסראנגלית Roy Godfrey Bullen Spicer;‏ 18891946) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

ביוגרפיהעריכה

רוי ספייסר נולד בשנת 1889. הוא שירת במשטרה הבריטית מאז שנת 1907. בשנת 1909 עבר לשרת במושבה הבריטית ציילון (כיום סרי לנקה) תחת פיקודו של הרברט דאוביגין (מי שמאוחר יותר בשנת 1930 הגיע לארץ ישראל כדי לבצע ארגון מחדש של משטרת המנדט). בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הבריטי, נלחם, נפצע וקיבל עיטור. בתום המלחמה חזר למלא את תפקידו בציילון. משנת 1925 שירת כמפקד המשטרה במושבה קניה. בשנת 1931 הועבר לשירות בארץ ישראל והחל מ-16 ביולי 1931 שימש כמפקד משטרת המנדט.

ספייסר נתגלה כקצין מקצועי שבלט ביכולתו וביושרו האישי והיה מקובל הן על האנגלים והן על השוטרים המקומיים. תוך כמה שנים הצליח להפוך את משטרת המנדט למשטרה מקצועית ומודרנית.

זמן קצר לאחר מינויו נפגש ספייסר, באוגוסט 1931, עם חיים ארלוזורוב ממנהיגי היישוב[1]. ספייסר עשה על ארלוזורוב רושם מצוין כאדם בעל מרץ המסור למטרתו שהיא להקים משטרה טובה בארץ ישראל. ספייסר הביע באוזני ארלוזורוב בגילוי לב כי ענייני המשטרה בארץ ישראל עד אז "התנהלו בכל רע" והבטיח לתקן את המצב על ידי תוספת שוטרים אנגלים שיגויסו בלונדון. בהמשך כהונתו של ספייסר נדרשה המשטרה לחקור בפרשת רצח ארלוזורוב, שהתרחש ביוני 1933.

ספייסר נהג בפיקודיו ביד רמה ודרש מהם סטנדרטים גבוהים. הוא גילה קשיחות והתבטא בחריפות בכל הקשור להשגת מטרותיו. הוא דרש מאנשיו עבודה מסורה ומאומצת. קצינים שלא הסתגלו למשטר העבודה שהנהיג - סולקו מיד.

את הקצינים והסמלים הבריטיים, שהיו מרוכזים קודם לכן ביחידות נפרדות, מובדלים מן השוטרים המקומיים, פיזר בין תחנות המשטרה. תחת תחושתם כי הם עליונים על השוטרים המקומיים, מצאו עצמם עובדים במחיצת סמלים יהודים וערבים, ולעיתים אף תחת פקודתם. עם זאת, מאפיין חיצוני שהבחין בין השוטרים הבריטים והשוטרים הארץ-ישראלים היה הכובע. לבריטים ניתן כובע מצחייה, ואילו לבני המקום - קולפאק.[2]

ספייסר הגדיל באופן משמעותי את משמרות הלילה של השוטרים במטרה למנוע את הפשיעה. הוא קיצר את משמרות השוטרים מ-13–14 שעות למשמרות של שמונה שעות ובדצמבר 1932 התגאה בירידה משמעותית בפשיעה בארץ ישראל[3].

עמדתו הלא-פוליטית של ספייסר נתקלה במחסום של הפקידות הבריטית, שגילתה עמדה עוינת ליישוב היהודי. אחרי הרצח בכפר חסידים ב-5 במרץ 1932, בו נורה למוות אחד מן המתיישבים, ניסה להקים יחידת משטרה חמושה מבין המתיישבים באזור חיפה, אך תוכניתו סוכלה על ידי הפקידות. גם תוכניתו להביא לארץ כלבי גישוש סוכלה על ידם.

אחת מפעולותיו החשובות של ספייסר הייתה לארגן מחדש את הבולשת - מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (C.I.D), שכשלה בתפקידה להלחם בטרור הערבי לאחר מאורעות תרפ"ט.

שינוי אחר של ספייסר, שפגע ביישוב היהודי, היה ביטול האוטונומיה של משטרת תל אביב שפעלה כגוף עצמאי, המורכב משוטרים יהודים בלבד, בכפיפות לעיריית תל אביב, תוך שיתוף פעולה עם ארגון ההגנה. עם ביטול האוטונומיה היו כשליש מהשוטרים במשטרת תל אביב, בריטים.

בחודש אוקטובר 1933, עם התגברות העלייה היהודית מגרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון, נערכו הפגנות של ערבים בירושלים, ביפו, בחיפה ובשכם. ההפגנות, שהערבים הבטיחו כי תתנהלנה בדרכי שלום, הפכו למהומות, וספייסר דיכא אותן בתקיפות בהפעילו כוחות של שוטרים רכובים על סוסים, בשימוש באלות ואפילו בירי, בו נהרגו 24 ערבים ונפצעו למעלה מ-200 ערבים, עד שהמהומות שכונו בפי אנשי היישוב מאורעות אוקטובר 1933, שככו לגמרי. במאורעות אלה לא היו היהודים מעורבים כלל.

בגלל מדיניותו האוהדת את היישוב של הנציב העליון ארתור ווקופ ופעולתו התקיפה של ספייסר בדיכוי המהומות ב-1932, לא פרצו בארץ ישראל מהומות דמים בשנים 1932 - 1935, אולם לא היה בכך די כדי למנוע את פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ב-19 באפריל 1936.

כשפרצו המאורעות טרם השלימה משטרת המנדט את ביצוע הרפורמות עליהן החליט דאוביגין, וכמו כן גילו השוטרים הערביים כפל נאמנות ולא ביצעו את פקודות מפקדיהם הבריטים. למרות זאת השתדלו הקצינים הבריטים לעשות ככל שביכולתם לדיכוי המרד. בפרוץ המאורעות תבע ספייסר מהנציב העליון, ארתור ווקופ, להשליט יד חזקה אך לא נענה, בגלל שיקוליו המדיניים של ווקופ. בכל זאת נשלחה לכל תחנות המשטרה הוראה לפתוח ב"אש מחושבת" לאחר מתן התראה. על יחסו של ספייסר ניתן ללמוד מהתנהגותו האישית. בנוסעו במכוניתו, בימי המאורעות, מחיפה, מצא בדרך ליד הכפר עראבה בשומרון משאית יהודית שנתקלקלה. הוא עצר את מכוניתו ולא עזב עם מלוויו את המקום אלא כעבור שעתיים, לאחר שהנהג היהודי הצליח לתקן את הקלקול. הנציב העליון ווקופ היה האוהד ביותר את היישוב היהודי מבין הנציבים העליונים, אולם כנציב עליון וכגנרל בריטי נמנע מלסכן את אנשיו למען היישוב היהודי. ספייסר, שתבע יד חזקה נגד הפורעים, נאלץ שלא לחרוג מהוראות הנציב.

כמעט במלאת שנה למאורעות ב-13 ביוני 1937, ניסו טרוריסטים ערביים להתנקש בחייו של ספייסר. בנוסעו במכוניתו בירושלים, כשהוא בלתי חמוש, ביציאה ממגרש הרוסים, הוא הותקף באש אקדחים מטווח קצר. הכדורים החטיאו את ספייסר אך כדור אחד ניפץ את שמשת המכונית ונהגו, שוטר בריטי, נפצע באורח קשה בצווארו. הוא עצר את המכונית, שמט את אקדחו ואז נורה בשנית ואיבד את הכרתו. היורים נמלטו אל בין הסימטאות. לאחר ההתנקשות יצא ספייסר לחופשה באנגליה ולאחר מכן הודיע כי הוא מסרב לחזור לארץ ישראל, ככל הנראה משום שנמאס לו לחפות על הפקידות של ממשלת המנדט, שלא נתנה לו לפעול לפי הבנתו לדיכוי המאורעות, ובנובמבר 1937 סיים את תפקידו כמפקד משטרת המנדט.

עם עוזבו את ארץ ישראל כתב עליו העיתון "דבר", שהיה כלי הביטוי של הנהגת היישוב:

המפקד ספייסר היה אחד הכוחות הקונסטרוקטיויים שידעה הפקידות הבריטית בארץ מאז היותה, ובלי ספק היה האיש המוכשר ביותר ובעל האפשרויות הטובות ביותר שידעה המשטרה הארצישראלית מאז היווסדה.[4]

ספייסר היה חובב כדורגל נלהב, ובמקביל להיותו המפקח הכללי של המשטרה שימש גם כיושב ראש של ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל.[5] בתקופתו זכתה קבוצת הכדורגל של המשטרה הבריטית באליפות ארץ ישראל ובגביע הארץ ישראלי בכדורגל, בשנת 1932.

בשנת 1938 נתמנה ספייסר כמפקד משטרת האי וייט השוכן מול החוף הדרומי של אנגליה מול העיר פורטסמות'. בימי מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1943, הוצב כקצין בדרגת קולונל למטה הכוחות הבריטיים בזירת הים התיכון. בתום המלחמה חזר למלא את תפקידו כמפקד משטרת האי וייט. במלאו את התפקיד הוא נפטר באי ב-12 ביוני 1946.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה