רוֹכְסָן או רִיצְ'רָץ' הוא מנגנון המשלב שתי שורות זיזים ומגוף בעזרתו ניתן לסרג את שורות הזיזים זו בזו, ולהפריד ביניהן, ובכך לאפשר פתיחה וסגירה נוחות ומהירות. רוכסנים משמשים בתעשיית הטקסטיל לעיתים קרובות במקומם של כפתורים. כן נעשה בהם שימוש בחפצים נוספים, כגון תיקים. תחילה יוצרו זיזי הרוכסן ממתכת. בימינו מיוצרים רוכסנים גם מחומרים סינתטיים, וקיימים גם רוכסנים המונעים מעבר של מים.

המחשת פעולת הרוכסן
המחשת רוכסן נסגר
המחשת רוכסן נסגר
המחשת רוכסן נפתח
המחשת רוכסן נפתח
מימין רוכסן ניילון, ומשמאל רוכסן פלסטיק

מקור המילה ריצ'רץ', בשימוש בשפה השגורה, הוא ככל הנראה בסלנג גרמני על בסיס המילה "ריץ", שפרושה חריץ[1]. אפשרות נוספת היא שמדובר בשיבוש ניכר של המילה הגרמנית התיקנית, רַייספֶרְשְׁלוּס[2].

ברוכסנים המתקשים להיפתח ולהיסגר ניתן לטפל באמצעות שפשופם בסבון, שעווה או גרפיט.

היסטוריה

עריכה

הרוכסן פותח בנפרד על ידי ממציאים שונים החל משנת 1851. בשנה זו פרסם האמריקאי אליאס האו הצעה לרוכסן הדומה לזה המוכר לנו כיום, אבל ההצעה לא הגיעה לכלל ייצור.

ב-1893 רשם ויטקומב ג'אדסון[3] בשיקגו פטנט לרוכסן לנעליים, תחת הכותרת "Clasp locker". שתי הצעות אלו התבססו על עיקרון של זיזים הנתפסים בחישוקים קטנים, ולא על שתי שורות שיניים. במשך מספר שנים ניסה ג'אדסון, באמצעות חברה שהקים עם שותף עסקי בשם ווקר, חברת "קרס ועינית אוטומטיים", להחדיר את המוצר החדש לשוק, אך לשווא.

הפטנט לרוכסן בן-ימינו נרשם בארצות הברית בידי המהנדס השוודי-אמריקאי גדעון סאנדבק בשנת 1917, וכלל פיתוחים רבים להמצאתו המקורית של ג'אדסון. ההמצאה זכתה לפריחה בימי מלחמת העולם הראשונה, כששווקה עבור חיל הים האמריקאי, שם שימשו הרוכסנים בבגדים עמידים במזג אוויר קשה. לאחר מכן התבסס השיווק על ייצור המוני בסרט נע, באופן שהתפתח בארצות הברית בשנים אלו, והחל שימוש ברוכסן בבגדים לשימוש יום יומי.

בשנת 1923 רשם השווייצרי מרטין וינטרהלטר את הפטנט האירופאי למוצר, והעניק לו את השם RiRi. ב-1958 הציגה חברת הרוכסנים הגדולה בעולם YKK רוכסן חדשני שבו שיני הריצ'רץ' מוסתרים ורק המגוף נראה לעין. נכון לשנת 2012 יוצרו כ-45% מהרוכסנים בעולם על ידי חברת YKK Group.

בתרבות הפופולרית

עריכה

שימוש נפוץ מאוד ברוכסנים נעשה לסגירת מכנסיים (בחזית) ולסגירת שמלות (מאחור). שימושים אלו זכו להתייחסויות רבות במגוון של בדיחות, סרטי קולנוע ועוד. חוקר הפולקלור (אנ') האמריקאי יאן ברונוואנד (אנ') ציין כי "הרוכסן היה נושא לבדיחות ואגדות מאז... שנות העשרים". הסיפורים הללו משקפים "חרדות ותשוקות מודרניות", תוך שימת דגש על מבוכות ותאונות, למשל שכחה של סגירת הרוכסן לאחר השתנה. דוגמה לסוג זה של בדיחות סיפר ג'ורג' ברנס: "בהתחלה אתה מתחיל לשכוח שמות, ואז פרצופים. אחר כך אתה שוכח לסגור את הרוכסן, ובסוף אתה שוכח לפתוח אותו."[4]

שיטת הריצ'רץ'

עריכה

הביטוי "שיטת הריצ'רץ'" מתאר הרכבה של תור אחד משני תורים (או יותר), כאשר כל אחד מהרכיבים של התורים המורכבים מוכנס לפי סדר לתור החדש. דוגמה לשימוש בשיטה הזו היא הרכבה של רשימת מועמדים בבחירות משתי רשימות שהתאחדו.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שאל את רוביק
  2. ^   אילון גלעד, מאין הגיע השם רִיצְ'רָץ' ומתי נוסף הרוכסן?, באתר הארץ, 25 במאי 2016
  3. ^ Dolores Monet, A History of Trousers and Pants in Western Culture, Bellatory, ‏11.5.2020 (באנגלית)
  4. ^ George Burns Quotes, BrainyQuote (באנגלית)