רומולה דה פולסקי
רומולה דה פולסקי צ'לפאלווי אש לובוצי (בהונגרית: Cselfalvi és lubóczi Pulszky Romola, שם משפחתה לאחר הנישואין ניז'ינסקי, בצרפתית: Romola Nijinsky 20 בפברואר 1891 בודפשט - 8 ביוני 1978 פריז) הייתה רקדנית ואצילה הונגרית, שקשרה את חייה בחיי רקדן הבלט והכוראוגרף ואצלב ניז'ינסקי.
 | |
| רומולה דה פולסקי, צילום משנת 1910 | |
| לידה |
2 בפברואר 1891 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1978 (בגיל 87) פריז, צרפת |
| מדינה |
הונגריה |
| בן או בת זוג |
ואצלב ניז'ינסקי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות וצעירות עריכה
רומולה פולסקי נולדה בהונגריה כבתם השנייה של קארוי פולסקי (1899-1853), פוליטיקאי ומוזאוגרף הונגרי, ושל אמיליה מרקוש, שחקנית תיאטרון הונגרייה. מצד האב הייתה בת למשפחה אריסטוקרטית ממוצא פולני ופרוטסטנטי שהמירה בהונגריה את דתה לנצרות קתולית. סבה היה הפוליטיקאי, המהפכן והמוזיאוגרף פרנץ פולסקי, ממקורביו של לאיוש קושוט. אחותה הבכורה נקראה תרזה או טסה. אביה, קארוי פולסקי, נבחר להאספה הלאומית ההונגרית והיה מנהל הגלריה הלאומית לאמנות של הונגריה. בילדותה, נאלץ אביה לצאת לגלות ללונדון ואחר כך לאוסטרליה עקב שערורייה פוליטית הקשורה לרכישות דברי האמנות למען הגלריה. קארוי פולסקי התאבד בגיל 45 בבריסביין באוסטרליה כשרומולה, בתו, הייתה בת 8. היא נפגעה מאוד מהאובדן ומנישואיה השניים של אמה כעבור כמה שנים.
ניז'ינסקי ו"הבלט הרוסי" עריכה
פולסקי התאמצה ללמוד משחק ולעבוד כשחקנית אך לא זכתה להצלחה. בגיל 21 התארסה עם ברון הונגרי אך התנערה מהאירוסין ב-1912. היא רותקה על ידי להקת הבלט הרוסי מפריז שהגיעה באותה עת לסיור לבודפשט[1], ובמיוחד על ידי דמותו של כוכב הלהקה הרוסי-פולני, וצלב ניז'ינסקי, ששמו הלך לפניו כרקדן וככוריאוגרף. פולסקי החליטה לפתח בעצמה קריירה של רקדנית בלט. היא הצליחה להצטרף ללהקת הבלט הרוסי ולסיורים שלה בדרום אמריקה. מנהל הלהקה והמנטור של ניז'ינסקי, סרגיי דיאגילב, אישר לה לקבל שיעורי בלט ממורה הבלט של הלהקה, אנריקו צ'קטי. היא לא הבחינה שלדיאגילב, שהיה 17 שנה יותר מבוגר מניז'ינסקי, היה קשר אינטימי עם הרקדן, בן חסותו, והתקשתה לשוחח עם ניז'ינסקי בפרטיות, מכיוון שהיה תמיד מלווה בצעיר וסילי זויקוב ובמעסה שלו. לבסוף הצליחה להתקרב אליו בעת שניז'ינסקי תירגל קטעי ריקוד בליווי הפסנתרן בעת מסע הלהקה באונייה 'אוון" לדרום אמריקה. דיאגילב שנרתע מהסיור באוניה נשאר לבלות בוונציה[1]. פולסקי הצליחה לעשות עשתה היכרות ישירה עם ניז'ינסקי בתיווכו של חייט ארגנטינאי בשם צ'אבס ובעזרת עמיתה רקדנית בשם יוזפה קובלבסקה, פילגש לשעבר של אגא ח'אן שעזרה בתרגום ביניהם. פולסקי נעזרה גם בצרפתית הפשוטה שידעה. הרשימה אותו בהופעתה ובעיניין שהיא גילתה לאמנות הבלט.[2] ימים אחדים לפני הגעתם לבואנוס איירס הציע ניז'ינסקי נישואים לרומולה. אכן הם התחתנו בנמל בואנוס איירס ב-10 בספטמבר 1913, זמן קצר אחרי הגעתם.
הנישואים התחילו להפריע מאוד לקריירה האמנותית של ניז'ינסקי. כשפולסקי נכנסה להריון, הוא התחיל להרגיש תסמינים רגשיים וגופניים שהזכירו את תסמונת קובאד. בנסיבות אלה דיאגילב החליט לפטרו והודיע לו על כך במברק. בדרך כלל הוא לא החזיק רקדנים נשואים בלהקה. ב-18 ביוני 1914, עשרה ימים לפני רצח הארכידוכס האוסטרי פרנץ פרדיננד בסרייבו, ילדה רומולה פולסקי בווינה את בתה, קירה ניז'ינסקי. עם פריצת מלחמת העולם הראשונה בגלל אזרחותו הרוסית של ניז'ינסקי, בני הזוג והתינוקת הושמו במעצר בית אצל אמה של רומולה, אמיליה מרקוש. אחרי שנתיים של שבי בהונגריה, קיבלו בני הזוג היתר לנסוע לניו יורק, אחרי התערבותם של דיאגילב ושל מנהיגים פוליטיים. הם יצאו לסיור בצפון אמריקה ואחר כך גם לדרום אמריקה.
שווייץ. מחלת בעלה עריכה
הזוג ניז'ינסקי התיישב בסופו של דבר בסנט מוריץ בשווייץ, מדינה שהייתה נייטרלית בימי המלחמה. חודשיים אחרי תום המלחמה התחיל ניז'ינסקי לגלות סימנים של פסיכוזה. ב-19 בינואר 1919 הופיע לאחרונה מול קהל באולם הנשפים של המלון "סוברטה" בסנט מוריץ כשהודיע לצופים שירקוד את "נישואיו עם אלהים". אובחן על ידי אויגן בלוילר כחולה בסכיזופרניה הוא טופל במסגרת אשפוז במספר בתי חולים לחולי נפש בשווייץ. הוא שהה שם תקופות ארוכות ב-30 השנים שנותרו לו לחיות - בעיקר בבית חולים בורגהלצלי שבניהולו של בלוילר ובסנטוריום "בלוויו" בקרויצלינגן. הטיפולים לא שיפור בהרבה את מצבו הנפשי. בשנת 1920 כשנמצא בטיפול, אשתו ילדה את בתם השנייה, תמרה. אחרי שניז'ינסקי שהה יותר בבית חולים, לפולסקי היו רק קשרי אהבה לסביים.
ב-1934 היא פרסמה ביוגרפיה ראשונה של בעלה "ניז'ינסקי מאת רומולה ניז'ינסקי". גילתה אחר כך את היומן שכתב ניז'ינסקי במשך שישה שבועות בשנת 1919, לפני אשפוזו בבית חולים בשווייץ. ב-1936 היא פרסמה גרסה מצונזרת של היומן.
בשנת 1936 שמעה פולסקי על טיפול חדש לסכיזופרניה באמצעות שוקים עם אינסולין ונכנסה למגעים עם ממציא הטיפול, מנפרד זאקל. החל מ-1938 התחיל ניז'ינסקי לקבל טיפולי תרדמת באמצעות אינסולין למשך שנה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הטיפול התלווה להפוגה חלקית של המחלה הנפשית ומרבית זמן המלחמה בילתה רומולה פולסקי יחד עם בעלה בבית אמה בבודפשט. אחרי הפלישה הגרמנית לבודפשט במרץ 1944 העדיפה לעבור עם בעלה לעיר שופרון.
ניז'ינסקי מת אחרי המלחמה בשנת 1950 בלונדון. בשנת 1952 פרסמה רומולה ניז'ינסקי את החלק השני של הביוגרפיה של בעלה "שנותיו האחרונות של ניז'ינסקי". היא נפטרה בפריז בשנת 1978. ב-1995 פורסם היומן של ניז'ינסקי בגרסתו המקורית השלמה, בתרגום של קיריל פיצליון. הוא שימש השראה לשלושה מחזות תיאטרון.
הבנות עריכה
קירה ניז'ינסקי (1998-1913) הפכה לרקדנית בלט והתמחתה בין היתר, בכמה תפקידים שביצע בזמנו אביה, כמו כן נבחרה להופיע בבלט "כוכבי הלכת" מאת אנתוני טיודור על המוזיקה של גוסטב הולסט. ב-1936 היא התחתנה עם המנצח איגור מרקביץ' שאיתו ילדה בן שקראו לו וצלב. אחרי גירושיה ממרקביץ', הבן נשאר בחזקתו. בדומה לאחותה הצעירה תמרה, קירה היגרה לארצות הברית והתישבה בסן פרנסיסקו. תמרה ניז'ינסקי-מארקוש (ילידת 1920) התגוררה לתקופה עם סבתה אמיליה, בבודפשט. היא לא הספיקה בילדותה לראות את אביה על הבמה, הייתה לשחקנית תיאטרון אחר כך היגרה ב-1957 לקנדה ולארצות הברית. התיישבה בפיניקס ועבדה כספרנית. בבגרותה הפכה למנהלת הקרן "וצלב ורומולה ניז'ינסקי" שנועדה לקדם את המורשת האומנותית של אביה, לרבות לפרסם את הציורים שצייר בחייו המאוחרים.
ספרים עריכה
- 1934 - Nijinsky by Romola Nijinsky, עם מקדמה מאת לינקולן קרסטיין
- 1936 - Nijinsky's Diary בעריכתה
- 1952 - The Last Years of Nijinsky
במדיה האומנותית עריכה
דמותה של רומולה פולסקי מופיעה או מוזכרת במספר מחזות, סרטים וספרים על אודות בעלה.
מחזות עריכה
- 1986 - Nijinsky: God's Mad Clown מאת גלן ג'יי. בלומשטיין
- 1998 - Death of a Faun(מותו של פאון) מאת דייוויד פאונול
- 1998 - Nijinsky Speaks מונולוג מאת הרקדן לאונרד קרופוט (Crofoot)
- 1997 - Hová lett a rózsa lelke? - Nizsinszki (מה קרה לנשמת הוורד? -ניז'ינסקי) (בהונגרית) מאת מיקלוש הובאי
- 1998 - Nijinsky's Last Dance מונולוג מאת נורמן אלן,
- 2000 - Nijinsky מאת ויליאם לוס
- Romola & Nijinsky (Deux Mariages) 2003 מאת לין אלוורז
בשנת 2000 המחזה Madame Nijinsky- Married to a God (מאדאם ניז'ינסקי - נשואה לאליל) מאת טד ארפ (Ted Earp) הוצג במרכז לתרבות "קייל" של האוניברסיטה הממלכתית של אריזונה בסקוטסדייל ובתיאטרון ויג בבודפשט - בתפקיד רומולה שיחקה נכדתה, קינגה סאקאץ' ניז'ינסקי-גספרס.
סרטים עריכה
- 1970 - סרט (נשאר בתכנון) The Dancer לפי תסריט מאת אדוארד אלבי היה אמור להיות מופק בהשתתפות הבמאי טוני ריצ'רדסון, הרקדן רודולף נורייב בתפקיד ניזינסקי, קלוד ז'אד בתפקיד רומולה, ופול סקופילד כדיאגילב. המפיק הרי זלצמן ביטל את הפרויקט בשלב מוקדם.
- 1980 -Nijinsky - בבימוי הרברט רוס, עם הרקדנים המקצועיים ג'ו4רג' דה לה פנייה (בתפקיד ניז'ינסקי) ולזלי בראון (בתפקיד רומולה), עם אלן בייטס גדיאגילב וג'רמי איירונס כמיכאיל פוקין. הסרט הופק בשיתוף פעולה עם רומולה פולסקי-ניז'ינסקי
- 2001 - "The Diaries of Vaslav Nijinsky" (יומני וצלב ניזינסקי) - סרט תיעודי בבימוי פול קוקס, בהשתתפות השחקן דרק ג'קובי ורקדני להקת לי וורן.
- 2010 - וצלב לפי תסריט של הסופר ההולנדי ארתור יאפין
בלטים עריכה
- 2000 - Nijinsky - בשתי מערכות - מאת הכוריאוגרף ג'ון נוימייר בוצע בבכורה בבלט נוימייר בהמבורג.
לקריאה נוספת עריכה
- 2013 Mikhayhu Alain Sören Romola de Pulszky
- 1991 Tamara Nijinsky - Nijinsky and Romola
- Ann Hutchinson Guest, Claudia Jeschke Nijinsky's Faune Restored:A Study of Vaslav Nijinsky's 1915 Dance Score
L'après-midi D'un Faune and His Dance Notation System : Revealed, Translated Into Labanotation and Annotated, Psychology Press 1991
קישורים חיצוניים עריכה
- Nizsinszki tragediája"הטרגדיה של ניז'ינסקי" מאמר מאת הסופר ההונגרי לאיוש קאשאק בשנת 1936