פתיחת התפריט הראשי
קטע מתוך כתב יד רוסי של רומן אלכסנדר מהמאה ה-17. בציור זה נראה אלכסנדר כשהוא חוקר את מעמקי הים

רומן אלכסנדר (ידוע לפעמים כ"אלכסנדריה" או "אלכסנדראידה") הוא כינוי למגוון חיבורים ספרותיים, המשלבים אירועים היסטוריים מחייו של אלכסנדר הגדול עם שלל אגדות שדבקו בשמו לאורך השנים. מקור החיבור ביוונית עתיקה, והוא תורגם למגוון גדול של שׂפות משלהי העת העתיקה ולאורך ימי-הביניים. כתבי-יד מאוחרים יותר מייחסים את היצירה לקליסתנס, היסטוריון החצר של אלכסנדר. עם זאת, מדובר ללא ספק ביחוס שגוי. קליסתנס הוצא להורג בהוראת של אלכסנדר, בעוד שעלילת הרומן מגיעה עד מות אלכסנדר עצמו, כמה שנים לאחר מכן. יתר על כן, מהידוע לנו על חיבור האבוד, אין קשר בין החיבורים. לפיכך זכה מחברו של רומן אלכסנדר במחקר לכינוי ״פסאודו קליסתנס״. זהותו של מחבר (או מחברי) הספר אינה ידועה.

תוכן עניינים

גרסאות שונות של הרומןעריכה

יווניתעריכה

כבר בגרסתו המוקדמת ביותר מהוה הרומן אסופה של חלקי סיפור שונים מאד זה מזה: נובלה שגיבורהּ הוא נכתנבו השני, פרעה האחרון ממוצא מצרי, שהיה לפי הסיפור אביו האמיתי של אלכסנדר; סיפורים מילדותו של אלכסנדר במקדון; סיפור עלילותיו הצבאיות (המבולבל מאד מבחינה גאוגרפית); חלופת מכתבים בין אלכסנדר ודריווש השלישי מלך פרס (בעלת רקע היסטורי מוצק); מכתב אלכסנדר לאריסטו, המפרט את פלאי המזרח; סיפור על מפגש אלכסנדר עם חכמי הודו העירומים;[1] סיפור על אלכסדר והמלכה קנדקה ממרואה; וצוואת אלכסנדר. על פי רוב נוספו מנוסח אח למשנהו אגדות ועלילות נוספות.

הנוסחים היווניים השונים של רומן אלכסנדר נקראים במחקר ״רצנזיות״ (recensions), ומזוהים באותיות מן האלפבית היווני. לפי הדעה המקובלת במחקר התקיימו היחידות הללו בנפרד זו מזו, וחוברו לכלל מסכת אחת בזמן כלשהו במהלך מאה ה-3 לספירה. לעומת זאת סבור סטונמן שחיבור דומה מאד לגרסה המוקדמת שבידינו היה כבר בנמצא לכל המאוחר בימי תלמי השני פילאדלפוס (כלומר לקראת אמצע המאה ה-3 לפני הספירה).[2]

הנוסח הקדום ביותר מזוהה באות אלפא (α), והוא השתמר בכתב-יד בודד, הנמצא בספרייה הלאומית של צרפת.[3] אלפא הוא חלק מקודקס עב כרס, שתארוכו בין 1013 ו-1124, המכיל יצירות היסטוריות נוספות. ההעתקה עצמה רשלנית ועתירת טעויות.[4] נוסח אלפא מכיל את החלקים השונים שנמנו לעיל, והוא מהוה את הבסיס לרוב המכריע של הנוסחים המאוחרים יותר. יש בידינו גם תרגומים שלו ללטינית ולארמנית.

הנוסח היווני הידוע באות בטא (β) נערך זמן מה לאחר התרגום הלטיני של יוליוס ולריוס. בטא נאבק עם קשיים בטקסט של נוסח אלפא, ולעיתים ערך ואף שכתב קטעים קשים להבנה. בנוסף כולל נוסח בטא חומר שלא מופיע באלפא (כפי שהוא בידינו). אחד המאפיינים של נוסח בטא הוא ניסיון לחבר את עלילות הרומן עם המציאות ההיסטורית המוכרת מההיסטוריות על אלכסנדר.

לטיניתעריכה

התרגום הראשון של הרומן העממי ללטינית -Historia Alexandri Magni ("תולדות אלכסנדר הגדול") נעשׂה מנוסח אלפא, בידי יוּליוּס וַלֵריוּס אלכסנדר פּוֹלֵמיוּס.[5] כתבי-היד מיחסים את החיבור היווני המקורי ל״איסופוס היווני״. התרגום מתייחס לחומת אורליאנוס, שנבנתה סביב שנת 270 לספירה, ולעיר רומא כבירת הקיסרות, כלומר לפני העברת מרכז הממשל לקונסטנטינופוליס בשנת 330.

ארמניתעריכה

התרגום לארמנית, המיוחס למובסס חורנאצי, נעשׂה מכתב-יד באיכות טובה בהרבה מנוסח אלפא שנשמר לידינו. במקרים רבים מבהיר התרגום הארמני קשיים בטקסט היווני, וחשיבותו למחקר המודרני גדולה בהתאם. התרגום הארמני מוסיף מספר סיפורים, שאינם קיימים בנוסח אלפא היווני שבידינו.

סוּריתעריכה

נוסח קרוב לאלפא, שאבד בחלוף העתים, תורגם לשׂפה הסורית, אולי במאה השביעית לספירה. על אף הדמיון לאלפא, נקודות השוני הרבות הביאו את המחקר להניח קיומו של נוסח נוסף, שזכה לאות דלתא. נוסח זה כולל ביקור של אלכסנדר אצל קיסר סין, שהפך להיות חלק בלתי-נפרד מהנוסחים הפרסיים המאוחרים יותר. המחקר המוקדם סבר שהתרגום הסורי נעשׂה מגרסת ביניים בפרסית אמצעית (פהלווית), אך טענה זו אינה מקובלת עוד כיום.[6]

שׂפות נוספותעריכה

כתבי יד של החיבור מתקופת ימי הביניים, שרדו בשלל שפות. בסביבות המאה ה-10 תורגם החיבור ללטינית, ותרגום זה היווה את הבסיס לשאר התרגומים לשפות אירופאיות של הספר. בסקוטית עתיקה הוא תורגם בשם "The Buik of Alexander", בספרדית הוא תורגם בשם "Libro de Alexandre", ובגרמנית מרכזית "Alexanderlied". הספר גם זכה לתהודה רבה ברחבי העולם המוסלמי, כיוון שאלכסנדר הגדול מזוהה עם "ד'ו אל-קרנין" הנזכר בקוראן (יש המערערים על זיהוי זה), ואחד מהסיפורים ברומן אלכסנדר תואם למדי את סורת המערה. הספר תורגם לערבית, אתיופית, טורקית עות'מאנית ומונגולית תיכונית. בפרסית הוא היווה מקור ליצירה הפרסית "איסקנדר נאמה" (ספר אלכסנדר). האגדות שבספר מקבילות גם לחלק מהאגדות המופיעות בספר יוסיפון.

הסיפורים בספר זה הם ברובם אגדיים, וכוללים מפגשים של אלכסנדר עם יצורים מיתולוגיים כמו סירנות, קנטאורים ואמזונות. הספר התפתח מתרגום לתרגום, ונוספו בו עוד אגדות וסיפורים רבים.

לקריאה נוספתעריכה

מהדורותעריכה

יוונית

  • אלפא: Kroll, Wilhelm. 1926. Historia Alexandri Magni (Pseudo-Callisthenes), Recensio Vetusta. Berlin: Weidmann.
  • ביתא: Bergson, Leif. 1965. Der griechische Alexanderroman Rezension [beta]. Stockholm: Almqvist & Wiksell.

סוּרית

  • כולל תרגום לאנגלית: Budge, E.A.T. Wallis. 1889. The History of Alexander the Great, being the Syriac version of the Pseudo-Callisthenes. Cambridge: University Press.

תרגומים מודרנייםעריכה

  • תרגום אנגלי של הנוסח הארמני, המבוסס על אלפא: Wolohojian, Albert M. 1969. The Romance of Alexander the Great by Pseudo-Callisthenes: Translated from the Armenian Version with an Introduction. New York: Columbia University Press.
  • תרגום אנגלי מבוסס על למבדא, עם קטעים מנוסחים שונים: Stoneman, Richard. 1991. The Greek Alexander Romance. London: Penguin Books.

מחקרעריכה

  • Amitay, Ory. 2012. "Alexander in Bavli Tamid: In Search for a Meaning", in Stoneman, Erickson & Netton, 349-365.
  • Ausfeld, Adolf .1907. Der griechische Alexanderroman. Leipzig: Teubner.
  • Cary, George. 1956. The Medieval Alexander. Cambridge: University Press.
  • Jouanno, Corinne. 2002. Naissance et métamorphoses du Roman d'Alexandre: domaine grec. Paris: CNRS.
  • Merkelbach, Reinhold & Jürgen Trumpf. 1977. Die Quellen des griechischen Alexanderromans (2nd expanded edition). Munich: C.H.Beck’sche.
  • Ross, D. J. A. 1963. Alexander Historiatus: A Guide to Medieval Illustrated Alexander Literature. London: Warburg Institute.
  • Stoneman, Richard. 2007. Il Romanzo di Alessandro: Testo, Commentario ed Introduzi Vol. 1. Mondadori.
  • Stoneman, Richard. 2008. Alexander the Great: a Life in Legend. New Haven [Conn.]: Yale University Press.
  • Stoneman, Richard. 2009. “The Author of the Alexander Romance”, in Paschalis, M., S. Panayotakis, & G.L. Schmeling (eds). Readers and Writers in the Ancient Novel. Groningen: Barkhuis.
  • Stoneman, Richard. 2011. "Primary Sources from the Classical and Early Medieval Periods", in Zuwiyya (ed), 1-20.
  • Stoneman, Richard, Kyle Erickson & Ian Richard Netton (eds.). 2012. The Alexander Romance in Persia and the East. Groningen: Barkhuis.
  • Zuwiyya, Z. David (ed.). 2011. A Companion to Alexander Literature in the Middle Ages. Leiden: Brill.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רומן אלכסנדר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סיפור מקביל נמצא גם בתלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל"א, עמוד ב'-לב א. ראו גם: Amitay 2012.
  2. ^ Stoneman, 2007; 2011, 2-3.
  3. ^ Bibliotheque Nationale, Parisinus 1711. במחקר מסומן כתב-היד באות אלפא גדולה (A).
  4. ^ Stoneman 2011, 5-6.
  5. ^ יש המזהים אותו עם פלאוויוס פולמיוס, קונסול בשנת 338 לספירה (Stoneman 2011, 6).
  6. ^ Stoneman 2011, 6–7