רומן קונסמן
רפאל (רומן) קוּנְסמן (נכתב לעיתים בטעות קוּנְצמן; ברוסית: Роман Шаевич Кунсман; בכתב לטיני: Roman Kunsman; 1941 – 6 בנובמבר 2002) היה נגן סקסופון וחליל, מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, הוא נחשב כבעל שם עולמי בתחום הגא'ז וכן כבעל קריירה כמוזיקאי בברית המועצות עוד לפני שעלה לישראל. חבר מייסד ומנהל מוזיקלי בלהקת הפלטינה, מהרכבי הג'אז הראשונים בישראל (1971–1976). ב-1976 חזר בתשובה.
 | |
| לידה |
1941 לנינגרד |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 2002 (בגיל 61 בערך) ישראל  |
| מוקד פעילות |
רוסיה, ברית המועצות, ישראל |
| עיסוק | הלחנה, עיבוד מוזיקלי, נגינה |
| סוגה | ג'אז, פיוז'ן, ג'אז חופשי, מוזיקה חסידית |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| כלי נגינה | סקסופון, חליל |
| שיתופי פעולה בולטים | להקת הפלטינה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קונסמן נולד בלנינגראד שבברית המועצות (כיום סנקט פטרבורג) בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אביו נפטר כשהיה בן חמש. אמו חינכה אותו וזיהתה את המוזיקליות שלו מגיל צעיר. כלי הנגינה הראשון עליו ניגן היה כינור. בגיל 15 החל לנגן בסקסופון. במהלך לימודי מוזיקה קלאסית ניגן בהרכבי ג'אז מחתרתיים וקנה לו שם בקרב הקבוצה שהאזינה ויצרה מוזיקה זו, שלא זכתה לעידוד בברית המועצות. את השכלתו קנה בין השאר תוך האזנה לילית לתחנות רדיו מערביות כגון קול אמריקה. בהמשך ניגן בפסטיבלי ג'אז במדינות הבלטיות, שאיפשרו יותר חופש אמנותי. ב-1968 ניגן עם הסקסופוניסט האמריקאי צ'ארלס לויד, שהופיע בפסטיבל טאלין (אסטוניה).
בשנת 1970 עלה לישראל והתיישב בירושלים. הוא ליווה את יהורם גאון והופיע במועדון סורמלו הירושלמי, שם שמע אותו המתופף אהרלה קמינסקי, שהתרשם ממנו עמוקות. קונסמן הביא עמו גוף ידע וניסיון בג'אז שהיה נדיר בישראל של אותה תקופה. קמינסקי התבקש על ידי אריק איינשטיין לגבש להקת ליווי שתלווה אותו בהופעותיו. קונסמן היה החבר הראשון שגייס קמינסקי ללהקה, שנקראה להקת הפלטינה (ובה ניגנו, בין השאר, גם יצחק קלפטר, אלונה טוראל ואחרים). בנוסף להיותה להקת ליווי, היא פיתחה גם גוף יצירה עצמאי ולאחר סיום מסע ההופעות עם איינשטיין הופיעה כלהקה עצמאית. קונסמן היה המעבד המוזיקלי של הלהקה וחיבר את רוב החומר המקורי שלה. בשיאה, בשנת 1973 (חודשים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים) הקליטה הלהקה שני תקליטים, אחד מהם, "חירות", כלל יצירה ארוכה ומורכבת פרי עטו של קונסמן. אחד מהישגיה המקצועיים המשמעותיים של הלהקה היה בשנת 1974, כשקיבלה הזמנה להופיע באחד מאירועי המוזיקה החשובים בתחום הג'אז, פסטיבל הג'אז של ניופורט, בארצות הברית[1].
ב-1976 הקליטה הלהקה את עיבודו ליצירתו של קלוד דביסי, "הנערה בעלת שיער הפשתן", אך תקליט זה נגנז וראה אור כשנה לאחר מותו של קונסמן, 2003, כמחווה מחבריו[2].
כמלחין לקולנוע ולטלוויזיה כתב את המוזיקה לסרט "עזית הכלבה הצנחנית", "ג'וקר", את שירי הפתיחה לתוכניות הטלוויזיה הלימודית, "רגע עם דודלי" ו"משפחת בובינוע", ואת נעימת החליל שהייתה הרקע לסרטוני האנימציה "ציפי הציפור" בתוכנית "רגע עם דודלי".
ב-1976 חזר בתשובה, דבר שהוביל לפירוקה של הפלטינה. הוא נסע לניו יורק ולאחר מכן שב לישראל. הוא לא הפסיק ליצור ולנגן, אך עשה זאת בצנעה, ובין השאר ניגן גם בחתונות עם מוסא ברלין. תקליטו "וזוכר חסדי אבות" כולל עיבודים של שירי שלמה קרליבך לחליל, סקסופון וקלרינט[3].
בשנותיו האחרונות התגורר במושב בית גמליאל, שם נפטר בשנת 2002. לאחר פטירתו, אמר עליו חברו אהרלה קמינסקי, שהיה "אדם רוחני מאוד, אשר טען שמוזיקה, כשהיא טובה, היא כמו חוויה דתית"[4].
קישורים חיצוניים עריכה
רומן קונסמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רומן קונסמן, באתר Discogs (באנגלית)- רומן קונסמן, דף שער בספרייה הלאומית
- אדר אבישר, וירטואוז בלי קונצים, מעריב, 15 בדצמבר 1987
- אביבה לורי, ניגן עם כולם. מת לבד, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- גיל ג'יבלי ונחום פרפקוביץ', וזהו סוף הרומן: פרידה מהסקסופוניסט רומן קונצמן, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2002
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ טלילה בן זכאי, החמישיה שלנו בניופורט, מעריב, 7 ביוני 1974 המשך
- ^ בן שלו, ברוכים הבאים לשנות ה-70, באתר הארץ, 2 בפברואר 2002
- ^ נתן אופיר (אופנבכר), הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו, הוצאת משכל-ספרי חמד-ידיעות אחרונות, 2017, עמ' 255.
- ^ מת הסקסופוניסט והחלילן רומן קונצמן, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2002