רוני איכר

תת-אלוף בצה"ל

רוני איכר (נולד 2 ביולי 1947) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל ששימש כקצין בחיל הים, בין תפקידיו פיקד על שייטת ספינות הטילים וכיהן כראש מספן כוח האדם. בתפקידו הצבאי האחרון עמד בראש מספן המודיעין. כיהן כמנכ"ל חברת אחוזות החוף ועיריית נתניה.

רוני איכר
רוני איכר
רוני איכר
רוני איכר
לידה 2 ביולי 1947 (בן 77)
ורוצלב, פולין
תאריך עלייה 1956
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרים פיירברג
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19661997 (כ־31 שנים)
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד שייטת ספינות הטילים, ראש מספן כוח האדם וראש מספן המודיעין.
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנהל מחלקת חינוך בעירית הרצליה
מנכ"ל עיריית נתניה
מנכ"ל חברת אחוזות החוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדות

עריכה

רוני איכר נולד ב-1947 בעיר ורוצלב שבפולין ונקרא רומיאן קולנקו. בגיל 9 נהרג אביו בתאונת רכבות. בשנת 1956, עלה לישראל עם אמו אנה והם גרו בחולון. בשנת 1958 נישאה אמו לאברהם איכר, אישיות ביטחונית בתקופת היישוב שאימץ את הבן ומאז נקרא רוני איכר. והמשפחה עברה לגור במושב אביחיל. במושב שהוקם על ידי יוצאי הגדודים העבריים ספג איכר מסביבתו הקרובה תודעה ציונית וביטחונית.

לאחר שסיים את בית הספר היסודי במושב אביחיל, המשיך ללימודי תיכון, בבית הספר התיכון האזורי רופין בעמק חפר. לפני הגיוס זומן למבדקי קורס טיס. היות שמילדות חלם על שירות בים ויתר על קורס הטיס והתנדב לקורס חובלים.

שירות צבאי

עריכה

איכר ביצע שירות מגוון בתפקידי פיקוד ימי הדרכה ומטה בחיל הים.

  • לוחם בנחתת - כאשר פרצה מלחמת ששת הימים היה איכר באמצע קורס חובלים. חניכי הקורס פוזרו בין יחידות חיל הים ואיכר שירת כלוחם בנחתת אח"י אשדוד (פ-61) בפלגת הנחתות באשדוד. הנחתות תרגלו והתכוננו להנחתת צנחנים ושריון בחופי אל-עריש. לאור ההתקדמות המהירה של צה"ל בוטלה הנחיתה.
  • קצין בספינת טילים - ב-1969 הוסמך לקצונה ומונה לסגן קצין מחלקה באח"י משגב (סער 2),
  • קצין מחלקה - ב-1970 לאחר סיום הקורס המתקדם מונה איכר לקצין מחלקת גנ"ק באח"י חץ (סער 3).
  • סגן מפקד ספינת טילים - ב-1973 מונה איכר לסגן מפקד באח"י מבטח בנוסף לתפקידו כקצין מחלקת גנ"ק.
  • מפקד ספינת סער - ב-1974 עבר מבחני הסמכה לפיקוד ומונה למפקד אח"י סער, ספינת טילים מדגם סער 3.
  • מפקד אוניית עזר והדרכה - ב-1975 מונה למפקד אוניית ההדרכה של חיל הים, אח"י נגה. ויצא איתה להפלגות אימונים במזרח הים התיכון.
  • פיקוד ספינת סער 4 – ביולי 1976 מונה למפקד אח"י קשת בפלגת הספינות שהוצבה בים האדום.
  • הדרכת קצינים - ב-1978 מונה לסגן מפקד בית הספר לקצינים בבה"ד חיל הים.
  • פיקוד על פלגת ביטחון שוטף - ב-1979 הועלה איכר לדרגת סגן-אלוף. ומונה למפקד פלגה 914. תחת פיקודו פעלו 12 דבורים אשר שימשו חיץ נגד חדירות מחבלים מדרום לבנון בדרך הים. ספינות הפלגה שתוגברו גם עם כלי שיט מפלגה 916 מאשדוד בפיקודו של איכר, שייטו לילה אחרי לילה, בדריכות מלאה ומתח רב, בחופי צפון המדינה ודרום לבנון. ספינות הדבור במשולב עם מערך הגילוי הזירתי השתתפו בכ-6 אירועי פתיחה באש ומנעו חדירות מהים.
  • פיקוד פלגת ספינות סער - ב-1981 מונה למפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים בבסיס חיפה. תחת פיקודו היו שתי ספינות נושאות מסוק, אח"י עליה ואח"י גאולה, ספינה מדגם סער 4 אח"י מולדת ואח"י חרב (סער 3). ,בתפקיד זה שירת במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בה ביצעו הספינות הפגזות על מטרות מחבלים בחוף ויצרו בידוד של גזרת חוף לבנון כנגד התערבות חיצונית.
  • סגן מפקד שייטת ספינות הטילים - כאשר חזר איכר מלימודי תואר ראשון בהיסטוריה מונה ב-1985 לסגן מפקד שייטת ספינות הטילים.
  • ראש מחלקה במטה חיל הים - ב-1986 קודם איכר לדרגת אלוף-משנה והקים את מחלקת תורה והדרכה במספן הים.
  • מפקד שייטת ספינות הטילים - ביולי 1989 כאשר חזר מהלימודים בחו"ל מונה איכר לפיקוד על שייטת ספינות הטילים, בתקופת כהונתו שולבו בשייטת מסוקי הדולפין.
  • ראש מספן - ב-1991 הועלה איכר לדרגת תת-אלוף ומונה לראש מספן כוח האדם בחיל הים. בתפקיד זה גיבש קריטריונים ותהליכים מסודרים לקידום קצינים.
  • ראש המודיעין הימי - ב-1993 מונה איכר לתפקיד ראש מספן המודיעין. בתקופת פיקודו על המספן בוצע שינוי המבנה הארגוני כדי להבטיח התמודדות יעילה יותר ומידע על זירות מרוחקות.

ב-1997 השתחרר משירות הקבע ופרש לגמלאות.

גלריה

עריכה

לימודים והשכלה

עריכה

איכר סיים בית הספר התיכון רופין עם תעודת בגרות. בעת השירות בצה"ל עבר קורסים שונים והשלים שני תארים אקדמיים.

תפקידים ציבוריים

עריכה

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן איכר במספר תפקידים ציבוריים.

  • חינוך בהרצליה - בשנים 1997 -1999 ניהל את אגף החינוך והרווחה בעיריית הרצליה. הוכנס לתפקיד על ידי ראש העיר אלי לנדאו בעקבות מצב התמרמרות של ההורים. נעשה מהפך בכמה תחומים: הכנסת כיתות מחשב ביסודי וחטיבות הביניים, הוראת השפה הערבית, שיפורי המבנים והשקעה בריהוט הקמת מרכזיה פדגוגית להכשרת וקידום מורים. הצבר הפעילות והעלאת רמת הציונים הרגיע את ההורים.
  • ייעוץ ארגוני - בשנים 1999 -2000 שימש יועץ ארגוני בחברת סודה קלאב.
  • נהול העיר נתניה - ב-2001 מונה למנכ"ל עיריית נתניה.
  • תאגיד המים בנתניה - בשנת 2004 הקים את תאגיד המים מי נתניה ושימש בו כמנכ"ל.

בעקבות הנישואים לראש עיריית נתניה מרים פיירברג-איכר, נאלץ להתפטר מתפקידים הקשורים לעירית נתניה.[2]

איכר מכהן כדירקטור במספר חברות ציבוריות בהן: רשת מלונות אפריקה ישראל, חברת אנגל אירופה ובשנים 2012 עד 2014 כיהן כדירקטור בתעשייה האווירית לישראל.

משפחה

עריכה

אימו של רוני איכר, אנה לבית למקר איבדה את משפחתה הורים, בעל ובת בשואה. נישאה ללודוויג קולנקו שהצילה מגורל דומה.[3] בשנת 1947 ילדה את בנה שנקרא אז רומיאן. האב התפרנס מייצור ממתקים ונהרג בשנת 1956 בתאונת רכבות בפולין.

באותו זמן אפשרו שלטונות פולין הקומוניסטית ליהודים לצאת לישראל. במסגרת עליית גומולקה יצא עם אמו את פולין והגיע לישראל. בשנת 1958 נישאה אמו לאברהם איכר והם התגוררו במושב אביחיל שהיה ממייסדיו. אברהם איכר אימץ את הבן שקיבל את שמו הנוכחי רוני איכר - השם הרשום בתעודות הוא אכר.

ב-16 בפברואר 1980 הלך האב אברהם איכר לעולמו. האם אנה המשיכה להתגורר באביחיל עד פטירתה בשנת 2001.

איכר הוא אב לבת ושני בנים, שלושתם שירתו בחיל הים. הבת עובדת בחברת טמפו והבנים בתעשיית ההיי-טק, וגם סב לנכדים.

במרץ 2004 נישא איכר למרים פיירברג-איכר, המכהנת כראשת העיר נתניה. אלה נישואים שניים לשני בני הזוג והם מתגוררים בנתניה.

פרשת הצלילות בקישון

עריכה

איכר נחשף למי הקישון בעת שעבר קורס צלילה בילת"ם, במהלך קורס חובלים. במהלך מלחמת ההתשה השתתף בצלילות לבדיקת תחתיות של כלי השיט. בעת הבדיקות התקופתיות הנערכות לאותם הנמצאים בסיכון אובחנו אצלו בדצמבר 2003 תסמיני מחלה.

איכר השתתף יחד עם נפגעי קישון רבים כתובע נגד 50 חברות וגופים שפעלו במפרץ חיפה בראשן בתי הזיקוק וחיפה כימיקלים בטענה שזיהמו את מימי הנחל וגרמו למחלות. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, על ידי 63 תובעים ועקב דרגתו הבכירה צוין שמו כתת-אלוף מיל' רוני איכר ואחרים.

הליכי המשפט היו תצהירים שהגישו מומחים מטעם התביעה וההגנה וחקירת המומחים. לפי טענות התובעים התגלו ביניהם 30 מחלות שונות. השופט ד"ר עדי זרנקין התרשם חיובית מהמומחים ההגנה ונתן משקל פחות למומחים מטעם התובעים. בפסק הדין שניתן ב-17 ביוני 2013 פסק ש”הסבירות שמחלות התובעים נגרמו על ידי החומרים עימם באו במגע במימי הקישון ... היא נמוכה מאוד.”[4]

לגבי רוני איכר ספציפית קבע השופט זרנקין, כי הוא מקבל את דברי המומחים מטעם הנתבעים ודחה את התביעה. ”מומחי הנתבעים סוברים כי חלה במחלה זו ללא כל קשר לחשיפה כלשהי למי הקישון ומקרהו אינו חריג להיארעותה של המחלה באוכלוסייה הכללית, כגידול ההמטולוגי השכיח ביותר.”[5]

בסיכומו של דבר קבע השופט כי ”טענותיהם של התובעים, שמחלותיהם באו להם מן החומרים המזיקים אליהם נחשפו בעת שבאו במגע עם מי הקישון, לא הוכחו... לא מלאני ליבי לחייב התובעים לשאת בהוצאות אלו, ובנסיבות המיוחדות של התביעות, ובהתחשב במצבם של התובעים, יישא כל צד בהוצאותיו. ד"ר עדי זרנקין –שופט”.

בנפרד מתביעת הצוללים הגישו רבים מאלו שעבדו בספינות הדיג במשך השנים תביעה כנגד החברות המזהמות ונגד בעלי הספינות בהן עבדו. תביעה זו נדחתה והתובעים בתיק זה חויבו בהוצאות משפטיות. הוגש ערעור מטעם התובעים וערעור שכנגד מצד הנתבעים על כך שלא הוחזרו להם הוצאות המשפט. הערעורים אוחדו והובאו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.

הדיון בערעורים נערך לפני השופטים יעקב עמית, צבי זילברטל ונועם סולברג. בית המשפט העליון דחה את הערעורים ולא חייב בהוצאות משפט נוספות. ” אשר על כן, אנו דוחים את שני הערעורים. הרבה לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו.” ולדברי השופט נועם סולברג ” קשר סיבתי שלא הוּכח, בין הרעל שבקישון לבין מחלותיהם המצערות של המערערים.”[6]

איכר ואחרים לא זכו בתביעה ולא נדרשו לשלם הוצאות משפט. הוא ממשיך לבצע את הבדיקות התקופתיות ובעת האחרונה תסמיני המחלה דנן אינם מופיעים יותר. איכר מדווח ומתברך בכך שלא הפסיד יום עבודה מטעמי מחלה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רוני איכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משמאל לימין אלוף מיכה רם, ראשי המספנים, התא"לים: אלכס טל -מספן ים, ידידיה יערי - מודיעין, רוני איכר - כח אדם ועמירם רפאל - פרויקט להב.
  2. ^ ראש העיר נתניה פיירברג-איכר; כל הקווים האדומים נחצו, אתר כאן נעים
  3. ^ מידע מפורט דווח על ידי נשוא הערך ליד ושם והא טרם הועלה לרשומות.
  4. ^ ע' 90 שורה 22–24 בפסק הדיון מ-17 ביוני 2013
  5. ^ עמוד 121 שורות 27–29 בפסק הדיון מיום 17 יוני 2013.
  6. ^ פסק דין בית המשפט לערעורים אזרחיים 24 ספטמבר 2015, עמ' 65