רוני גמזו

רופא ומנהל ישראלי

פרופ' רוני גמזוּ (נולד ב־27 בינואר 1966) הוא מנהל בית החולים איכילוב מאז שנת 2015. בשנים 2010–2014 כיהן בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. ב־23 ביולי 2020 מונה לראש תוכנית "מגן ישראל" ("פרויקטור הקורונה"), הממונה על המאבק בנגיף הקורונה בישראל.

רוני גמזו
לידה 27 בינואר 1966 (בן 58)
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב
התמחות פוריות, גינקולוגיה, מיילדות ומנהל מערכות בריאות
תפקידים
פרסים והוקרה האגודה הישראלית לחקר הפוריות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רוני גמזו נולד, גדל והתחנך בחולון. להורים יוצאי איראן. אביו השתלב בשוק הצורפות, והאם כעוזרת לגננת. שם משפחתו המקורי בילדותו היה גם זו לטובה.[1] בשנים 1985–1988 שירת בצה"ל, בהתחלה בחיל ההנדסה הקרבית, ולאחר מכן נשלח לקורס חובשים. שם, לדבריו, נפתח בפניו תחום הרפואה. בהמשך התקדם לתפקיד מפקד הקורס, והשתחרר בתור קצין בדרגת סגן.[2]

בשנים 1988–1994 למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור לרפואה. את הסטאז' עבר בבית החולים איכילוב. בשנת 1996 קיבל תואר Ph.D על מחקר בתחום הפוריות, בשנת 1998 קיבל תואר MHA במנהל מערכות בריאות, בשנת 2002 קיבל תואר שני במנהל עסקים, ובשנת 2008 קיבל תואר ראשון במשפטים, כולם מאוניברסיטת תל אביב.

חיים אישיים עריכה

בשנת 2016 נולדה לו וזוגתו קארן ברונר,[3] מנהלת המחלקה לקידום בריאות באסותא, בת בכורה.

קריירה רפואית וציבורית עריכה

בשנת 1997 החל התמחות בגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים ליס לנשים וליולדות, וסיים אותה בשנת 2002. לאחר מכן, בשנים 2003–2005 השלים התמחות־על במִנהל רפואי בבית החולים איכילוב. בשנים 2007–2008 ביצע התמחות מחקרית בגינקולוגיה באוניברסיטת ראדבוד שבהולנד.

ב־2002, בעודו מתמחה, מונה לסמנכ"ל לכלכלה רפואית בבית החולים איכילוב, ובשנת 2008 מונה למנהל בית החולים הכללי באיכילוב. במאי 2010 מינה אותו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן למנכ"ל משרד הבריאות. בתקופת כהונתו אירעה שביתת הרופאים בישראל, ובתחילת 2014 פקד את המרכז הרפואי הדסה משבר כספי, שהוביל לצו הקפאת הליכים למרכז.

ב־6 בספטמבר 2015 מונה למנכ"ל איכילוב, המרכז הרפואי בתל אביב ע״ש סוראסקי.

בשנת 2014–2015 כיהן בתפקיד בכיר בחטיבת הבריאות של הארגון OECD, ובשנים 2015–2017 היה מנהל התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית במשרד הבריאות.

גמזו מכהן כפרופסור חבר בפקולטה לרפואה ובבית הספר לבריאות הציבור, וכפרופסור מן המניין בפקולטה לניהול, כולם באוניברסיטת תל אביב.

תפקידים ניהוליים במערכת הבריאות הציבורית עריכה

 
גמזו (במרכז) מבקר במפקדת פיקוד העורף במסגרת תפקידו כפרויקטור, 29 ביולי 2020. מימינו סגן הרמטכ"ל אייל זמיר ומשמאלו מפקד פיקוד העורף אורי גורדין
 
גמזו מלווה את הנשיא ראובן ריבלין בביקור באיכילוב, ינואר 2021

גמזו כיהן כסמנכ"ל כלכלה רפואית בבית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (2002–2008), כמנהל בית החולים הכללי באיכילוב (2008–2010), כמנכ"ל משרד הבריאות (2010–2015), וכמנכ"ל בית החולים איכילוב (2015–היום).

במקביל לתפקידו כמנכ"ל איכילוב, שימש בתפקיד מנהל התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית במשרד הבריאות בשנים 2015–2017, ובשנת 2019 כיהן כיו"ר ועדת סל התרופות.

באפריל 2020 מונה לאחראי לטיפול בבתי האבות בישראל במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. הוא הקים את פרויקט "מגן אבות ואמהות" להגנה על אנשי גיל הזהב מהקורונה.[4] ב־23 ביולי 2020 מונה גמזו לפרויקטור הלאומי לנגיף הקורונה לתקופה של שלושה וחצי חודשים,[5] במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. הוא עזב זמנית את תפקידו באיכילוב ובמקומו מונו גיל פייר ויצחק שפירא.[6]

בצוות המטה הרפואי של גמזו היו חברים ראש מטה הקורונה באיכילוב פרופ' עידית מטות, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בילינסון פרופ' פייר זינגר ומנהל בית החולים לילדים בשיבא ד"ר איתי פסח. לצדם נמצאים גם מנכ״ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר גבי ברבש, המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל אסותא פרופ' שוקי שמר וסגן מנכ"ל משרד הבריאות בעז לב.[7]

עלייה מחודשת בתחלואה הובילה בספטמבר 2020 להחלטת ממשלה, בהמלצתו של גמזו, על סגר בתקופת חגי תשרי.[8]

בנובמבר 2020 סיים את כהונתו כפרויקטור ארצי למאבק בקורונה וחזר לנהל את בית החולים איכילוב.[9]

בספטמבר 2022 הודיע על פרישתו מתפקידו כמנכ"ל איכילוב, ואמר שיישאר בבית החולים בתפקיד הדומה ליו"ר.[10]

פרסים

  • 1996 – פרס למחקר הקליני הטוב ביותר – האגודה הישראלית לחקר הפוריות
  • 1997 – מתמחה מצטיין במרכז הרפואי איכילוב תל אביב

מלגות

  • 1994 – Foulkes Foundation
  • 1995 – המדען הראשי במשרד הבריאות
  • 1998 – קרן ליאו מינץ למחקר בגינקולוגיה
  • 2008 – המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות
  • 2009 – המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רוני גמזו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "עובדה", קשת 12, 5 באוגוסט 2020
  2. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו | ד"ר רוני גמזו, באתר גלובס, 19 במאי 2016
  3. ^ שרית רוזנבלום, "שנים ליוויתי אנשים אל תוך מימוש חלום ההורות. ותמיד הייתה לי צביטה קטנה בלב: כולם יולדים, ומה איתי?", באתר ynet, 10 ביוני 2016
  4. ^ עמיר קורץ, בעקבות הביקורת: משרד הבריאות מינה את מנכ"ל איכילוב לאחראי לטיפול בבתי האבות, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2020
  5. ^ אדריאן פילוט, כלכליסט, נתנו לצה"ל לנצח את הקורונה – מאוחר מדי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2020
  6. ^ אסטרטגיית הפרויקטור גמזו: "סגר זה תותח, האמצעי האחרון ביותר", באתר ynet, 23 ביולי 2020
  7. ^ בועז אפרת‏, המתנגדים לסגר, ואלו שאינם אופטימיים: כוורת הקורונה של גמזו, באתר וואלה!‏, 29 ביולי 2020
  8. ^ יעל פרידסון, איתמר אייכנר, נתניהו לקראת הסגר: "מערכת הבריאות הניפה דגל אדום", באתר ynet, 13 בספטמבר 2020
  9. ^ קטי דור, "הייתי מת להמשיך יותר": פרופ' גמזו חוזר לאיכילוב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2020
  10. ^ קורין אלבז-אלוש, פרופ' רוני גמזו הודיע: פורש מתפקידי כמנכ"ל איכילוב, באתר ynet, 21 בספטמבר 2022