רונלד פיירברן
ויליאם רונלד דודס פיירברן (באנגלית: William Ronald Dodds Fairbairn, 11 באוגוסט 1889 - 31 בדצמבר 1964) היה פסיכואנליטיקאי ופסיכותרפיסט ממוצא סקוטי וחבר בחברה הפסיכואנליטית הבריטית. מחלוצי ההוגים של גישת יחסי האובייקט.
| לידה |
11 באוגוסט 1889 אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1964 (בגיל 75) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי |
פסיכיאטריה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אדינבורו |
| צאצאים |
ניקולס פיירברן |
  | |
חייו עריכה
פיירברן נולד באדינבורו ולמד באוניברסיטת אדינבורו לימודי דתות ולימודי יוון. בהמשך שירת תחת הגנרל אלנבי במערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בשובו לבריטניה למד רפואה ועסק בהוראת פסיכולוגיה ובטיפול. בזכות כתביו, זכה להיות חבר בחברה הפסיכואנליטית הבריטית.
פיירברן היה אחד ממייסדי קבוצת האמצע בפסיכולוגיה - קבוצה שדגלה באנליזה המתרכזת ביחסים בין אנשים (יחסי אובייקט), זאת בשונה משני הזרמים בפסיכולוגיה של אותה התקופה, הזרם הקלייניאני וזה של אנה פרויד, אשר שמו את עיקר הדגש על הדחפים שבאדם.
חידושיו עריכה
הליבידו מוכוון האובייקט עריכה
אחת מתרומותיו החשובות ביותר של פיירברן לתאוריה הפסיכואנליטית הייתה בהצגתה של נקודת מבט אלטרנטיבית בנוגע לליבידו. בניגוד לפרויד, אשר הציג את הליבידו כמכוון עונג, פיירברן חשב על הליבידו כמוכוון אובייקט - כלומר כמוכוון ליצירת קשר עם האחר. הקשר הראשוני והמשמעותי ביותר הוא הקשר הנוצר בין הילד להוריו, קשר המביא לחיבור חזק מאוד ביניהם ומעצב את חייו הרגשיים. האובייקטים הראשוניים של ההורים מהווים אבטיפוס לקשרים עתידיים וכך הקשר הראשוני איתם קובע במידה רבה את חוויותיו הרגשיות של הילד בהמשך חייו.
יחסי אובייקט פנימיים עריכה
פיירברן טען שהאובייקטים שהילד רוכש בשלבי חייו הראשונים מהווים מודל לכל חוויותיו העתידיות הנוגעות לקשרים עם אחרים. יחסי האובייקט הפנימיים מתארים יחסים המתקיימים בנפשו של האדם. הורים נורמליים יצרו אצל הילד אוריינטציה המכוונת החוצה כלפי אנשים אמיתיים ויצירתם של קשרים אמיתיים. כשצרכיו הפסיכולוגיים של הילד לא מסופקים על ידי הוריו, מתפתחת פתולוגיה של הימנעות מפנייה אל המציאות החיצונית, ובמקום יחסים אמיתיים עם אחרים מפתח האדם אובייקטים פנימיים, מדומיינים, ומקיים עימם יחסים פנטזמטיים.
פיצול העצמי (פיצול האגו) עריכה
על פי פיירברן, ילד להורים בלתי זמינים רגשית יפריד בין הפן המגיב בהוריו (האובייקט הטוב) לבין הפן שאינו מגיב (האובייקט הבלתי מספק). הילד מפנים את האספקטים שאינם מגיבים בהורים ותופס את המאפיינים הללו כחלק ממנו - זאת משום שהם אינם נוכחים במציאות. מנגנון הגנה זה מכונה "פיצול העצמי", ובו המאפיינים הטובים והרעים של ההורה מופרדים ואין מקום לשילוב בין שני החלקים ולתחושה אמביוולנטית.
האישיות הסכיזואידית עריכה
ערך מורחב – הפרעת אישיות סכיזואידית
פרברן תרם תרומה משמעותית בתחום האישיות בתיאוריו הנוגעים לאישיות הסכיזואידית. המאפיינים העיקריים של אישיות זו הם ניתוק רגיש ונסיגה ממעורבות רגשית. לדעתו, זוהי הפרעה האופיינית לפגיעה ביחסי עצמי-אובייקט. ההימנעות והניתוק מרגשות מקורם ביחסים עם אובייקט, שנחוו בינקותם כמכאיבים וכמתסכלים.