רועה בלגי
רועה בלגי הוא גזע של כלב רועים המשמש את האדם לצרכים שונים.
ארץ מוצא | בלגיה |
---|---|
שימושים | רעייה |
קבוצה | כלב רועים |
תכונות | |
משקל | 25 ק"ג |
גובה | 60 ס״מ |
היסטוריה של הגזע
עריכהכלבי הרועים הבלגיים הורבעו על ידי חקלאים בחוות בבלגיה. בשנת 1891 הוקם מועדון הגזע והחלו בהכוונת הגידול. קיימים ארבעה מינים של כלב רועים בלגי, כולם בעלי אותו אופי ומבנה גוף. השוני בין המינים הוא בצבעים ובסוגי הפרווה. ארבעת המינים השונים נקראים על שמותיהם של כפרים בלגים מסביבת העיר בריסל.
'טרוורן' קיבל את שמו מהכפר טרוורן שבו גידל חובב כלבים בשם קורביל כלבי רועים. קורביל הרביע זוג כלבים בצבע חום-אדמדם בשם טום ופוא, ואלה נחשבים לאבות מין זה. הזיווג הוליד בין השאר את הכלבה 'מיד' שהורבעה עם זכר בצבע שחור בשם דוק דה גרוננדל. מזיווג זה נולד הכלב מילזרט, שהיה בשנת 1907 לאלוף הטרוורן הראשון.
כבר מתחילת ייחוד הגזע היו חילוקי דעות בנוגע למאפיינים הרצויים, בין השאר בנושא צבע הפרווה. היו שהעדיפו כלבים חומים-אדומים לגמרי והיו שהעדיפו כלבים חומים עם "מסכה" שחורה. אחרים העדיפו כלבים בצבע אפור-כסף.
רק לאחר מלחמת העולם השנייה החל הגזע להתייצב. זכר דומיננטי בשם "ווילידה לה גרד נואר" (בן לגרוננדל) היה משובח וזכה במועמדויות באירופה ואליפויות בינלאומיות בבלגיה ובצרפת; הוא התפרסם גם כזכר מרביע דומיננטי.
גם כיום מרביעים גרוננדל (צבע שחור) עם הטרוורן כדי לשפר את שניהם, ובשגר אחד יכולים להיות גור חום-אדמדם שיסווג כ'טרוורן' וגור שחור שיסווג כ'גרוננדל'.
מבנה כללי
עריכהגובה הנקבות בין 51 ל-61 ס"מ. הזכרים - 61 עד 66 ס"מ.
משקלם בין 24 ק"ג ל-29 ק"ג.
פרוותם ארוכה וישרה בגווני חום עד אדמדם, בעל מסיכה שחורה, לעיתים בשילוב של אפור כסף ושחור.
תוחלת חייהם נע בין 12 ל-14 שנה.
אופי
עריכההרועה הבלגי נאמן מאוד ומסור לבעליו. הוא רגיש ביותר ומסוגל לזהות בקלות מצבי רוח של בני אדם, בין השאר מפני שהוא שואף לקיים קשר עין תמידי ויש לו נטייה מובהקת לרצות ולבצע פקודות. זה כלב חכם ביותר שזקוק לגירויים תמידיים, ואם הוא לא מוצא אותם בסביבתו הוא מעסיק את עצמו במשחק.
לרועה הבלגי אין יצר אלים, ולרוב ינסה להימנע מעימות. עם זאת, כאשר הוא מותקף או אם מותקף מישהו מן "הלהקה" שלו (בני ביתו) - הוא יגן על עצמו ואף יקריב את עצמו למען יקיריו. תכונה טיפוסית לגזע היא חשדנות כלפי זרים. רועה בלגי לא יתקרב מיוזמתו אל זרים ויעדיף להתרחק כאשר מנסים ללטף אותו או ליצור מגע.
הרועה הבלגי נקשר מאוד ודורש הרבה תשומת לב אבל גם מעניק תשומת לב תמידית לכל בני המשפחה. רועה בלגי מסוגל להתמודד עם שעות של היעדרות של בעליו. בזכות מוטיבציה גבוהה לרצות את בעליו קל לאלף אותו באמצעות חיזוקים חיוביים.
לבלגי יש יצר טריטוריאלי חזק מאד ולכן הוא מתאים למשימות שמירה והגנה. לזכרים יש נטייה להגן בחירוף נפש על בעליהם, לנקבות יש נטייה להישאר בקרבת בעליהם. באופן טבעי הבלגי לא מאפשר לאדם זר להתקרב אליו או אל בעליו ואל אזור מחייתו, וכדי לצמצם את הנטייה הזאת נדרש אילוף.
רועה בלגי בישראל
עריכהרועים בלגים ראשונים יובאו לישראל בתחילת שנות ה-60. עד לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 גודלו בישראל רק רועים בלגים מזן גרוננדל, וזה היה הזן הנפוץ ביותר עד לסוף המאה שעברה. בתחילת שנות ה-80 יובאו ארצה כלבים ראשונים מזן טרוורן, ובמהלך שנות ה-90 החלו לייבא ולגדל בישראל את זן ה'מלינואה', בעיקר עבור צה"ל בכלל ויחידת 'עוקץ' בפרט. ככל הידוע מעולם לא גודלו בישראל רועים בלגים מזן 'לקן'.
מלינואה הוא כיום הזן הפופולרי ביותר בישראל עד כדי כך שהוא מזוהה עם הגזע הבלגי יותר מכל.