רות אריון

רות אַריוֹן (17 ביוני 1912 – 15 בנובמבר 1998) הייתה ציירת ישראלית ויוצרת באמייל, ממייסדי כפר האמנים עין הוד. עבודותיה משקפות את ההתרחשויות שחוותה בנדודיה בארץ ישראל משנות השלושים של המאה העשרים ועד סוף שנות התשעים.

רות אריון

אין תמונה חופשית
לידה	17 ביוני 1912 ברסלאו, גרמניה
פטירה	15 בנובמבר 1998 (בגיל 86) עין הוד, ישראל
שם לידה	אוולינה גרינטל
לאום	ישראל

ביוגרפיה

אריון נולדה כאוולינה גרינטל בברסלאו שבגרמניה (כיום בפולין), בשנת 1912. אביה, ליאו גרינטל, היה מעצב אופנה ובעליו של בית אופנה בעיר. ב-1931 למדה אמנות באוניברסיטה בעירה, במקביל ללימודי רפואה.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלתה לארץ ישראל, בגיל 22. תחילה התגוררה בחיפה, שם למדה אצל הקרמיקאית הדוויג גרוסמן והפסל רודי להמן. לאחר מכן הצטרפה לקיבוץ גשר, ומשם עברה לקיבוץ משמר העמק, ואחר-כך לחיפה ולירושלים. בשנים 1938–1948 השלימה את לימודי האמנות שלה באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים, שם למדה אצל לודוויג יונס, יעקב שטיינהרט ומרדכי ארדון. כמו כן למדה בירושלים אצל הצייר אדוארד מטושק.

החל מסוף שנות הארבעים התגוררה ביפו. ב-1948 למדה רישום אצל מרסל ינקו. בהשראת תפיסתו, לפיה אמנות צריכה להיות משולבת גם במלאכת האמנות, החלה ללמוד עבודה באמייל והייתה הראשונה בארץ לצייר ציורים אבסטרקטיים באמייל. עבודות האמייל שלה עיטרו מוסדות חינוך ברחבי הארץ.

אריון הייתה נשואה לעיתונאי והעורך חובב האמנות משה דגן (1909–1973) עד מותו.

בשנת 1958 הצטרפה לקבוצת האמנים בראשות מרסל ינקו שהקימה את כפר האמנים עין הוד, שם גרה עד יום מותה. ב-1960 השתלמה בעבודה תעשייתית עם אמייל במפעל גוסטבסברג שבשוודיה. ב-1970 נבחרה על ידי משרד החינוך להתארח ב-Cite Internationale des arts בפריז, שם למדה קליגרפיה וציור בשיטת סומי אצל האמן הקוריאני אונג-נו-לי.

אריון הציגה לאורך השנים בתערוכות יחיד רבות בישראל ומספר תערוכות ברחבי העולם. נפטרה בעין הוד ב-1998, בגיל 86.

תערוכות יחיד ^{[דרושה הבהרה]}

• 1946 - גלריה יונס, ירושלים
• 1950 - גלריה כץ, תל אביב
• 1961 - בית העיתונאים (בית סוקולוב) תל אביב (תערוכת האמייל הראשונה בישראל)
• 1963 - גלריה וודסטוק, לונדון, אנגליה (אמייל ושמן)
• 1964 - גלריה רודין, קייפטאון, דרום אפריקה
• 1969 - גלריה סגה מולין, הלהגרדן, שוודיה (צבעי מים)
• 1970 - גלריה נורה, ירושלים
• 1971 - גלריה יפו העתיקה, יפו
• 1973 - בית רוטשילד, חיפה (אמייל)
• 1974 - סיטה אינטרנציונאלה דה ארטס, פריז, צרפת
• 1981 - מוזיאון רמת גן
• 1987 - ווילה קלמנטיין, וויסבאדן, גרמניה
• 1988 - גלריה וולדרסדורף, טרייר, גרמניה
• 1990 - גלריית אמני עין-הוד
• 1991 - בית האמנים, תל אביב
• 1996 - מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד
• 1999 - גלריית אמני עין הוד

תערוכות קבוצתיות ^{[דרושה הבהרה]}

• 1954 - בית האמנים, ירושלים
• 1958 - בית האמנים, חיפה
• 1962 - מוזיאון תל אביב
• 1975 - אמנים ישראלים, פרנקפורט, גרמניה
• 1976 - תערוכה בינלאומית, סן דייגו, ארצות הברית
• 1978 - הביאנלה לאמייל, לימוז', צרפת
• 1978 - הטריאנלה לאמייל, טוקיו, יפן

לקריאה נוספת

• 'רות אריון', בתוך: רות מרקוס (עורכת), נשים יוצרות בישראל, 1920–1970, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2008, עמ' 83.
• דורית קדר, רות אריון : עבודות חיים ואמנות, תל אביב-יפו: סבינסקי, 1995.

קישורים חיצוניים

• רות אריון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• רות אריון, באתר כפר האמנים עין הוד
• חלום ילדות, דבר, 1 באפריל 1960
• מ. מ. רנדל, תערוכת תמונות של רות אביון בגלרית כץ, חרות, 13 באוקטובר 1950
• קליר לכמן, בביתן-האמנים בחיפה, דבר, 31 בינואר 1958
• חוה נובק, ציור באמאיל – ביטוי אמנותי חדש, דבר, 23 בינואר 1963
• ציורי האמאיל של רות אריון ביפו, דבר, 6 במאי 1971
• אמאילים של רות אריון, דבר, 14 ביוני 1973