פתיחת התפריט הראשי

רות בקי-קולודני

סופרת ישראלית
(הופנה מהדף רות בקי קולודני)

רות בַּקי-קוֹלוֹדְנִי היא סופרת וחוקרת תולדות היישוב. רוב ספריה הם רומנים היסטוריים וביוגרפיות, ובעיקר ביוגרפיות של דמויות בולטות בתולדות היישוב. כמו כן עבדה כעיתונאית ושדרנית ב"קול ישראל". כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת תש"ס (1999).

רות בקי-קולודני
Ruth bachi.jpg
לידה 1940 (בת 79 בערך)
חיפה, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים
פרס זאב לספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רות בקי נולדה בחיפה למשפחת חלוצים ציונית. בת למלכה לבית פיש ולמשה קולודני. סבה מצד אביה הוגלה לסיביר בימי הצאר האחרון, וסבה מצד אמה היה בעל טחנת קמח בכפר הורודץ (בוויקיפדיה האוקראינית) – הטחנה הראשונה בסביבה שפעלה בקיטור. אחי אביה שמריהו קולודני היה מראשוני הכשרת "קלוסובה", ואחי אמה, ברל פיש, שימש בקלוסובה ראש צוות עבודת מחצבות ונספה שם. אח אחר של אמה, לייב פיש, היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר המחוז קובל, ואף נשלח מטעם התנועה הציונית לייצג את פלך ווהלין בטקס הקמת האוניברסיטה העברית בהר הצופים ב-1925.

הוריה עלו ארצה ב-1936 ועבדו תחילה בקטיף הדרים בחוות קלמניה ליד צופית, זאת למרות שאמה קבלה תואר מבית הספר הלאומי הגבוה למהנדסים בקן (ENSICAEN) שבצרפת כמהנדס כימאי (1933). לאחר מות אביה בהיותה בת שנתיים וחצי, שימשה אמה מחנכת ומורה לכימיה וטבע. תחילה לימדה במשק הפועלות בשכונת בורוכוב ולאחר מכן, בימי מלחמת העצמאות ולאחריה - בחולדה. בימי מלחמת העצמאות הקיבוץ שימש בסיס ליציאת שיירות לירושלים והופגז לא מעט, ואז פונו כל הנשים והילדים לתל אביב. במהלך השנים העמידה אמה מלכה קולודני אלפי תלמידים ברחבי הארץ ונחשבת לאחת המורים הראשונים בישראל (רישיון הוראה מטעם משרד החינוך מס' 22).

סיימה בית ספר עממי בנווה שאנן, (1954) ו"תיכון חדש" שברחוב שבתאי לוי בחיפה (1957). בזמן לימודיה בבית הספר היסודי כתבה רשימות קצרות במדור "קוראינו כותבים", ב"דבר לילדים", ואף התכתבה מעל דפי העיתון עם אליעזר שמאלי על אהבת הטבע והארץ.

בשנות נעוריה הייתה פעילה בתנועות נוער, שבאותן שנים הדריכו להגשמה, צניעות ואהבת הארץ בסיסמה "עלה נעלה ויכול נוכל". בכל חופשת לימודים השתתפה במחנות עבודה בקיבוצים שחינכו לחריצות, עבודת שדה ואהבת הארץ. ב-1956, בתקופת קליטת העליות הגדולות והקמת עיירות הפיתוח, זכתה במקום ראשון בתחרות חיבורים ארצית מטעם "רוטרי" בנושא קליטת עלייה, עבור החיבור "גשר" שבו כתבה כי בני הנוער חייבים להוות את הגשר לקליטת העולים.

בצבא שירתה כחיילת בפיקוד צפון (19571959). לאחר מכן למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ואנגלית, וסיימה לימודי מוסמך ותעודת הוראה ב-1965. תוך כדי הלימודים עברה קורס "עורכי תוכניות רדיו" והחלה לעבוד ב"קול ישראל".

בשנים 19652005 הייתה שדרנית תוכניות תעודה ב"קול ישראל". תוך כדי עבודתה כמנהלת "מרכז ההדרכה" של רשות השידור, ולאחר שנוכחה בחשיבות התיעוד בעל פה כמקור להכרת השינויים הדרמטיים והדינמיים של עם ישראל משואה לתקומה – החלה לכתוב רומנים היסטוריים וביוגרפיות. רוב ספריה עוסקים בביטוי ההגשמה הציונית בצורה חווייתית-סיפורית המיועדת להנחיל את הסיפור הציוני גם לדור הצעיר.

מ-2005 לאחר צאתה לגמלאות מתנדבת בקליטת עולים מאתיופיה במרכז הקליטה "מבשרת ציון", ומקיימת קשר פרטני עם תלמידים המתקשים בלימודים ועם בני משפחותיהם.

ספריםעריכה

שידורים ב"קול ישראל"עריכה

רות בקי הייתה שדרנית משדרי תעודה ב"קול ישראל" במשך כארבעים שנה, בשנים 1965–2005. המשדרים שיקפו את התפתחות המדינה באמצעות הסיפור האישי והחברתי. להלן פירוט:

  • עם בני ראשונים – ראשוני ההתיישבות העובדת או צאצאיהם: (יצחק חנקין, איש "השומר" ו"ההגנה", רחל סלוצקי מראשוני דגניה ונהלל, אסתר לויט הבת הראשונה במטולה ו"אם החיילים", אנה שוחט בתם של מייסדי "השומר" מניה וישראל שוחט ועוד).
  • קהילות בישראל- יוצאי ארצות מזרח ומערב על הכמיהה לציון וקשיי התגשמותה – בהם יוצאי עיראק, מרוקו (הרי האטלס) רוסיה (יקטרינוסלב), פולין, (סאנוק), תימן (חבן), ושרידי שואה. סדרה זו שודרה בשנות ה-60 תוך כדי התאקלמות העליות הגדולות בישראל.
  • ארץ מולדת - סיפורי היאחזות בארץ, בהם מקימי נהלל ועין-חרוד, בני המושבות הראשונות מטולה, ראש פינה, פתח תקווה, רחובות, ותיקי יבנאל, סג'רה כפר תבור ודמויות כמו רבקה גובר "אם הבנים", יעקב מיימון אב המתנדבים, צאצאי משפחת זייד, הלל יפה, עבריה וטוביה לישנסקי ועוד. כמו כן הובאו סיפורי אתרים, מורשת קרב, לוחמים ומפקדים, פעילי מחתרות, רכש נשק בתקופת ה"הגנה", וסקר ספרים בנושאי ארץ-ישראל.
  • בית הורי – זיכרונות ילדות של ותיקים ועולים, יוצאי מזרח ומערב, על ילדותם, בית הוריהם, וחבלי התאקלמותם כאן. התוכניות שודרו אחת לשבוע בשנים 1995–2005 (ונמשכו ברשת א' גם לאחר פרישתה, בעריכה אחרת). רוב המשדרים עסקו ב"עמך" אך חלקם בדמויות ידועות בתרומתן למפעל הציוני ביניהן חיים גורי, משה שמיר, גאולה כהן, לובה אליאב, רחל רבין-יעקב (לאחר רצח יצחק רבין), בניו של יצחק שדה, משפחת יפה.

מאמרים שפורסמו בעיתונות וכתבי עתעריכה

רשימת כתבות ומאמרים בעיתונות היומית ובכתבי עת, המתארים בדרך חווייתית- סיפורית דמויות ומעשים של יוזמה ציונות ומחירה, מהפכנות בהרגלי עבודה וחיים, התיישבות תוך התגברות על קשיים, אמונה בעתידו של עם ישראל בישראל.

פרסיםעריכה

משדרי רדיועריכה
  • פרס רשות השידור 1980
  • פרס גיבתון 1981
  • פרס זיו 1983

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה