רחוב אחד העם

רח' **אחד העם**
Ahad Ha'Am ‎st.
	רחוב אחד העם ובית הכנסת הגדול
מידע כללי
על שם	אחד העם, סופר ציוני, התגורר ברחוב
הקמה
תקופת הבנייה	?–1909
מיקום
מדינה	ישראל
עיר	תל אביב
רובע	5
שכונה	תל אביב הקטנה
אתרים	בית הכנסת הגדול, בית וייס, מגדל שלום מאיר, מלון פלטין, בית הספר אחד העם
קואורדינטות	32°03′56″N 34°46′33″E / 32.065666666667°N 34.775916666667°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) רחוב אחד העם רחוב אחד העם רחוב אחד העם מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב.

הרחוב מקביל לשדרות רוטשילד לכל אורכו ויחד מהווים את רחובות הליבה של מרכז העסקים הראשי של תל אביב. בחלקו הדרומי נמצאים עסקים רבים הקשורים בענף הפיננסים הישראלי וכן שכן בו בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב עד שנת 2014. פעמים רבות, היה מוזכר רחוב אחד העם כשם נרדף לבורסה של תל אביב, בדומה לבורסה הניו-יורקית בוול סטריט (רחוב וול).

היסטוריה

הרחוב הוקם ב-1909 עם ייסודה של אחוזת בית והיה הרחוב הצפוני ביותר מבין ארבעת הרחובות שחצו את רחוב הרצל, הרחוב הראשי הראשון בעיר. כנקודת הסיום של רחוב הרצל נבנה ברחוב אחד העם הבניין החדש של הגימנסיה העברית "הרצליה" שפעלה כבר ב-1905 ביפו. בניין הגימנסיה היה בזמנו נקודת הציון העירונית החשובה ביותר של העיר ומופת לסגנון האדריכלות האקלקטית של התקופה, וגם נתן לרחוב את שמו - רחוב הגימנסיה. הוא נקרא על שם אחד העם לכל המאוחר בשנת 1913^[1]. הגימנסיה פעלה במקום כחמישה עשורים עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי, והבניין נהרס ב-1965 ובשטחו נבנה מגדל שלום. מול הגימנסיה נבנה ביתו של עקיבא אריה ויס, ממיסדי שכונת אחוזת בית, בסגנון דומה. לאורך צידו הדרומי של הרחוב נבנו בתיהן של משפחות מייסדים נוספות: הררי, כהן-שצקי, שרה ויוסף עזריהו, מזרחי, פולאק, ליטוינסקי, גילוץ ואדלר.

אשר צבי גרינברג, שעל שמו נקרא הרחוב, עלה לארץ בשנת 1922. ופנה להתיישב בתל אביב. עיריית תל אביב רכשה והשכירה לו את בית מס’ 1 ברחוב. כמוכן בשעות הצהריים חסמה העירייה את הרחוב ליד ביתו כדי שלא יפריעו לו במנוחתו^[1]. ב-1926, לכבוד יום הולדתו ה-70, אף קיבל אות אזרחות כבוד מעיריית תל אביב. בית מגוריו ההיסטורי ברחוב נהרס בשנות ה-60 יחד עם הריסת מבנה גימנסיה הרצליה.

בשנות ה-30 נבנה חלקו הצפוני של הרחוב במקביל לשדרות רוטשילד ובדומה לשדרה, מרבית המבנים בקטע זה של הרחוב הם בנייני מגורים בסגנון הבינלאומי, בניגוד לבנייה בסגנון האקלקטי שמאפיינת את חלקו הדרומי של הרחוב.

בשנות ה-90 נקבעה זכות הנאה לציבור בין קבוצת המבנים שבסמוך למפגש הרחובות אחד העם, יבנה ושדרות רוטשילד. במסגרת זו ובתמורה לזכויות בנייה שהוענקו לבעלי המגרשים, החצרות העורפיות של המגרשים ששימשו אז לחנייה פרטית הוסבו לאזור מעבר ושהייה להולכי רגל. רוצפו שבילים ורחבות, נשתלו שדרות של עצים ושיחים, הוקמו ספסלים בנויים עם פרגולות וכן הוקם גזיבו מעוצב ברוח הבנייה ההיסטורית בתל אביב שבמרכזו הותקנה מזרקת מים. על אף שהשטח נקבע בתב"ע עם זיקת הנאה לציבור, בוצעה פלישה לשטחים אלה שלא נאכפה בידי העירייה והשטח הפתוח צומצם ואף הוזנח באופן משמעותי.

רחוב אחוזת בית

בשנת 1938 נסלל רחוב אחוזת בית, המקביל לרחוב הרצל, ומחבר את רחוב אחד העם ורחוב מונטיפיורי. הרחוב קיבל את השם "אחוזת בית" מכיוון שהוא נסלל על גבול חלקת הקרקע שרכשה אגודת אחוזת בית. הבניינים ברחוב אחוזת בית נבנו באבן ירושלמית. הבניין הראשון שנבנה ברחוב (אחד העם 11 פינת רחוב אחוזת בית) שימש כמטה בנק קופת עם אותו תכנן יצחק רפופורט.^[2] בשנת 2014, עבר משכן הבורסה לניירות ערך בתל אביב מרחוב אחד העם 54 לרחוב אחוזת בית.