דאונינג 10
רחוב דאונינג מספר 10 (באנגלית: Downing Street 10; ידוע לרוב בפשטות כ"מספר עשר", Number 10) היא כתובת מעונו הרשמי ומקום העבודה העיקרי של ראש ממשלת בריטניה. המבנה שוכן ברחוב דאונינג ברובע וסטמינסטר, בירת הממלכה המאוחדת בלונדון.
![]() | |
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
בית טורי, מושב הממשלה ![]() |
שימוש | ראש ממשלת בריטניה |
כתובת |
10 Downing St London SW1A 2A |
מיקום | לונדון |
מדינה |
![]() |
בעלים |
![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1684 |
תאריך פתיחה רשמי |
1684 ![]() |
אדריכל |
ויליאם קנט, Kenton Couse ![]() |
סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית, אדריכלות ג'ורג'יאנית ![]() |
מידות | |
קומות | 3 |
קואורדינטות | 51°30′12″N 0°07′40″W / 51.503333333333°N 0.12777777777778°W |
אתר רשמי | |
![]() ![]() |
הוא נבנה בשנים 1682–1684, ומשמש כמעונם הרשמי של כל ראשי ממשלת בריטניה מאז כהונתו של רוברט וולפול.
משרד ראש הממשלה, אשר הביטויים "דאונינג סטריט" ו"Number 10" משמשים כשמות נרדפים עבורו, ממוקם בתוך מבנה דאונינג 10 והוא חלק ממשרד הקבינט. המשרד מאויש על ידי עובדי מדינה ויועצים מיוחדים.
דאונינג 10 הוא רכוש ממשלת בריטניה. הבעלות המשפטית הרשומה עליו מוחזקת בשם מזכיר המדינה לענייני דיור, קהילות וממשל מקומי, אשר משמש כישות משפטית עצמאית.
היסטוריה
עריכההאזור סביב רחוב דאונינג היה ביתם של התיישבויות רומיות, אנגלו-סקסוניות ונורמניות, והוא כבר שימש כמרכז ממשלתי יוקרתי לפני כ-1,000 שנה.
התקופה הרומית וההתיישבויות המוקדמות
עריכההרומאים הגיעו לבריטניה לראשונה בשנת 55 לפני הספירה תחת פיקודו של יוליוס קיסר. הם הקימו את בירתם בלונדיניום (לונדון של היום), אך בחרו באי ת'ורני, שהיה אזור ביצתי בין שני ערוצי נהר הטייברן, כאתר להתיישבות מוקדמת. עם זאת, ההתיישבויות הרומיות, כמו גם אלו של האנגלו-סקסים והנורמנים שבאו אחריהם, לא הצליחו במיוחד. האזור סבל ממגפות, ותושביו היו עניים. מסמך משנת 785 מתאר את המקום כ"אתר נורא".
התהוות מרכז השלטון בווסטמינסטר
עריכהלקראת המאה ה-11 קיבל האזור חשיבות בזכות תמיכה מלכותית. המלך קאנוט הגדול בנה שם ארמון, ואדוארד המודה ויורשו, ויליאם הכובש, שמרו על נוכחות מלכותית במקום. הקמת מנזר וסטמינסטר על ידי אדוארד המודה חיזקה את מעמד האזור כמרכז שלטוני וכנסייתי.
רחוב דאונינג והמלוכה הבריטית
עריכההבניין הראשון הידוע שעמד באתר דאונינג 10 היה מבשלת "הגרזן" של מנזר אבינגדון מימי הביניים. עד תחילת המאה ה-16 המקום ננטש. הנרי השמיני חיזק את מעמד האזור כאשר הקים בו מעון מלכותי מפואר.
בשנת 1530 הפקיע הנרי השמיני את "בית יורק" מקרדינל וולזי, ושילב אותו בארמון וייטהול. הארמון הפך למעון הרשמי של המלכים הטיודורים והסטיוארטים עד שנהרס בשריפה בשנת 1698. הקרבה לארמון העניקה לאזור חשיבות רבה, ורחוב דאונינג נבנה על שפת מתחם הארמון.
הקמה
עריכההבית הראשון באתר דאונינג 10 נבנה בשנת 1581, כאשר המלכה אליזבת הראשונה החכירה את הקרקע לסר תומאס נייבט. לאחר פטירתו, הבית עבר בירושה לבני משפחת המפדן, שהיו מעורבים במאבקים פוליטיים בתקופת מלחמת האזרחים האנגלית.
ג'ורג' דאונינג, דיפלומט ואיש מנהל, היה אחראי על בניית הרחוב הנושא את שמו. בין 1682 ל-1684 נבנו שם 15 עד 20 בתים חדשים, אך איכותם הייתה ירודה – הבנייה נעשתה על יסודות חלשים, עם קירות שנראו כאילו נבנו מלבנים מסודרות אך למעשה היו צבועים בצבע מדומה.
הפיכה למעון רשמי
הבית המקורי היה ידוע כ"בית המפדן" (Hampden House) ושימש למגורים פרטיים. במאה ה-18, המלך ג'ורג' השני העניק אותו לסר רוברט וולפול, שכיהן כ"לורד הראשון של האוצר" (First Lord of the Treasury), תואר שהיה שווה לערך לתפקיד ראש הממשלה. וולפול סירב לקבל את הבית כמתנה פרטית וביקש שהוא ישמש כמגורים רשמיים עבור מחזיקי התפקיד בעתיד. הוא עבר להתגורר שם בשנת 1735, לאחר שיפוץ מסיבי שבוצע על ידי האדריכל ויליאם קנט.
מאות ה-19 וה-20
עריכהבמהלך השנים העדיפו כמה מראשי הממשלה להתגורר בבתים פרטיים, אך דאונינג 10 הפך בהדרגה למרכז הממשל הבריטי. במאה ה-19 היה המבנה במצב רעוע, ונשמעו קולות רבים ששקלו להרוס אותו. בסופו של דבר, הוחלט לשקם את המבנה ונעשו בו שיפוצים משמעותיים תחת פיקוחם של אדריכלים כמו ג'ון סואן וקווינלן טרי.
תקופת מלחמות העולם
עריכהבמלחמת העולם הראשונה, חדר הקבינט בדאונינג 10 הפך למרכז ניהול המאמץ המלחמתי. במהלך מלחמת העולם השנייה, וינסטון צ'רצ'יל העדיף להשתמש במתחם זה לעבודתו, למרות שנפילת פצצות גרמה נזק למבנה. לבסוף, הוקמו עבורו בונקרים תת-קרקעיים שנודעו בשם "חדרי המלחמה של צ'רצ'יל".
המאה ה-20 וה-21
עריכהבשנות ה-50, המבנה היה במצב קריטי, והתגלו בעיות מבניות חמורות. לבסוף, הוחלט לשמר את הבית המקורי תוך חיזוקו באופן משמעותי. במהלך השיפוצים גילו שהלבנים החיצוניות היו במקור בצבע צהוב, אך הזיהום התעשייתי של לונדון הפך אותן לשחור – ולכן, לאחר הניקוי, נצבעו מחדש בשחור כדי לשמר את המראה המוכר.
בשנים האחרונות, בוצעו שיפוצים נוספים כדי לשפר את הבניין מבחינה תשתיתית, לרבות חיזוק יסודותיו, התקנת מערכות חימום חדשות, ושיפור הנגישות לנכים.
כיום
עריכהדאונינג 10 משמש לא רק כמקום מגוריו ומשרדו של ראש הממשלה, אלא גם כמרכז לאירועים רשמיים, כולל קבלות פנים למנהיגים עולמיים, אנשי ציבור ופעילים חברתיים. חדר האוכל הממלכתי יכול להכיל עד 65 סועדים סביב שולחן גדול בצורת U, ועליו מוצגים כלי כסף מסורתיים המייצגים את המלאכה הבריטית. במשך מאות שנים, דאונינג 10 נשאר סמל לעוצמה פוליטית והיסטורית – מקום שבו התקבלו כמה מההחלטות המשמעותיות ביותר שעיצבו את בריטניה והעולם כולו.
חדרים ומתקנים
עריכההבית נבנה לפני כשלוש מאות שנה, הוא בעל שלוש קומות ויש בו כמאה חדרים. מעונו הפרטי של ראש הממשלה נמצא בקומה השלישית, ובקומת המרתף מצוי המטבח. הקומות האחרות משמשות למשרדים, אולמות כנסים וחדרי אוכל בהם מארח ראש הממשלה את מנהיגי העולם ואישים מכובדים אחרים. הבית נמצא סמוך לארמון וסטמינסטר, בו יושב הפרלמנט, ולארמון בקינגהאם.
אולם ודלת הכניסה
עריכהדלת הכניסה של דאונינג 10, שעוצבה בסגנון ג'ורג'יאני על ידי האדריכל קנטון קאוס, היא תוצאה של שיפוצים שהוזמנו על ידי צ'ארלס טאונסנד בשנת 1766 והושלמו כנראה עד 1772. הדלת קטנה וכוללת שישה פאנלים, במקור עשויה מאלון שחור, מוקפת במסגרת בצבע קרם ומעליה חלון חצי עגול. המספר "10" צבוע בלבן, כאשר האפס מוטה בזווית של 37°, ככל הנראה בהשראת האות 'O' מהאלפבית של טריאנוס ששימש את משרד העבודות הבריטי בזמנו. על הדלת קבועה נוקשת ברזל שחורה בצורת ראש אריה, ומתחתיה תיבת דואר פליז עם הכיתוב "First Lord of the Treasury". הדלת אינה ניתנת לפתיחה מבחוץ, ותמיד ישנו אדם מבפנים שפותח אותה. לאחר מתקפת המרגמות של ה-IRA בשנת 1991, הדלת המקורית הוחלפה בדלת פלדה חסינת פיצוצים, אשר מוסרת מדי פעם לשיפוצים ומוחלפת ברפליקה זהה – כה כבדה שלוקח שמונה אנשים להרים אותה. הדלת המקורית מוצגת כיום במוזיאון צ'רצ'יל בחדרי הקבינט.
גרם המדרגות המרכזי
עריכהגרם המדרגות הראשי של דאונינג 10, שעוצב מחדש על ידי ויליאם קנט בין השנים 1732 ל-1734, בנוי כאבן משולשת ללא תמיכות נראות לעין. הוא כולל מעקה ברזל יצוק עם עיטורים מגולפים ועיצוב מגילות, לצד מסעדי מהגוני, ונמשך מקומת הגן ועד הקומה השלישית. זהו האלמנט הארכיטקטוני הראשון שמבקרים רואים עם כניסתם לבית. לאורך הקירות תלויים תחריטים ותצלומים בשחור-לבן של כל ראשי ממשלות בריטניה, אשר מסודרים מחדש בכל פעם שראש ממשלה חדש נכנס לתפקיד. יוצא הדופן היחיד הוא וינסטון צ'רצ'יל, המופיע בשני תצלומים שונים. בתחתית גרם המדרגות מוצגות תמונות קבוצתיות של ראשי ממשלה לצד שרי הקבינט שלהם ונציגים לוועידות אימפריאליות.
חדר הקבינט
עריכהחדר הקבינט של דאונינג 10 עבר הרחבה משמעותית במהלך השיפוצים שנערכו בין 1783 ל-1796, כאשר הקיר המזרחי הוזז פנימה ונוספה מחיצה עם עמודים קורינתיים לתמיכה בתקרה. החדר משמש כמקום הכינוס המרכזי של הממשלה הבריטית, ולצדו ספריית ראש הממשלה, שהתפתחה ממסורת שהחלה בשנת 1931, ובה חברי הקבינט תורמים ספרים עם פרישתם. החדר מאופיין בעיצוב בהיר ומרווח, עם חלונות מהרצפה עד התקרה, שלוש נברשות פליז גדולות, ושולחן קבינט בצורת סירה, שנוסף בשנות ה-50. סביב השולחן מסודרים כיסאות מהגוני מסיביים מתקופת ויליאם גלאדסטון, כאשר כיסאו של ראש הממשלה, היחיד עם משענות יד, מוצב במרכז מול האח השישית. מעל האח תלוי דיוקן של רוברט וולפול.
חדרי האירוח הרשמיים
עריכהדאונינג 10 כולל שלושה חדרי אירוח רשמיים מחוברים: חדר האירוח העמודים, חדר האירוח הטרקוטה וחדר האירוח הלבן.
חדר האירוח העמודים
עריכהזהו החדר הגדול מבין השלושה, ככל הנראה נבנה בשנת 1796 על ידי האדריכל רוברט טיילור. הוא נקרא כך על שם שני עמודים איוניים עם אפריזים ישרים בקצהו. כיום תלוי מעל האח דיוקן של המלכה אליזבת הראשונה, אם כי בעבר הוצג שם דיוקנו של ויליאם פיט הבן. החדר מכוסה כמעט כולו בשטיח פרסי, העתק של שטיח מהמאה ה-16, שנושא כתובת בפרסית. החדר משמש בדרך כלל לקבלת פנים לאורחים לפני כניסתם לחדר האוכל הרשמי, אך לעיתים מתקיימים בו אירועים משמעותיים. בחדר זה נחתמו הסכמים בינלאומיים, טוני בלייר אירח את נבחרת אנגליה ברוגבי לאחר זכייתם בגביע העולם ב-2003, וג'ון לוגי ביירד הדגים בו לראש הממשלה רמזי מקדונלד את המצאת הטלוויזיה.
חדר האירוח הטרקוטה
עריכהחדר זה, הממוקם במרכז שלושת החדרים, שימש כחדר האוכל של רוברט וולפול. שמו משתנה בהתאם לצבעו – בתקופת מרגרט תאצ'ר הוא היה כחול, לאחר מכן ירוק, וכיום צבוע בצבע טרקוטה. במהלך השיפוץ של שנות ה-80, נוספו לחדר עמודים דוריים גדולים, אח מפוארת בסגנון פלדיאני עם סמלי הממלכה מעליה, ותקרה מעוטרת בגילופים מוזהבים. מעל הדלת המובילה לחדר עם העמודים נוסף עיטור גבס בדמות 'thatcher' נושא קש – מחווה למרגרט תאצ'ר.
חדר האירוח הלבן
עריכהעד שנות ה-40, שימש חדר זה למגורים פרטיים של ראשי ממשלה ובני זוגם. אדוארד הית' שמר בו את הפסנתר הגדול שלו. כיום, הוא משמש לעיתים קרובות כרקע לראיונות טלוויזיוניים ולפגישות צוות רחוב דאונינג. במהלך השיפוצים בסוף שנות ה-80, נוספו לו עמודים קורינתיים ותקרות מעוטרות בסגנון בארוקי. בנוסף, שולבו בתקרה סמלי הפרחים הלאומיים של בריטניה: שושנה (אנגליה), גדילן (סקוטלנד), נרקיס (ויילס) ותלתן (צפון אירלנד).
חדר האוכל הרשמי
עריכהחדר האוכל הרשמי של דאונינג 10 נבנה בין השנים 1825–1826 ביוזמת פרדריק רובינסון (לימים לורד גודריץ'), שכיהן כשר האוצר ורצה להשאיר חותם אישי. החדר עוצב על ידי האדריכל המוערך ג'ון סואן, אשר תכנן גם את בנק אנגליה. החדר, בעל תקרת קמרון גבוהה החוצה שתי קומות, הוא הגדול ביותר במבנה, בגודל 12.8 על 7.9 מטרים, ומשלב חיפוי עץ אלון עם עיטורים מגולפים.
בדרך כלל, החדר מרוהט בשולחן מוקף ב-20 כיסאות בסגנון אדם, שיוצרו במקור עבור שגרירות בריטניה בריו דה ז'ניירו. באירועים גדולים יותר, מוכנס שולחן בצורת פרסה שיכול להכיל עד 65 אורחים, כאשר השולחן ערוך בכלי הכסף של קרן סילבר טראסט, שניתנו לרחוב דאונינג בשנות ה-90. מעל האח תלוי פורטרט גדול של המלך ג'ורג' השני, אשר העניק את המבנה במקור ל"הלורד הראשון של האוצר" בשנת 1732.
בחדר האוכל הרשמי התקיימו אירועים ממלכתיים רבים, ובמטבח הסמוך לו בישלו שפים מפורסמים, בהם נייג'לה לוסון, עבור אורחי ראשי הממשלה. טוני בלייר נהג להשתמש בחדר זה למסיבות העיתונאים החודשיות שלו, כשהכניסה אליו היא דרך חדר האוכל הקטן.
המטבח הגדול
עריכההמטבח הגדול, הממוקם במרתף דאונינג 10, היה חלק מתוכנית השיפוצים שהחלה בשנת 1783, ככל הנראה תחת פיקוחו של האדריכל רוברט טיילור. המטבח, שאינו נגיש בדרך כלל מלבד לצוות העובדים, הוא חלל בגובה שתי קומות, עם חלון קשת גדול ותקרת קמרון. במרכזו נמצא באופן מסורתי שולחן עבודה לחיתוך, באורך 4.3 מטרים, רוחב 0.91 מטרים ועובי 13 ס"מ, המשמש להכנת ארוחות רשמיות ואירועים במעון ראש הממשלה.
חדר האוכל הקטן
עריכהחדר האוכל הקטן, הידוע גם כחדר ארוחת הבוקר, נבנה על ידי האדריכל ג'ון סואן מעל המטבח הקמרוני של טיילור, בין חדר האירוח עם העמודים לחדר האוכל הרשמי. כדי ליצור את החדר, הסיר סואן את הארובה מהמטבח כדי לפנות מקום לדלת, והעביר אותה לצד המזרחי של החדר, תוך שימוש בארובה מפוצלת בצורת Y החבויה בתוך הקירות. כתוצאה מכך, החדר מציג מאפיין ארכיטקטוני ייחודי – חלון מעל האח במקום חיפוי קיר רגיל לארובה.
לחדר יש תקרה שטוחה וללא עיטורים, עם עיצוב פשוט ומושבים עמוקים בחלונות, מה שהופך אותו לחלל אינטימי ונוח. בדרך כלל, הוא מרוהט בשולחן מהגוני קטן המיועד לשמונה סועדים. ראשי ממשלה נהגו להשתמש בו לארוחות עם בני משפחתם או לאירוח אישי ומצומצם של אורחים רשמיים.
המרפסת והגן
עריכההמרפסת והגן של דאונינג 10 נבנו בשנת 1736, זמן קצר לאחר שרוברט וולפול עבר להתגורר במקום. המרפסת, המשתרעת לאורך גב המבנה, מציעה נוף ישיר לפארק סנט ג'יימס. הגן, המשתרע על חצי אקר (כ-0.2 הקטר), מקיף את המבנים 10 ו-11 בצורת האות L. בעוד שבמאה ה-17 היה מלא בעצי פרי, כיום הוא כולל ערוגת פרחים מרכזית סביב עץ הולי, ספסלים, מכלי פרחים לאורך מדרגות המרפסת וערוגות ורדים לצד שיחים פורחים וירוקי-עד.
הגן שימש לאורך השנים לאירועים רשמיים ולאירוח דיפלומטים, שרים ואורחים מיוחדים. לדוגמה, טוני בלייר ערך שם מסיבת פרידה לצוותו בשנת 2007, וג'ון מייג'ור הכריז ב-1995 על פרישתו מהנהגת המפלגה השמרנית. וינסטון צ'רצ'יל כינה את מזכירותיו "בנות הגן" משום שמשרדיהן צפו לגן. כמו כן, בשנת 2010 נערכה שם מסיבת העיתונאים הראשונה להכרזת ממשלת הקואליציה בין דייוויד קמרון לניק קלג.
דירת המגורים הפרטית
עריכהדירת המגורים הפרטית בדאונינג 10, ממוקמת בקומות העליונות של המבנה ההיסטורי. העיצוב הפנימי של הדירה משלב בין אלמנטים היסטוריים למודרניים, ומספק מרחב מגורים נוח ופונקציונלי לראש הממשלה ובני משפחתו. הדירה כוללת מספר חדרי שינה, המעוצבים בסגנון קלאסי עם ריהוט איכותי, וילונות כבדים וצבעים רגועים ליצירת אווירה נינוחה.
כל ראש ממשלה רשאי לבצע התאמות אישיות בדירה בהתאם להעדפותיו, תוך שמירה על המסגרת ההיסטורית והאדריכלית של המבנה. לדוגמה, טוני בלייר העדיף להתגורר בדירה שמעל דאונינג 11 בשל גודלה המתאים יותר למשפחתו, בעוד שגורדון בראון חזר להתגורר בדירה המקורית בדאונינג 10. לאורך השנים, הדירה עברה מספר שינויים ושיפוצים כדי להתאים לצרכים המשתנים של הדיירים, תוך שמירה על המורשת ההיסטורית של המבנה.
אבטחה
עריכה- ערכים מורחבים – פיקוד האבטחה, התקפת המרגמות על מעון ראש ממשלת בריטניה
אבטחת רחוב דאונינג 10, מעונו הרשמי של ראש ממשלת בריטניה, נמצאת תחת אחריות פיקוד האבטחה (Protection Command) של משטרת המטרופולין בלונדון.
במרבית ההיסטוריה שלו, דאונינג 10 היה נגיש לציבור, כאשר האבטחה התבססה על שני שוטרים בלבד – אחד עמד מחוץ לדלת והשני בפנים כדי לפתוח אותה, שכן לדלת לא היה חור מנעול. בתקופת כהונתה של מרגרט תאצ'ר, איומי טרור הובילו להוספת אמצעי אבטחה נוספים. למרות זאת, ב-7 בפברואר 1991,ערך ארגון הצבא האירי הרפובליקני התקפת מרגמות על הבית. לעבר דאונינג 10 מרכב חונה בוייטהול. הפיצוץ אירע בחצר האחורית בזמן שראש הממשלה ג'ון מייג'ור קיים ישיבת קבינט. בעקבות ההתקפה, מייג'ור עבר זמנית לבית האדמירליות עד להשלמת התיקונים. האירוע הוביל להחלפת הדלת השחורה המפורסמת בדלת חסינת פיצוצים, ולהוספת עמדות שמירה בקצות הרחוב, לצד אמצעי אבטחה נוספים שנשמרים חסויים.
ראו גם
עריכה- צ'קרס
- רודף העכברים הראשי של הקבינט
- הבית הלבן - המקבילה האמריקאית
- הקרמלין - המקבילה הרוסית
- דאונינג 11
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של דאונינג 10
- דאונינג 10, ברשת החברתית פייסבוק
- דאונינג 10, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)