פתיחת התפריט הראשי

רחוב הלל הוא רחוב מרכזי בירושלים, המהווה חלק חשוב מן המע"ר של ירושלים. הרחוב משמש כציר תנועה המקשר בין רחוב המלך ג'ורג' החמישי לרחוב בן-סירא ולממילא, במקביל למדרחוב בן יהודה. חלקו התחתון של הרחוב גובל מצידו האחד בשכונת נחלת שבעה ומצידו השני בגן העצמאות.

שלט רחוב.svg
רח' הלל
Hillelst.
Hillelstreet.jpg
כיכר רומא ברחוב הלל
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה מרכז העיר
קרוי על שם הלל הזקן, מגדולי התנאים
קואורדינטות 31°46′47″N 35°13′09″E / 31.77976667°N 35.21916389°E / 31.77976667; 35.21916389
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת מרכז ירושלים משנת 1946, רחוב הלל היה במקור חלק מרחוב בצלאל
קולנוע אור-גיל (הכניסה נמצאת בצד שמאל של התמונה), במורד הרחוב - קולנוע רון הנושא את כרזת הסרט "חולות לוהטים", 1960
בית מכללת ליפשיץ ברחוב הלל

היסטוריהעריכה

הבניין הראשון ברחוב, בניין בית הספר שמידט, נבנה בין השנים 1880 - 1886. מרבית הבניינים ברחוב נבנו בתקופת המנדט הבריטי ומשקפים את הסגנון האדריכלי של התקופה. האזור היה חלק ממתחם "גן אנטימוס" (לעיתים נכתב גם כ "גן אבטימוס" - על שמו של נזיר יווני אורתודוקסי שגר במקום ועיבד את האדמה) שנקנה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים על ידי חברת הכשרת היישוב, שהתפתח לאזור המשולש[1]. באזור רחוב הלל חברת הכשרת היישוב הקימה מספר מבנים ומכרה או חכרה חלק מהמגרשים, עליהם הוקם בית היולדות סדובסקי ברחוב הלל 14 שנחנך בשנת 1933, מולו נחנך "בית החינוך לילדי עובדים ע"ש ח' ארלוזורוב בירושלים" באותה שנה[2] ומלון עדן מצידו השני של הרחוב ב-1938[3].

בתקופת המנדט רחוב הלל היה חלק מרחוב בצלאל[4]. לאחר הקמת המדינה שונה שם הרחוב ונקרא על שם הלל הזקן, ובסמוך לו מקבילו, רחוב שמאי, על שם שמאי הזקן. בין רחוב הלל לרחוב שמאי מקשר רחוב דרום (על שם החנות והוצאת הספרים של מיכל יצחק רבינוביץ' שחרבה בפיגוע ברחוב בן יהודה ב-1948). רחוב זה נקרא בסלנג הירושלמי "הפסאז'" ושיכן בעבר את קולנוע אורנע וקולנוע אוריון ובתי עסק רבים אחרים, כמו גם את משרדי מינהל מקרקעי ישראל. ברחוב הלל עצמו שכנו מספר בתי קולנוע. עוד בתקופת המנדט שכן בקצהו מדרום-מזרחי, בפינת רחוב שלומציון המלכה, קולנוע רקס. בין שנות החמישים לשנות התשעים שכנו בו בתי הקולנוע "אורגיל" ו"רון". בשנות ה-50 הוקם "בית הכשרת הישוב" העומד במרכז הרחוב (באתר בו שכן בית היולדות סדובסקי) שימש כמשרדיה של חברת הכשרת הישוב טרם הופרטה ונמכרה לאיש העסקים יעקב נמרודי, שהעביר את המשרדים לתל אביב[5].

אתרים ומבנים לאורך הרחובעריכה

הרחוב הוא עסקי ומסחרי ברובו, ולאורכו חנויות, בתי קפה, פאבים ובנייני משרדים. ברחוב ממוקמים הסניפים הראשונים והמקוריים של שתי רשתות בתי קפה מוכרות, שהחלו את דרכן ברחוב הלל ועם הזמן צמחו והתפשטו ברחבי הארץ - ארומה אספרסו בר וקפה הלל (שהרחוב העניק לו את שמו). עסקים נוספים שהתחילו דרכם ברחוב הלל הם רשת החנויות "שש", פיצת "צ'ילי", ועוד. מבנים אחרים לאורך הרחוב איכלסו, וחלקם עודם מאכלסים, שלוחות ואגפים של משרדי ממשלה שונים כמו גם את לשכת העיתונות הממשלתית בבית אגרון.

מבנים בולטים וראויים לציון לאורך הרחוב הם:

באזור כיכר החתולות נבנה מוזיאון הסובלנות בירושלים מיסודו של מרכז שמעון ויזנטל.

במהלך שנת 2006 בוצעו עבודות תשתית נרחבות שנעשו כחלק מפרויקט שיקום מרכז העיר ירושלים. רחוב הלל הפך לרחוב משולב עם מדרחוב, שבו נתיב אחד בלבד לכלי רכב - מרחוב המלך ג'ורג' עד כיכר החתולות. שיפוץ זה נעשה בתכנונה של אדריכלית הנוף יעל מוריה.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה