רחיפה

ספורט אתגרי. המראה במצנח רחיפה ודאייה, תוך הסתייעות בזרמי אוויר

רחיפהאנגלית: Paragliding, בצרפתית: Parapente) הוא ספורט אתגרי שבו הספורטאי ממריא מגבעה או צוק, כשהוא רתום למצנח רחיפה ודואה, בדרך כלל תוך הסתייעות בזרמי אוויר עולים.

טיסת רכס בישראל
מצנח רחיפה ממריא בברזיליה

מבנה המצנח עריכה

רחיפה היא סוג של דאייה, והמייחד אותה הוא סוג כלי הטיס בו משתמשים. מצנח הרחיפה דומה למצנח בצורתו, אך הוא למעשה כנף רכה המייצרת עילוי תוך תנועתה באוויר בצורה זהה לכנף מטוס. הכנף במצנח רחיפה עשויה מבד סינתטי שחדירותו לאוויר נמוכה. הכנף שומרת על צורתה מכוח לחץ האוויר המתפתח בתאי החופה כאשר אוויר זורם על פני שפת ההתקפה שלה. הטייס יושב ברתמה מיוחדת המחוברת באמצעות טבעות D, רצועות אריג ומיתרים לנקודות רבות בחופה. סידור המיתרים הוא מהגורמים המשפיעים על אופי החופה.

מקורות עילוי עריכה

כאשר יש רוח יציבה הפוגעת במכשול טופוגרפי, למשל צוק או גבעה תלולה, זרימת האוויר מכוונת כלפי מעלה. באזורים אלה ניתן לבצע דאיית רכס. דאיית רכס מתאפיינת ביכולת לשהות זמן ארוך (ככל שהרוח מתמידה בעוצמתה וכיוונה) באזור תחום ומצומצם יחסית (לאורך רצועת העילוי הצמודה לרכס). בישראל מתבצע סוג זה של דאיה בעיקר בנתניה, געש ובמקומות נוספים לאורך רכס הכורכר לחוף הים התיכון. במקומות בהם אין עילוי רכס ניתן בתנאי מזג אוויר מסוימים לנצל זרמי אוויר עולים הנוצרים עקב הפרשי טמפרטורות בין אזורים שונים באטמוספירה ("גושי אוויר"). שתי תכונות של האוויר יוצרות תופעה זו - הולכת החום הגרועה של האוויר, והעובדה שאוויר חם קל מאוויר קר. תוך ניצול התרמיקות (זרמי אוויר חם עולים) ניתן לצבור גובה, בניגוד לצניחה שבה רק מאטים את התנועה מטה. כמו בסוגים אחרים של דאיה ניתן לנצל מקורות עילוי כדי לשהות באוויר זמן ממושך.

סגנונות טיסה עריכה

לאחר שהמרחף צובר מיומנות בשימוש בתרמיקות, ניתן לטוס מתרמיקה לתרמיקה, וכך לעבור מרחקים גדולים יחסית. צורת טיסה זו נקראת "טיסת מרחק" (אנגלית: Cross Country או XC). שיא המרחק העולמי לטיסה לא ממונעת במצנח רחיפה עומד כיום על 513 קילומטרים, והוא נקבע על ידי קבוצת טייסים מברזיל בטיסה שארכה 11 שעות[1]. השיא הישראלי לטיסת מרחק עומד על 228.6 ק"מ, מהר קטורה ליריחו, בטיסה אשר בוצעה על ידי אליה זמור ב-11.3.23[2].

יש מרחפים המתעניינים יותר בביצוע תרגילי שליטה במצנח, למרות שאלו כרוכים באיבוד גובה מהיר שבטיסה רגילה משתדלים להימנע ממנו. צורת טיסה זו נקראת טיסה אווירובאטית (אנגלית: Acro). תחום זה נחשב למסוכן יותר והעוסקים בו מעטים יחסית.

הייק אנד פליי עריכה

הייק אנד פליי (Hike and Fly) הוא ענף בתוך הספורט של מצנחי רחיפה בו הטייס מגיע רגלית לראש פסגה או נקודת ההמראה ומשם יוצא לרחיפה. ענף זה מיועד לטייסי רחיפה מתקדמים שיכולים לעריך עצמאית את תנאי מזג האוויר, להתמודד עם נקודות המראה מאתגרות ובעלי כושר גופני לטפס עם ציוד הרחיפה. הייק אנד פליי נפוץ גם בקרב מטפסי הרים. ציוד הרחיפה לענף זה הוא לרוב קל משקל.

התחרות הבינלאומית ב־"Red Bull X-ALPS" נערכת אחת לשנתיים וכוללת טיסה והליכה לאורך מסלול של כאלף קילומטרים, מאוסטריה למונקו, במשך כשבועיים[3].

בישראל קיימים מספר מסלולי הייק אנד פליי[4].

מסעות רחיפה (צרפתית: Vol Bivuoac) הם ענף נוסף, הנחשב לקשה ומסוכן ביותר. עוסקים בו רק מיעוט מצומצם של המרחפים. מסע רחיפה דומה לטיסת מרחק רגילה, אולם נמשך מספר ימים. הטייסים לנים בשטח בעזרת ציוד קמפינג שהם נושאים עמם ומטפסים ברגל כשהמצנח על גבם ממקום הנחיתה לאתר ההמראה הבא. טיסה מסוג זה אפשרית בעיקר באזורים הרריים כמו הרי האלפים והרי ההימלאיה.

טיסה תחרותית עריכה

 

גם בתחום טיסות המרחק וגם בתחום הטיסה האווירובאטית מתקיימות תחרויות. בתחרות בטיסת מרחק מנסים המתחרים להגיע ליעד שנקבע מראש תוך הזמן הקצר ביותר, בדרך כלל בנתיב של 20–150 קילומטרים. בתחום האווירובטי מקבלים המתחרים ניקוד הנקבע על ידי שופטים, כמו למשל בהתעמלות קרקע. מאז שנת 1989 מתקיימות אליפויות עולם ברחיפת Cross Country ובשאר ענפי ספורט הרחיפה.

רחיפה ממונעת עריכה

קיימות גם גרסאות ממונעות של הספורט העושות שימוש במנוע בנזין קטן הנישא על גב הטייס או במצנח ממונע גלגלי (ממ"ג) בו הטייס יושב בתוך מסגרת מתכת בעלת גלגלים. הממ"ג נקרא בישראל גם "טרקטורון מעופף" או "באקאיי" (מאנגלית: Buckeye) על שם אחת החברות הראשונות שייצרו אותו.

בטיחות עריכה

במהלך שנות קיומו של הספורט התפתחו אמצעי הבטיחות במידה רבה, וכיום מקובל לטוס עם קסדת מגן ורתמה עם הגנות גב מסוגים שונים, המצמצמות נזק לעמוד השידרה במקרה של נחיתה קשה. כמו כן מקובל לטוס עם מצנח רזרבי למקרה של כשל בחופה הראשית.

ספורט הרחיפה בישראל עריכה

 
זאב אינגבר ברחיפת הגובה הראשונה בישראל, באתר מבוא חמה, 2 במאי 1987

ישנם מספרי אתרי רחיפה בארץ. האתרים הפופולריים בחודשי הקיץ: הר תבור, מבוא חמה וזכרון יעקב ומספר אתרים לרכס הים התיכון. בחודשי החורף: הר הגלבוע, פסגת האר"י ברכס הרי מירון ומצוקי דרגות ים המלח.

רחיפת הגובה הראשונה בישראל בוצעה ב-2 במאי 1987 על ידי זאב אינגבר, באתר מבוא חמה.

חברת עפקו הישראלית, הממוקמת בקיסריה, היא מהגדולות בעולם לייצור ציוד רחיפה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רחיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שיא עולמי בטיסת מרחק
  2. ^ שיא ישראל בטיסת מרחק ע"י אליה זמור
  3. ^ created by Zooom, 404 | Red Bull X-Alps, www.redbullxalps.com (באנגלית)
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרים ריקים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    האתר שימליץ לכם על מסלולי טיול לצנחני רחיפה, YNET