רחם (עוף)

סוג של עוף משפ נציים=נשרי העולם הישן

רָחָם (שם מדעי: Neophron percnopterus) הוא סוג של עוף דורס ממשפחת הנציים בו מין יחיד – רחם מדברי או רחם מצוי. צבעו שחור ולבן. תפוצתו של הרחם רחבה למדי והוא מצוי בהודו, בדרום־מערב אסיה, בחצי האי האיברי ובמרכז ובצפון אפריקה.

קריאת טבלת מיוןרחם
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: נציים
תת־משפחה: דמויי-פרס
סוג: רחם
מין: רחם מצוי
שם מדעי
Neophron percnopterus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים

עריכה

הרחם הוא מן הקטנים במינים במשפחה, אורכו מהזנב לראש הוא כ־65 ס"מ, מתוכו אורך הזנב כ־20 ס"מ. מוטת כנפיו כ־150–170 ס"מ ומשקלו מגיע לכ־2.1 ק"ג. הוא מופיע בציורים מצריים עתיקים רבים, ומכונה לפיכך גם "נשר מצרי" או "תרנגול פרעה".

הרחם ניזון בעיקר מפגרים, אך לעיתים יכול לצוד ציפורים קטנות, חלשות או חולות,[2] יונקים קטנים ואפילו נחשים.[3] לשם ציד הוא משתמש בטפרים ארוכים, מעוקלים וחדים, בעוד שלשם אכילת נבלות הוא מצויד במקור קצר חזק ועבה המאפשר לו לקרוע בשר ועור ולנתק גידים.

רגליו וצווארו של הרחם קצרים וגופו מכוסה נוצות לבנות מלבד אברותיו שהן שחורות. קדמת הפנים עד החזה היא חשופה וצהבהבה, אך העורף והראש מכוסים גם הם פלומת נוצות. בתצפית מלמטה הוא נראה לבן כמעט לחלוטין, למעט מסגרת שחורה בכנפיו.

לרחם מספר התנהגויות נדירות בעולם העופות. הוא שובר ביצים ששדד על ידי הטלתן על סלע. יתרה מזו, ביצים גדולות הוא שובר על ידי נשיאת אבן במשקל של עד 300 גרם עד לגובה המתאים מעל הביצה, והשמטתה מעליה. יכולת זו מעידה על יכולתו להשתמש בכלים, יכולת שנדירה אצל עופות.

מעריכים כי מספר זוגות הרחמים שקיננו בישראל עם קום המדינה היה בין 500 ל־1,000 זוגות, אולם עקב הרעלות ושימוש בחומרי הדברה פחת מספרם במהלך שנות החמישים והשישים. בשנות החמישים הוערך מספרם רק בכ־50 זוגות. האוכלוסייה התאוששה ובשנות השמונים נצפו כ־150 זוגות. על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" הרחם נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל בסכנה.

בישראל הרחם הוא נודד עונתי. הוא מופיע בחודשי האביב והקיץ לשם קינון ודגירה ונראה בגלבוע, בגולן, בגליל העליון והתחתון ובכרמל, בנוסף קיימים אזורי מחיה בדרום – מדבר יהודה בסביבות ערד. בסתיו הוא נודד לאפריקה. הנדידה היא בלהקות, וטעות נפוצה היא לחשוב להקת רחמים ללהקת חסידות, בשל מראם הדומה בעת מעוף.

בשלהי חודש מאי 2019 נצפה קינון של זוג רחמים באזור הכרמל, לראשונה מזה 50 שנה[4].

זוג רחמים בונה קן בראש צוק, המכיל תטולה שגודלה שתי ביצים צהבהבות או בצבע חום בהיר ועליהן כתמים חומים כהים. תקופת הדגירה היא כ־42 יום. הגוזלים מכוסים נוצות כתומות המתחלפות לחומות־שחורות כעבור כשנה. הגוזל מגיע לבגרות אחרי כ־3 שנים ואז הוא עוטה פלומה לבנה וקצות נוצותיו שחורות.

במקרא הוא מוזכר בין העופות הטמאים,[5] ואילו בתלמוד הוא זוכה לאהדה ועליו נאמר: "משבא הרחם לעולם – באו הרחמים לעולם"[6] (משמופיע בארץ, סימן לבוא גשמים).

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה


קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רחם באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Food of the Egyptian vulture (Neophron percnopterus) in Biscay.
  3. ^ Prakash, Vibhu; Nanjappa, C. (1988). "An instance of active predation by Scavenger Vulture (Neophron p. ginginianus) on Checkered Keelback watersnake (Xenochrophis piscator) in Keoladeo National Park, Bharatpur, Rajasthan". The Journal of the Bombay Natural History Society. 85 (2): 419.
  4. ^ מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, בשורה משמחת: לראשונה מזה 50 שנה - זוג רחמים מקנן בכרמל, באתר פורטל לחקלאות, טבע וסביבה, ‏22 במאי 2019
  5. ^ ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק י"ח
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ג, עמוד א'