רחמים אליהו חזן

הרב רחמים[1] אליהו חזן (?-1840) היה רב, פוסק ודרשן באזמיר. מחבר ספר ארח משפט.

רחמים אליהו חזן
לידה איזמיר
פטירה כ"ט בשבט ה'ת"ר
איזמיר
מדינה האימפריה העות'מאנית
תפקידים נוספים סוחר
רבותיו הרב יוסף חזן
חיבוריו ארח מישור, ארח משפט
בת זוג שרה
אב יוסף רפאל
אם ריינא
צאצאים דניאל חזן
חותנים יצחק בכר קורי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שער ספר ארח משפט לרבי רחמים אליהו חזן שאלוניקי תריח

תולדותיועריכה

נולד לריינה (רושא חווה) ולרב יוסף רפאל חזן, מחבר ספר חקרי לב באזמיר, בנם הבכור ונצר לשושלת רבנים מפוארת, דור אחרי דור[2]. נישא לשרה. היה דודו של הרב חיים פאלאג'י שמזכירו רבות בספריו. את עיקר תורתו קיבל מאביו ולמד אצל הרב נסים חיים שלום מרגונאטו (מחבר ספר עושה שלום)[3] ואצל הרב יצחק מאיו שהיה הרב הכולל.

מגיל צעיר היה פוסק נחשב בעיר והגיעו אליו כדי לדעת "מה יעשה בין איש לאמתו[4] דברי ריבות לאלפים"[5], עד כי אפילו אביו, היר"ח, הפנה אליו תשובות הלכתיות שנשאל[6]. הרב נסים אברהם אשכנזי קורא לו " עמיתי בתורה, רב נהוראי ורבי המובהק"[7]. עת נישא, דרש הרב יעקב פאלאג'י, אבי החבי"ף לכבודו. שלח תשובות לרבי בכור יצחק נאבארו[8], רבי ישראל משקלוב[9], רבי יהודה סיד[10] (מחבר ספרים נר מצווה, אות אמת), רבי מצליח הלוי, רבי חיים פאלאג'י ועוד.

הרב חזן פעל להוצאת ספרי אביו היר"ח, כאשר צווה אותו[11], גם כאשר אביו עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. כמו כן את ספר "ברך משה" לרבי משה בן אדרת. פעל ותיקן תקנות שונות באזמיר, והן מובאות בספרי חכמי דורו[12].

הרב עסק במסחר לפרנסתו אצל גוי, וכל עת שהתפנה מעיסוקו זה הקדיש ללימוד התורה, וכמעט בכל הלילה[13]. בנוסף, בכספו שנותר לו מעבודה זו החזיק תלמידי חכמים. בסוף ימיו פרש מעיסוקו, והתקבל לרב מו"ץ. החבי"ף בצוואתו לבניו, מספר עליו ומסיים: ”אשריו ואשרי חלקו שכל ימיו נתן על התורה וזיע"א, ממנו ניקח מוסר השכל לעבוד את ה' שלא לאבד אפילו רגע אחד כשהוא פנוי מלהיות עוסק בתורה”[14]

נפטר בכ"ט בשבט ה'ת"ר באזמיר, שם נקבר. ידוע לנו על בנו, דניאל, על חתנו רבי יצחק בכר קורי, ועל יאודה בכר קורי, נכדו.

חיבוריועריכה

  • ארח מישור[15] (ירושלים תשנ"ח) - שארית חידושיו של המחבר, ובניהם פירושים על: התנ''ך, המשנה - מסכת תרומות, על סדר הש"ס - ברכות, פסחים, סוכה, יבמות, כתובות, נזיר, סוטה, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, ערכין. על שולחן ערוך: אורח חיים, חשן משפט וכן שאלות ותשובות בד' חלקי שו"ע, וקצת דרושים.
  • ארח משפט (שאלוניקי תרי"ח) - פירוש רחב ועמוק על טור, בית יוסף ושולחן ערוך בסדר חושן משפט.
  • אבן המקח - פירוש על ספר המקח לרב האי גאון, לא נדפס.
  • זיכרון אליהו אספת דינים, לא נדפס.
  • ספר דרושים, לא נדפס.

תשובות ודברי תורה רבים שלו נדפסו בספרי אביו ובספרי אחיינו, רבי חיים פאלאג'י[16].

לקריאה נוספתעריכה

  • מקבציאל, כרך כג, עמוד כ"א
  • ד"ר מנשה רפאל ליהמן, הקדמה לספר עמודי הארזים, כרך א, ירושלים: אהבת שלום, תשמ"ג
  • חכם רחמים אליהו חזן, באתר "החכם היומי"

אילן יוחסיןעריכה

 
 
יוסף חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים חזן (הראשון)כלב
 
 
דוד חזן
 
 
חיים חזן (השני)
 
 
רפאל יוסף חזן (חקרי לב)
 
 
 
 
 
 
רושא (חווה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פאלאג'י
 
קאלי קאדיןחיים דוד חזןאליעזר חזןרחמים אליהו חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים פאלאג'ירפאל חזןישראל משה חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף פלאג'ירחמים נסים יצחק פלאג'יאברהם פלאג'יאליהו בכור חזן
 
דינה (ברקי)
 
 
 
משה הכהן נהר
 
בת (לא ידוע שמה)
 


הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמו המקורי היה אליהו, וכן חותם בדרוש משמו שנמצא בספר מערכי לב, והשם רחמים נוסף ככה"נ מפני מחלה.
  2. ^ עמודי הארזים, תולדות המחבר
  3. ^ ארח מישור, עמוד קנז
  4. ^ מליצה וכפל לשון על דרך הפסוק "בין איש לעמיתו"
  5. ^ ארח משפט, הקדמת החבי"ף
  6. ^ חקרי לב, מהדורה בתרא, חלק אבן העזר סימנים כ"ח, כ"ט
  7. ^ נאה להודות על תהלים מזמור קכ"ח
  8. ^ ארח מישור סימן כ'
  9. ^ חקרי לב חו"מ חלב ב' סימן פ"ט
  10. ^ ארח מישור סימן מ"א
  11. ^ הקדמה למערכי לב חלק ב'
  12. ^ כף החיים סימן ל"ו אות מ"ה, צואה מחיים עמוד מ"ו, החיים יודוך מזמור ל"א פסוק כ"ג, תנופה חיים פרשת ראה אות כ"ה, זכירה לחיים ח"ב דף קכ"ב
  13. ^ כך מעיד על עצמו בספר ארח מישור סימן י'
  14. ^ חקקי לב סוף סימן יא
  15. ^ ארח מישור, באתר אוצר החכמה
  16. ^ למשל בספר חקקי לב חלק ב' סימן י"ג