רטיניטיס פיגמנטוזה

מחלת עיניים ניוונית תורשתית של הרשתית

רטיניטיס פיגמנטוזהאנגלית: Retinitis pigmentosa) היא מחלת עיניים ניוונית של הרשתית, הנפוצה ביותר מבין מחלות ניוון רשתית בעלות רקע תורשתי. המחלה גורמת באופן פרוגרסיבי לעיוורון לילה והיצרות שדות הראייה לעיתים עד כדי עיוורון מוחלט.

רטיניטיס פיגמנטוזה
Retinitis pigmentosa
ראייה תקינה (למעלה) לעומת ראיית אדם עם רטיניטיס פיגמנטוזה (ראיית מנהרה) בשלב מתקדם (למטה)
ראייה תקינה (למעלה) לעומת ראיית אדם עם רטיניטיס פיגמנטוזה (ראיית מנהרה) בשלב מתקדם (למטה)
שמות נוספים RP
תחום רפואת עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
שכיחות 1/4000 (0.025%)
גורם גנטי
תסמינים עיוורון לילה, ראיית מנהרה
אבחון לפי תסמינים קליניים, שדות ראייה, ממצאים בקרקעית העין, אלקטרורטינוגרפיה, טומוגרפיה אופטית קוהרנטית.
טיפול לוקסטורנה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D012174
סיווגים
ICD-10 Code H35.52
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

בשנת 1744 תיעד רופא העיניים הגרמני רודיגר אופלגון (Rüdiger F. Ovelgün) מקרה של עיוורון לילה בקרב בני משפחה אחת. מקרה זה נחשב לתיעוד הראשון של המחלה.[1]

בתחילת המאה ה-19 דיווחו רופאים נוספים (Schon, 1828; Von Ammon, 1838) על חולים עם ראייה לקויה שהתגלו אצלם פיגמנטים מרובים בקרקעית העין (פונדוס).[1]

בשנת 1853 תיאר רופא הולנדי בשם אדריאן ואן טריכט (Adrien van Trigt) את צורות הפיגמנטים ברשתית העין (מופע ייחודי למחלה), אותן הצליח לראות לראשונה באמצעות אופטלמוסקופ.[1][2]

אטימולוגיה עריכה

את המונח "רטיניטיס פיגמנטוזה" טבע רופא העיניים ההולנדי פרנסיסקוס דונדרס בשנת 1857. הוא כינה אותה רטיניטיס (דלקת רשתית) בשל תפיסה שגויה שמדובר בדלקת. את הביטוי פיגמנטוזה טבע דונדרס על שם הממצא הפיגמנטרי בקרקעית העין שגילה אצל הלוקים במחלה ואשר נפוץ ברוב המקרים.[3]

אנטומיה עריכה

 
האנטומיה של גלגל העין 1: תא קדמי של גלגל העין (אנ') 2: שריר ריסי (אנ') 3: שריר ציליארי (אנ') 4: ממברנת זין (אנ') 5: תעלת שלם (אנ') 6: אישון 7: חדר קדמי 8: קרנית 9: קשתית 10: קליפת העדשה 11: גרעין העדשה 12: תהליך ציליארי (אנ') 13: לחמית 14: שריר אלכסוני תחתון (אנ') 15: השריר הישר התחתון (אנ') 16: השריר הישר המדיאלי (אנ') 17: עורקים וורידים ברשתית 18: דיסק אופטי 19: ממברנת דורה מטר (אנ') 20: עורק רשתית מרכזי (אנ')21: וריד הרשתית המרכזי 22: עצב הראייה 23: וורידים ורטיקוזלים (אנ') 24: קפסולת טנון 25: מקולה 26: פוביאה 27: לובן העין 28: שכבה דמית 29: שריר רקטוס עליון (אנ') 30: רשתית
 
תרשים סכמטי של שכבות הרשתית בהן תאי הקנים ותאי המדוכים.

רטיניטיס פיגמנטוזה היא מחלה הגורמת לרשתית לצאת באופן הדרגתי מכלל פעולה תקינה. הרשתית היא שכבת תאים בחלק האחורי של גלגל העין המכילה תאים קולטי אור: תאי הקנים, תאי המדוכים ותאי גנגליון קולטי אור הממירים אור לאותות עצביים המפוענחים על ידי המוח ומייצרים תפיסה חזותית.[4]

הרשתית מורכבת מעשר שכבות:

  • ממברנה מגבילה פנימית - השכבה הפנימית ביותר של הרשתית היוצרת גבול עם תא הזגוגית של העין. הגבול ההיקפי של שכבה זו מורכב מתאי מולר(אנ'), ששומרים על הומאוסטזיס ברשתית על ידי שמירה על למינציה ברשתית ועל ידי תמיכה בתאים נוספים. הממברנה המגבילה הפנימית משמשת כשכבה למינלית בסיסית(אנ') עבור תאי שכבת סיבי עצב הרשתית.
  • שכבת תאי הגנגליון - שכבת גופי תאי הגנגליון המשגרים את האקסונים שלהם, ובסופו של תהליך יוצרים את עצב הראייה.
  • שכבת סיב עצב - השכבה המורכבת מאקסונים של תאי הגנגליון (אנ') ברשתית המעורבבים עם אסטרוציטים ותאי מולר.
  • שכבת פרספקס פנימית - שכבה זו היא המקום שבו האקסונים של תאים דו-קוטביים מסתנפים אל תאי הגנגליון. הדנדריטים של תאים אקריניים גם הם סינפסים באזור זה ומתפקדים בוויסות ההולכה החשמלית בין התאים הדו-קוטביים ותאי הגנגליון.
  • שכבה גרעינית פנימית - שכבה המורכבת מתאים דו-קוטביים, תאים אופקיים ותאים אקריניים. תאים דו-קוטביים מתפקדים כערוצים המשדרים ומקודדים תשומות סינפטיות שונות מתאי קולטני האור אל תאי גנגליון, תאי הקנים ותאי המדוכים.
  • שכבה פלקסיפורמית חיצונית (אנ') - האזור שבו ההקרנות מתאי הפוטו-קולטס מסתנפות אל הדנדריטים של התאים השוכנים בשכבה הגרעינית הפנימית.
  • שכבה גרעינית חיצונית (אנ') - השכבה המכילה את גופי התא של תאי הקנים ותאי המדוכים כאחד.
  • ממברנה מגבילה חיצונית (אנ') - התחום שבין תאי פוטורצפטורים לתאי מולר; התחום מפריד בין גופי התא של תאי הקנים והמדוכים מהמקטעים הפנימיים והמקטעים החיצוניים שלהם.
  • שכבת תאים קולטי אור - האזור המורכב מהמקטעים הפנימיים והמקטעים החיצוניים של תאי הקנים והמדוכים. מקטעי הפוטו-קולטן החיצוניים מורכבים מדיסקים הקשורים לממברנה ומכילים את הפיגמנטים הרגישים לאור כגון רודופסין הנחוצים להתמרה חזותית (Visual phototransduction). המקטעים הפנימיים מכילים את שפע המיטוכונדריה הדרוש כדי לעמוד בדרישות המטבוליות הגבוהות של תאי הפוטו-קולטן.
  • אפיתל פיגמנט רשתית (אנ') - שכבת הרשתית החיצונית ביותר המשתרעת על רוחב של תא בודד הממוקמת בין הרשתית העצבית לממברנה של ברוך (אנ'), בסמוך לשכבת הכורואיד. אפיתל הפיגמנט ברשתית (RPE) תורם למחסום רשתית בשילוב עם האנדותל של כלי הרשתית ויש לו תפקידים רבים כולל הובלת יונים ומים והפרשת גורמי גדילה וציטוקינים. תאי RPE מתערבבים עם המקטעים החיצוניים של תאי הקנים והמדוכים. קרבה זו מאפשרת התמרה חזותית, תאי RPE הם חיוניים בתמיכה ובתחזוקה של תאי קולטני אור ושל האנדותל הנימי הבסיסי.[5][6]

פיזיולוגיה עריכה

מבנה סכמטי של תא קנה (Rod cell)
מבנה סכמטי של תא מדוך (Cone cell)

הרשתית בנויה מקולטני אור הכוללים תאי קנים (Rod cells) הפועלים באור חלש ועמום (ראייה סקוטופית) ומשמשים לראיית לילה. תאים אלו נפגעים ראשונים ברטיניטיס פיגמנטוזה וגורמים באופן הדרגתי לעיוורון לילה והיצרות שדות הראייה. תאי המדוכים (Cone cells) האחראים על חדות הראייה וראיית צבעים (ראייה פוטופית) ומשמשים בראיית יום. התאים ממוקמים באופן יחסי רחוק יותר מהאישון שבו האור חודר לעין. המדוכים ממוקמים במרכז הרשתית בפוביאה (אנ'). ישנם כ-6 מיליון תאי מדוכים ויותר מ-100 מיליון תאי קנים בתוך הרשתית.

קיימים שלושה סוגים של תאי מדוכים: טריטנים (tritans), דוטרנים (deutrans) ופרוטאנים (protans), על שם זיהוי אורכי גל קצרים, בינוניים וארוכים, בהתאמה. כל תא אור מסוג מדוכים בעל יכולת זיהוי אורכי גל כחול, ירוק ואדום ובכך מאפשר ראיית צבעים.[7]

מאפייני התמונה הקלינית עריכה

 
ראיית רגילה (למעלה) לעומת ראיית אדם עם רטיניטיס פיגמנטוזה (ראיית מנהרה) בשלב מתקדם (למטה)

בשלב הראשון מתבטאת המחלה בירידה בראיית לילה עד כדי עיוורון לילה, ובירידה הדרגתית בראייה ההיקפית עד כדי ראיית מנהרה. למאפיינים אלה מתלווה לעיתים גם קוצר ראייה.

התקדמות המחלה מתרחשת בשתי העיניים בדפוס דומה אך לא זהה.[8] הראשונים להיפגע הם תאי הקנים, האחראים על ראיית לילה וממוקמים בעיקר בהיקף הרשתית. הירידה ביכולת קולטני האור לקלוט פוטונים מתקדמת במהירות יחסית לשדה ההיקפי הרחוק, ובסופו של דבר מתרחבת אל שדה הראייה המרכזי מקולה (אנ') ככל שהם מתנוונים. חדות הראייה וראיית הצבעים עלולות להיפגע גם הן עקב אובדן נלווה של תאי המדוכים.

מעבר להשפעות הישירות של ניוון הקולטנים, מאופיינת רטיניטיס פיגמנטוזה במגוון של תסמינים עקיפים. תופעות כמו פוטופוביה, שבה האור נתפס כסנוור עז, ופוטופסיה, נוכחותם של אורות מהבהבים, מתערבלים או מנצנצים המתרחשים באופן ספונטני בתוך שדה הראייה, מאפיינות לעיתים קרובות את שלביה האחרונים של המחלה.[9]

לעיתים יש למחלה השפעות פסיכולוגיות שליליות על הלוקים בה. במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת המדעי European Journal of Ophthalmology נבדקו 34 חולים במחלה מול קבוצת ביקורת של אנשים ללא לקות ראייה. התגלה כי החולים במחלה מראים תסמינים של דיכאון קל עד בינוני בהשוואה לקבוצת הביקורת של נסיינים בריאים ללא לקות ראייה. לתסמינים אלו התאמה עם חומרת המחלה וגיל הנבדק, דבר המצביע על כך שהחמרה במצב הראייה וגיל מבוגר יותר בחולים בה עלולים להוות גורם לדיכאון.[10]

אטיולוגיה עריכה

 
המחשה סכמטית של תא קולט אור מסוג קנה, תאי אור מסוג זה אחראים על ראיית לילה.

המחלה נגרמת עקב אפופטוזה,[11] סוג של מוות תאי מתוכנת של תאי הקולטנים (פוטורצפטורים) ברשתית העין. אפופטוזה לפי המחקר היא המנגנון הביולוגי השולט במחלות ניווניות, לרבות מחלות ניוון רשתית. התחלת אפופטוזה תלויה בהפעלה של חלבוני קספאז. הפעלה פנימית של אפופטוזה באמצעות זיהוי נזק לתאים מובילה לביטוי מוגבר של חלבונים פרו-אפופטוטיים כגון מווסת אפופטוזה BAX (אנ'), וכתוצאה מכך לשחרור חלבונים מיטוכונדריאליים, כולל ציטוכרום. שחרור זה גורם לתהליך מורכב המסתיים בפיצול DNA וחלבונים, עיבוי כרומטין ויצירת גופים אפופטוטיים. אפופטוזה עלולה להתרחש גם באופן חיצוני בעקבות אינטראקציה בין ליגנדים המיוצרים על ידי תאי מערכת החיסון לבין קולטני מוות (כגון Tumor Necrosis Factor (TNF)(אנ') או Fas(אנ')) על פני השטח של תאים פגומים. קולטנים הקשורים ל-Fas ligand(אנ') מפעילים את החלבון קספאז וזה מוביל בסופו של דבר להפעלה של קספאזי תליין (executioner caspases) ויצירת גופים אפופטוטיים המובילים למוות הדרגתי של תאי האור.[12]

גנטיקה עריכה

המחלה היא גנטית (תורשתית) ונגרמת כתוצאה ממוטציה גנטית. ידועות מעל לאלף מוטציות שונות בלמעלה מ-60 גנים שעלולות לגרום למחלה. מחקר גנטי המתבצע במעבדות שונות בארץ הוביל לאיתור חלק מהגנים הנפוצים באוכלוסיית ישראל.[13]

ישנם גנים מרובים המקודדים לחלבונים הדרושים לתפקוד קולטני האור. כאשר אותם גנים עוברים מוטציה, הם עלולים לגרום לפנוטיפ הבא לידי ביטוי באחד או יותר ממאפייני המחלה. דפוסי התורשה של רוב הלוקים במחלה תלויים במוטציות הספציפיות של הגן הקיימות בדור ההורים וזוהו כמתנהגים לפי כל אחת מהדרכים הקלאסיות הידועות: אוטוזומלים דומיננטיים, אוטוזומלים רצסיבים, בתאחיזה לכרומוזום X וצורת הורשה מיטוכונדריאלית.[14]

צורות הורשה אוטוזומליות דומיננטיות ורצסיביות של רטיניטיס פיגמנטוזה משפיעות באופן שווה על אוכלוסיות גברים ונשים. עם זאת, הצורה הפחות שכיחה של המחלה קשורה לתאחיזה בכרומוזום X,[15] ומשפיעה על גברים בעלי המוטציה המסוימת הזו, בעוד שנשים הן נשאיות בלבד. צורת הורשה זו מובילה לרוב למופע קשה של המחלה ומובילה לרוב לעיוורון מוחלט בשלבים מאוחרים יותר. במקרים נדירים, צורה דומיננטית של מוטציית הגן המקושרת לכרומוזום X תשפיע על זכרים ונקבות באופן שווה.[16]

גנים נפוצים אצל הלוקים ברטיניטיס פיגמנטוזה[17]
OMIM גן סוג של רטיניטיס פיגמנטוזה ו/או צורת הורשה
400004 RPY רטיניטיס פיגמנטוזה בתאחיזה בכרומוזום Y
180100 RP1 רטיניטיס פיגמנטוזה 1
312600 RP2 רטיניטיס פיגמנטוזה 2
300029 RPGR רטיניטיס פיגמנטוזה 3
608133 PRPH2 רטיניטיס פיגמנטוזה 7
180104 RP9 רטיניטיס פיגמנטוזה 9
180105 IMPDH1 רטיניטיס פיגמנטוזה 10
600138 PRPF31 רטיניטיס פיגמנטוזה 11 צורת הורשה אוטוסומלית דומיננטית
600105 CRB1 רטיניטיס פיגמנטוזה 12 צורת הורשה אוטוסומלית רצסיבית
600059 PRPF8 רטיניטיס פיגמנטוזה 13
600132 TULP1 רטיניטיס פיגמנטוזה 14
600852 CA4 רטיניטיס פיגמנטוזה 17
601414 HPRPF3 רטיניטיס פיגמנטוזה 18
601718 ABCA4 רטיניטיס פיגמנטוזה 19
602772 EYS רטיניטיס פיגמנטוזה 25
608380 CERKL רטיניטיס פיגמנטוזה 26
606068 FAM161A רטיניטיס פיגמנטוזה 28 צורת הורשה אוטוסומלית רצסיבית, הגן נפוץ

באוכלוסייה הישראלית

607921 FSCN2 רטיניטיס פיגמנטוזה 30
609923 TOPORS רטיניטיס פיגמנטוזה 31
610359 SNRNP200 רטיניטיס פיגמנטוזה 33
610282 SEMA4A רטיניטיס פיגמנטוזה 35
610599 PRCD רטיניטיס פיגמנטוזה 36
611131 NR2E3 רטיניטיס פיגמנטוזה 37
268000 MERTK רטיניטיס פיגמנטוזה 38
268000 USH2A (אנ') רטיניטיס פיגמנטוזה 39, בנוסף ללקות שמיעה כחלק מתסמונת אשר
612095 PROM1 רטיניטיס פיגמנטוזה 41
612943 KLHL7 רטיניטיס פיגמנטוזה 42
268000 CNGB1 רטיניטיס פיגמנטוזה 45
613194 BEST1 רטיניטיס פיגמנטוזה 50
613464 TTC8 רטיניטיס פיגמנטוזה 51
613428 C2orf71 רטיניטיס פיגמנטוזה 54
613575 ARL6 רטיניטיס פיגמנטוזה 55
613617 ZNF513 רטיניטיס פיגמנטוזה 58
613861 DHDDS רטיניטיס פיגמנטוזה 59
613194 BEST1 רטיניטיס פיגמנטוזה קונצנטרי
608133 PRPH2
613341 LRAT רטיניטיס פיגמנטוזה אצל ילדים
268000 SPATA7 רטיניטיס פיגמנטוזה אצל ילדים צורת הורשה אוטוסומלית רצסיבית
268000 CRX רטיניטיס פיגמנטוזה, צורת הורשה דומיננטית מאוחרת
300455 RPGR רטיניטיס פיגמנטוזה, בתאחיזה בכרומוזום X, עם או בלי חירשות

אבחנה עריכה

קרקעית העין (פונדוס) במצב תקין
קרקעית העין (פונדוס) של חולה עם רטיניטיס פיגמנטוזה, בשלב ביניים, משקעי פיגמנטים בצורת עצם נמצאים באמצע הפריפריה במקביל לניוון רשתית, בעוד שהמקולה (עין) נשארת בתפקוד גבוה.

את המחלה מאבחנים על ידי מספר בדיקות:

לעיתים האבחון כולל צילומי עין מסוג אוטופלורוסנציה (אנ') ופלואורוסצאין.[22][23]

מופע לא פיגמנטרי עריכה

בחלק קטן של המקרים מופיעה המחלה בצורה לא פיגמנטרית. הצורה הלא-פיגמנטרית של רטיניטיס פיגמנטוזה מהווה לעיתים שלב מוקדם של המחלה ולא מופע חריג. רוב המטופלים שאובחנו ללא השינויים הפיגמנטריים האופייניים הראו פגיעה קלה יותר בתפקוד הרשתית.

במחקר נבדקו 68 חולים עם רטיניטיס פיגמנטוזה על מנת לקבוע את תדירות המופע. התגלתה שכיחות של 22% מכלל הנבדקים. בהיעדר ממצאים פיגמנטריים ניתן לאבחן את המחלה לפי היסטוריה משפחתית של עיוורון לילה, אובדן שדה ראייה היקפי ותגובה אלקטרורטינוגרפית לקויה או חסרה.[24]

מופע חלקי (Sector RP) עריכה

 
שדות ראייה אופייניים לחולים עם רטיניטיס פיגמנטוזה בשלב מתקדם

מופע סקטוריאלי (חלקי) של המחלה (נקרא גם: sine pigmento) הוא צורה נדירה המופיעה בהשפעתן של מספר מוטציות גנטיות שבה רק חלק מרשתית אחת או משתי הרשתיות בעלי סימנים פתולוגיים קליניים. המחקר הראה פגיעה בחלקים התחתונים של הרשתית לעיתים ברבע אחד בלבד. צורה זו של המחלה היא לרוב בעלת מאפיינים קלים יותר וקצב התפתחותה איטי באופן יחסי.[25][26]

 
שדה ראייה של עין שמאל אנושית: בצהוב שדה הראייה המקסימלי במצב תקין. אדום וכחול: תחום בו הרשתית רגישה לצבע אדום/כחול. עיגול כהה: כתם עיוור. חולי רטיניטיס פיגמנטוזה במצב מתקדם נמצאים לרוב בתחום עיוורון על פי חוק - 20 מעלות.

אבחנה מבדלת עריכה

קיימים מצבים רפואיים, מחלות ותסמונות הגורמים לממצאים אופטלמוסקופים הדומים או זהים לרטיניטיס פיגמנטוזה הכוללים דלקת עיניים הקשורה לזיהום בגיל מוקדם, אדמת, עגבת, חצבת, טוקסופלזמוזיס, היפרדות רשתית, אובאיטיס, רטינופתיה אוטואימונית פארא-נאופלסטית, רטינופתיה פיגמנטרית, חסימת עורק רשתית מרכזית (CRAO), רעילות תרופתית הנגרמת על ידי תרופות כגון: כלורוקווין, כינין ופנותיאזין וכן טראומה בעיניים כגון צלקות מקרני לייזר. מצבים אלו יכולים להתרחש בעין אחת או בשתיהן באופן סטטי או בצורה פרוגרסיבית.[27][28]

רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) מופיעה בכמה תצורות: (1) כמחלה לא סינדרומטית (ללא כל ממצא קליני נוסף) (2) כחלק מתסמונת עם הפרעות נוירו-חושיות אחרות, הפרעות התפתחותיות או ממצאים קליניים מורכבים (3) כפגיעה משנית למחלה מרכזית ומורכבת אחרת.

טיפול עריכה

בשנת 2017 אושרה על-ידי ה-FDA התרופה לוקסטורנה המהווה טיפול גנטי חלקי למחלה, לבעלי מוטציות שונות בגן RPE65 הנמצאים בשלב הראשוני של המחלה.[36][37] התרופה מספקת עותק תקין (לא מוטציוני) של הגן RPE65 כדי שיתפקד במקום הגן RPE65 שעבר מוטציה. הגן RPE65 התקין יוצר את החלבון בגן RPE65, ובכך משחזר את יכולת הראייה.[38]

ישנם כמה אפיקי מחקר המתיימרים להביא לטיפול חלקי או מלא למחלה לגנים נוספים, נכון לתחילת 2024 טרם הבשיל המחקר לכדי טיפול קליני.[39]

שכיחות ואפידמיולוגיה עריכה

המחלה פורצת לרוב אצל ילדים ומבוגרים צעירים.[40] רטיניטיס פיגמנטוזה היא הגורם המוביל לעיוורון על רקע תורשתי. תדירות המחלה נבדקה בעיקר בארצות הברית ובאירופה ועומדת על אחד מתוך 4,000 אנשים החווים את הצורה הפשוטה (הלא סינדרומטית) של המחלה. בישראל היא גבוהה יותר, ובאזורים מסוימים עומדת על 1 מתוך 2,000 אנשים, ההערכה היא כי 1.5 מיליון אנשים ברחבי העולם מושפעים מהמחלה נכון לשנת 2020.[41]

מחקר במרכז הרפואי הדסה ובאוניברסיטה העברית, הראה שהגורם העיקרי לראיה ירודה ועיוורון בילדים במדינות מפותחות הוא מחלות רשתית על רקע תורשתי. המחקר נמשך קרוב לחמש שנים (2015–2019) ותוצאותיו הצביעו על מוטציות גנטיות כאחראיות על מרבית לקויות הראייה ומחלות עיניים הגורמות לעיוורון ביניהן רטיניטיס פיגמנטוזה.[42]

פרוגנוזה עריכה

המחלה מוגדרת כפרוגרסיבית וחשוכת מרפא.[43]

בעוד עיוורון מוחלט הוא נדיר, חדות הראייה ושדה הראייה של האדם הלוקה במחלה ימשיכו לרדת ככל שמתמשכת התנוונות קולטני האור, בתחילה הקנים ולאחר מכן המדוכים. המחלה עלולה להוביל לעיוורון על-פי הגדרת החוק ולעיוורון מלא בשלבי המחלה המתקדמים, אולם הראייה המרכזית יכולה להישאר יחסית טובה עד שלבים מאוחרים של המחלה.[44]

מחקר עריכה

המחקר במחלות ניווניות של הרשתית החל בסוף המאה ה-19 עם התקדמות המכשור האופלטלמוסקופי ומתקדם במקביל במספר תחומי מחקר:

השתלות רשתית עריכה

המחקר מתמקד בנוסף לפונקציונליות של ההשתלה בבדיקת בטיחות של השתלת רקמת רשתית עצבית עוברית אנושית ואפיתל פיגמנט רשתית (RPE) לתוך עיניהם של חולים אנושיים עם רטיניטיס פיגמנטוזה. העין בה מבוצעת ההשתלה תהיה בעלת הראייה הירודה יותר מבין שתי העיניים וחייבת להיות בחדות ראייה מקסימלית של 20/200. השלמת אזורים פגועים ברשתית על ידי השתלת קולטני אור היא גישה מסורתית במחקר.[45]

שתלים מלאכותיים של רשתית עריכה

בשנת 2012 החל ניסוי בהשתלת שבב אל הרשתית בניסיון לשקם את הראייה בחולי רטיניטיס פיגמנטוזה.[46][47]

מערכת שתל (דוגמת Argus II) הממוקמת על גבי הרשתית ומקובעת לעין בניתוח בדומה לעדשה תוך עינית (אנ'), מצלמה זעירה ומערך צפוף של אלקטרודות מיקרוניות החודרות לרשתית ומעבירות אות חשמלי למרכז הראייה במוח דרך עצב הראייה. תוצאות מחקר קליני על יעילותו ובטיחותו של Argus II פורסמו ביוני 2015. המחקר, שכלל 30 משתתפים, מצא שיפור קל בתפקוד הראייה אצל מרבית מהנבדקים.[48][49]

טיפול גנטי עריכה

המחקר מתמקד בפיתוח טיפולים אופטוגנטים, שמטרתם שחזור ראייה באופן מלא או חלקי. מחקר גנטי הוביל לטיפול חלקי בחולי רטיניטיס פיגמנטוזה ופיתוח תרופה בשם לוקסטורנה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בשנת 2017.[50]

מחקר מתקדם (2024) עריכה

  • חברת Nanoscope Therapeutics האמריקנית נמצאת על סף הגשת בקשה (נכון למרץ 2024) לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) של הטיפול הגנטי הראשון למחלה שניתן להשתמש בו ללא תלות במוטציות הגנטיות השונות.

המחקר מציג פיתוח מולקולה MCO-010 אשר לפי ניסויים קליניים הביא להישגים בעלי משמעות קלינית בחדות הראייה ושדות ראייה. הניסוי הדגים בנוסף פרופיל בטיחות חיובי.

הטיפול הוא אופטוגנטי אופייני (MCO) לשיקום הראייה ברטיניטיס פיגמנטוזה (RP) מתקדמת, חולים עם לקות ראייה חמורה עקב RP קיבלו זריקה תוך-זגוגיתית בודדת של MCO-010 בעוד ש-9 נוספים קיבלו זריקת דמה (פלצבו). התוצאות הראו שיפור בתפקוד הראייה לאחר טיפול ב-MCO-010 בהתאם למחקרים קודמים וכן פרופיל בטיחות חיובי. תוצאות לאחר 12 חודשים: 16 מתוך 18 (88.9%) חולים שטופלו ב-MCO-010 הראו שיפור משמעותי ברמת חדות הראייה. בנוסף הטיפול ב־MCO-010 נמצא נטול תופעות לוואי חמורות (עיניות או מערכתיות).[51]

במידה ויאושר יהא זה הטיפול הגנטי הראשון בהיסטוריה שיאפשר מענה לכלל חולי רטיניטיס פיגמנטוזה ברחבי העולם.[52]

  • חברת Ocugen נמצאת בתחילת ניסוי (נכון לאפריל 2024) בטיפול גנטי (שלב III) OCU400 עבור רטיניטיס פיגמנטוזה (RP). החברה הודיעה על עדכון מחקר חדש לתרופה (IND) שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). במחקר ישתתפו 150 חולים בשני סוגי ניסוי: חולים עם המוטציה בגן RHO וחולים בעלי גנים אגנוסטים. רופאי החברה מציינים כי הניסוי הקליני-אגנוסטי יספק אפשרות טיפולית מתאימה לכלל חולי רטיניטיס פיגמנטוזה.[53]

תאי גזע עריכה

הליך השתלת תאי גזע באדם הלוקה ברטיניטיס פיגמנטוזה

המחקרים הקשורים לתאי גזע הם מגוונים ומשלבים מספר טכניקות שונות ליצירת תאי אור חדשים מתפקדים, אם מתוך תאים הקיימים ברשתית ואם בגידול תאים במעבדה ומיקומם ברשתית. מחקר שנעשה באקדמיה הצ'כית למדעים מתמקד בגידול תאי גזע פלוריפוטנטים (iPSCs): תאי גזע שיכולים להתפתח לכל תא בגוף כולל תאי רשתית בריאים שיאפשרו השתלתם והחלפת מקטעי רשתית פגומים או רשתית שלמה.[54][55]

תוספי תזונה עריכה

לפי מחקר משנת 2023 של המכון לגנטיקה של העין (the Ocular Genomics Institute)[56] באוניברסיטת הרווארד, לוויטמין A אין כל יתרון עבור חולים במחלת העיניים רטיניטיס פיגמנטוזה.[57]

חומרים נוירוטרופים עריכה

מחקר בחומרים נוירוטרופים (אנ'), שנערך בשנת 2012 על ידי מדענים מאוניברסיטת מיאמי הציג נתונים המראים הגנה על קולטני האור במודל של בעלי חיים כאשר הוזרק לעיניהם גורם נוירוטרופי מזן אסטרוציטים (MANF).[58] חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בקמפוס ברקלי, הראו שתרופה שנועדה לגמילה מאלכוהוליזם מסייעת לשיפור תפקוד קולטני האור בעכברים עם ניוון רשתית. התרופה מסייעת להפחית כמות של חומצה רטינואית המהווה מיסוך לראייה ובכך עשויה לשחזר את הראייה בבני אדם הלוקים ברטיניטיס פיגמנטוזה.[59]

מחקר בתחום ביו-מולקולרי עריכה

בשנת 2023 צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, גילה נוגדן מיוחד שעשוי להוביל לטיפול ברטיניטיס פיגמנטוזה. החוקרים התמקדו במחקרם במולקולה ספציפית שלדעתם תספק טיפול לאופסין מסוג רודופסין המהווה מולקולת-חלבון מרכזית בחישת אור ברשתית האדם. המולקולה נמצאת בתאי קולטני האור, ומוטציות ברודופסין הן הגורם העיקרי ל-adRP (רטיניטיס פיגמנטוזה אוטוזומלית דומיננטית).[60]

זכויות סוציאליות ושיקום בקהילה עריכה

במדינת ישראל חולי רטיניטיס פיגמנטוזה אשר מצבם מוגדר כעיוורון על פי חוק[61] או עיוורון מלא, זכאים לסיוע, קצבאות ושירותים שונים מגופים ממשלתיים דוגמת משרד הרווחה והביטחון החברתי, המוסד לביטוח לאומי ועמותות ייעודיות המתמחות במתן שירותים לעיוור דוגמת המרכז לעיוור בישראל.[62] שירותים אלו כוללים אבחון במכונים לראייה ירודה, הדרכה שיקומית ומתן עזרים שונים המסייעים ללקוי הראייה בהתמצאות במרחב, בקריאה ובארגון משק הבית.

תלמידים עיוורים ולקויי ראייה זכאים לסיוע ממשרד החינוך הכולל הנגשת סביבת הלמידה, סיוע בפרויקטים והכוונה חברתית.[63] המוסד לביטוח לאומי מסייע ללוקים בראייתם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה במסגרת שיקום מקצועי.[64]

המתקשים בהתמצאות במרחב הציבורי זכאים לאחר מבחן התאמה לקבל כלב נחייה אשר מסייע בהתניידות.[65][66]

רטיניטיס פיגמנטוזה במדיה האמנותית עריכה

לאורך השנים נוצרו יצירות על ידי אנשים שלקו ברטיניטיס פיגמנטוזה, היצירות מתארות את חוויית החיים עם המחלה, את האתגר, הקשיים הקשורים להתמודדות במסגרת האישית המשפחתית והקהילתית, תהליכי השיקום והצמיחה האישית.

  • ספר "רטיניטיס פיגמנטוזה" (ישראל, 2007): המספר על התמודדות של זוג העובר לבית מוגן. בספרו ביקש המחבר אהרון ירושלמי לתאר את התסכולים והקשיים הקשורים בהתמודדות עם המחלה.[67]
  • סרט "Borealis" (קנדה, 2015): סיפורה של אורורה בת ה-15 והתמודדותה עם המחלה ברקע קשיים משפחתיים. בסרט כמה סצנות מנקודת המבט של הלוקים ברטיניטיס פיגמנטוזה ומתארים ראיית מנהרה.[68]
  • הצגה "בלי עין הרע" (ישראל, 2021): סיפורו של השחקן אסף בן שמעון, על אובדן הראייה ומסעו להגשמת חלום הבמה והתיאטרון.[69]
  • סרט "מבוא לאושר" (אנ') (ארצות הברית, 2023): אחד מגיבורי המשנה חולה במחלה ומשתף עם הגיבורה הראשית שהוא הולך ומאבד את הראייה, על הקושי לראות בחושך ושזו הסיבה שהוא פרש מעיסוקו כרופא מטפל.[70]

קהילת לראות רחוק עריכה

קהילת "לראות רחוק" היא קהילת החולים ברטיניטיס פיגמנטוזה במדינת ישראל ומהווה בית לחולים ולבני משפחותיהם. את הקהילה ייסד בשנת 2019, יוסי סעידוב, פעיל ויזם חברתי הלוקה בעצמו במחלה. הקהילה מתפקדת בשיתוף פעולה עם עמותת "לראות" שנטלה על עצמה את האתגר להגביר את המודעות החברתית והמאמץ המחקרי בתחום בריאות העין, במטרה לאתר טיפולים למיגור מחלות הגורמות לעיוורון ובכללן רטיניטיס פיגמנטוזה.[71]

במסגרת פעילות הקהילה מתקיימים כנסים, הצגות תיאטרון ותערוכות בתחום בריאות העין וההתמודדות הייחודית של החולים ברטיניטיס פיגמנטוזה.[72][73] ביולי 2023 התקיימה בתל אביב תערוכה "נקודת מבט" המאפשרת למבקרים בה לחוות ראיית מנהרה: עיוורון חלקי המאפיין את הלוקים במחלה.[74]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Hereditary retinal disease (עמ' 17-18), באתר oftalmic
  2. ^ Fraser Muirhead, Adrien van Trigt, and the first published ophthalmoscopic images (De Speculo Oculi, 1853), Journal of Medical Biography 29, 2021-11, עמ' 221–228 doi: 10.1177/0967772020914795
  3. ^ Sanne K. Verbakel, Ramon A. C. van Huet, Camiel J. F. Boon, Anneke I. den Hollander, Rob W. J. Collin, Caroline C. W. Klaver, Carel B. Hoyng, Ronald Roepman, B. Jeroen Klevering, Non-syndromic retinitis pigmentosa, Progress in Retinal and Eye Research 66, 2018-09-01, עמ' 157–186 doi: 10.1016/j.preteyeres.2018.03.005
  4. ^ Helga Kolb, Simple Anatomy of the Retina , med
  5. ^ Navid Mahabadi, Yasir Al Khalili, Neuroanatomy, Retina, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024
  6. ^ Human eye | Definition, Anatomy, Diagram, Function, & Facts, Encyclopedia Britannica, ‏16 בספטמבר 1998
  7. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK542332/
  8. ^ S Natarajan, Retinitis pigmentosa, NCBI
  9. ^ עילית בור, הדס קליש, חידושים באבחנות ובטיפולים לרטיניטיס פיגמנטוזה עמ׳ 33, באתר Medicine כתב עת רפואי בנושא רפואת עיניים, ‏מרץ - אפריל 2010
  10. ^ Marilita Moschos, Alexandras Chatzirallis, and Irini Chatziralli, Psychological Aspects and Depression in Patients with Retinitis Pigmentosa, באתר sagepub, ‏3 במאי 2015
  11. ^ Sandra Cottet, Daniel F. Schorderet, Mechanisms of apoptosis in retinitis pigmentosa, Current Molecular Medicine 9, 2009-04, עמ' 375–383 doi: 10.2174/156652409787847155
  12. ^ Fay Newton, Mechanisms of Photoreceptor Death in Retinitis Pigmentosa, ncbi
  13. ^ Dikla Bandah-Rozenfeld, Liliana Mizrahi-Meissonnier, Chen Farhy, Alexey Obolensky, Homozygosity Mapping Reveals Null Mutations in FAM161A as a Cause of Autosomal-Recessive Retinitis Pigmentosa, American Journal of Human Genetics 87, 2010-09-10, עמ' 382–391 doi: 10.1016/j.ajhg.2010.07.022
  14. ^ Retinitis pigmentosa and allied diseases: numerous diseases, genes, and inheritance patterns, באתר Human Molecular Genetics, ‏15 במאי 2002
  15. ^ מחלות אלה הן תורשתיות וקשורות לגן הממוקם על כרומוזום X
  16. ^ Clinics, Epidemiology and Genetics of Retinitis Pigmentosa, באתר ncbi
  17. ^ SP Daiger, LS Sullivan, SJ Bowne, Genes and mutations causing retinitis pigmentosa, באתר ncbi
  18. ^ רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinitis pigmentosa) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול, באתר Infomed
  19. ^ Comprehensive Adult Medical Eye Evaluation, American Academy of Ophthalmology
  20. ^ אלקטרורטינוגרפיה (electroretinography), באתר Infomed
  21. ^ רטיניטיס פיגמנטוזה (RP): לראות את העולם דרך צינור, באתר www.clalit.co.il
  22. ^ Doctors - רטיניטיס פיגמנטוזה: יש אור?, באתר Doctors
  23. ^ צילום קרקעית העין לאחר הזרקת פלואורסצאין (fluorescein angiography) - על הבדיקה, הסיכונים והתהליך, באתר Infomed
  24. ^ J. T. Pearlman, T. P. Flood, S. R. Seiff, Retinitis pigmentosa without pigment, American Journal of Ophthalmology 81, 1976-04, עמ' 417–419 doi: 10.1016/0002-9394(76)90296-8
  25. ^ רטיניטיס פיגמנטוזה (RP - Retinitis Pigmentosa), באתר מגדלור - מכון לראיה ירודה, ‏13 באוגוסט 2020
  26. ^ Razek Georges Coussa, Diana Basali, Akiko Maeda, Meghan DeBenedictis, and Elias I. Traboulsicorresponding author, Sector retinitis pigmentosa: Report of ten cases and a review of the literature, באתר ncbi
  27. ^ J. V. Bastek, R. Y. Foos, J. Heckenlively, Traumatic pigmentary retinopathy, American Journal of Ophthalmology 92, 1981-11, עמ' 621–624 doi: 10.1016/s0002-9394(14)74652-5
  28. ^ Causes of Pseudo-Retinitis Pigmentosa, Eyedocs (באנגלית)
  29. ^ Usher syndrome, Retina UK
  30. ^ Stephen H. Tsang, Peter M. J. Quinn, Retinitis Pigmentosa, Springer Nature, 2022-12-08, עמ' 25, ISBN 978-1-0716-2651-1
  31. ^ G. de la Mata Pérez, O. Ruiz-Moreno, S. Fernández-Pérez, C. Torrón Fernández-Blanco, L. Pablo-Júlvez, Retinitis pigmentosa sine pigmenti. Debut with macular oedemaRetinosis pigmentaria sine pigmento. Inicio con edema macular☆
  32. ^ Kearns Sayre Syndrome - Symptoms, Causes, Treatment | NORD, rarediseases.org
  33. ^ Chronic granulomatous disease, the McLeod phenotype and the contiguous gene deletion syndrome-a review, ncbi
  34. ^ Refsum disease: MedlinePlus Genetics, medlineplus.gov
  35. ^ Bardet-Biedl syndrome (BBS), Retina UK
  36. ^ ד"ר יונת אשחר, אושר טיפול גֵני ראשון למחלת עיניים ניוונית, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 בדצמבר 2017
  37. ^ Office of the Commissioner, FDA approves novel gene therapy to treat patients with a rare form of inherited vision loss, FDA, ‏2020-03-24 (באנגלית)
  38. ^ How does LUXTURNA work?, luxturna
  39. ^ Nanoscope Therapeutics Announces Positive Top-line Results from Randomized Controlled Trial of MCO-010 for Retinitis Pigmentosa - Nanoscope Therapeutics, ‏2024-03-26
  40. ^ ורוניקה צור הלפרין, רטיניטיס פיגמנטוזה, באתר www.hac.ac.il
  41. ^ איל בנין ואיתי חוברס, ‏גישות נסיוניות לטיפול ברטיניטיס פיגמנטוזה, הרפואה, כרך 143, מאי 2004, עמ' 91
  42. ^ האוניברסיטה העברית, ‏בניגוד לעבר: מחלות תורשתיות הן הגורם העיקרי לראיה ירודה ועיוורון בילדים בישראל, באתר "הידען", 3 בנובמבר 2021
  43. ^ למעט טיפול גנטי עבור ילדים הלוקים במוטציות בגן RPE65, אין למחלה טיפול יעיל.
  44. ^ רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) - לראות את העולם דרך צינור, באתר redirect.clalit.co.il
  45. ^ Safety Study in Retinal Transplantation for Retinitis Pigmentosa, באתר clinicaltrials
  46. ^ ד"ר איתי גל, שבב אלקטרוני הושתל בשני עיוורים - שחזרו לראות, באתר ynet, 3 במאי 2012
  47. ^ אריאלה איילון, בילינסון: שבב אלקטרוני הושתל בעיניה של עיוורת - שתחזור לראות, באתר ynet, 6 במאי 2021
  48. ^ Mohsen Farvardin, The Argus-II Retinal Prosthesis Implantation, Frontiers in Neuroscience 12, 2018 doi: 10.3389/fnins.2018.00584/full
  49. ^ שתל רשתית מלאכותית, מחלות ניווניות תורשתיות של הרשתית | Bewell| איכילוב
  50. ^ Phil Taylor, Nanoscope Therapeutics to Present at the Next Generation Ophthalmic Drug Delivery Summit, ‏26 March, 2024
  51. ^ David S Boyer; Lance Bergstrom; Andres Emanuelli; Victor H Gonzalez; Charles Clifton Wykoff; Sunil Gupta; David S Liao; Vitaliy Zak; Sai H Chavala; Samar Mohanty; subrata bataybal; Jody Piltz-Seymour; Ananta Ayyagari; John Koester; Aaron Osborne, Efficacy and safety of MCO-010 optogenetic therapy for vision restoration in patients with severe vision loss due to retinitis pigmentosa: A phase 2b randomized, sham-controlled, multi-center, multi-dose, double-masked clinical trial (RESTORE), iovs.arvojournals.org, ‏June 2023
  52. ^ Phil Taylor, Nanoscope preps filing for retinitis pigmentosa gene therapy, ‏26 March, 2024
  53. ^ Abigail Beaney, Ocugen to initiate Phase III trial of gene therapy for retinitis pigmentosa, Clinical Trials Arena, ‏10 באפריל 2024
  54. ^ Ana Artero Castro, Dunja Lukovic, Pavla Jendelova, Slaven Erceg, Concise Review: Human Induced Pluripotent Stem Cell Models of Retinitis Pigmentosa, Stem Cells (Dayton, Ohio) 36, 2018-04, עמ' 474–481 doi: 10.1002/stem.2783
  55. ^ חשיפה: בנק "איברים זעירים" הראשון מסוגו בארץ הוקם במרכז הרפואי הדסה, באתר ynet, 24 ביוני 2022
  56. ^ Ocular Genomics Institute, eye.hms.harvard.edu
  57. ^ Eric Pierce, New Report: Vitamin A Supplementation Provides No Vision Benefit to RP Patients, Foundation Fighting Blindness, ‏2 בנובמבר 2023
  58. ^ Rong Wen, Lingyu Luo, Dequang Huang, Xin Xia, Zhengying Wang, Pingping Chen, Yiwen Li, Mesencephalic Astrocyte-derived Neurotrophic Factor (MANF) Protects Rod and Cone Photoreceptors from Degeneration in Transgenic Rats Carrying the S334ter Rhodopsin Mutation, Investigative Ophthalmology & Visual Science
  59. ^ Robert S, ers, Media relations|, Antabuse may help revive vision in people with progressive blinding disorders, Berkeley News, ‏18 במרץ 2022
  60. ^ UC Irvine researchers discover a nanobody which may lead to treatment for Retinitis Pigmentosa | UCI School of Medicine, medschool.uci.edu
  61. ^ הגדרת עיוור, באתר כל זכות
  62. ^ המרכז לעיוור בישראל
  63. ^ הנגשות לתלמידי בית ספר עיוורים ולקויי ראייה, באתר כל זכות
  64. ^ שיקום מקצועי - קצבאות והטבות | ביטוח לאומי, באתר www.btl.gov.il
  65. ^ מרכז ישראלי לכלבי נחייה, באתר IGD - Israel Dog Guide
  66. ^ קצבה לאחזקת כלב נחייה, באתר כל זכות
  67. ^ אהרון ירושלמי, רטיניטיס פיגמנטוזה, הוצאת טרקלין, 2007
  68. ^ Borealis, באתר imdb
  69. ^ אסף בן שמעון, שראל פיטרמן, בלי עין הרע, באתר תאטרון נפש
  70. ^ Happiness For Beginners Ending Explained - What Pablo Neruda's Poem Really Means, IMDb
  71. ^ עמותת לראות, באתר www.eyes.org.il
  72. ^   תיאטרון פלייבק למתמודדים עם מחלות רשתית גנטיות - קהילת לראות רחוק, סרטון בערוץ "Yossi Saidov", באתר יוטיוב (אורך: 01:41)
  73. ^ רטיניטיס פיגמנטוזה-RP - קהילת לראות רחוק | Facebook, באתר www.facebook.com
  74. ^ מירי בן-דוד ליוי, "ראיית צינור": לחוש בתערוכה איך רואים חולי רטיניטיס פיגמנטוזה, באתר ynet, 17 ביולי 2023

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.