Die Elenden sollen essen, רי"ב 75
Die Elenden sollen essen (בעברית: יאכלו ענווים), רי"ב 75, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון שאחרי חג השילוש הקדוש, שחל ב-30 במאי 1723.
רקע עריכה
באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר מוזיקה בסגנון חופשי יותר, כגון הקונצ'רטי הברנדנבורגיים.
בפברואר 1723 נבחן באך עם עוד כמה מועמדים לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג. הוא התקבל לתפקיד והחל את עבודתו במאי כשקנטטה מס' 75 היא הקנטטה הראשונה אותה ביצע במסגרת תפקידו בעיר[2][3]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה, תוך כמה שנים. עם זאת, נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים.
ב-1870 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 18 של פרסומיה[4].
מילים ומוזיקה עריכה
סדר הקריאה ליום ראשון שלאחר חג השילוש הקדוש כולל פסוקים מאיגרת יוחנן הראשונה ופסוקים מהבשורה על-פי לוקאס בהם מתואר משל האיש העשיר ואלעזר המלמד שכל עושר העולם הזה לא יתקיים בעולם הבא.
הקנטטה מחולקת לשני חלקים שכוללים 14 קטעים, שבעה נועדו לביצוע לפני תפילת המיסה ושבעה אחריה. היא מהארוכות שבקנטטות באך, בדומה ליצירתו הבאה, רי"ב 76[3]. שני החלקים מסתיימים בקטעים ממזמור של המשורר הגרמני בן המאה ה-17, סמואל רודיגסט (Samuel Rodigast). זהותו של מחבר שאר הלברית אינה ידועה. הלברית פותחת בציטוט מתהילים כ"ב[5] "יאכלו ענווים וישבעו" המהווה קישור בין המשל לבין המשך הטקסט. שאר הלברית עוסקת בעושר העולם הזה שיאבד בעולם הבא ועל קבלת הייסורים והמצוקה בחיים כדי ליהנות לאחר המוות. החלק הראשון מתמקד בנושאים הגופניים והחלק השני בסבלה של הנשמה. בעיתוני העיר מאותה שנה נאמר שהקנטטה התקבלה בהערכה[6].
הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, חצוצרה, שני אבובים, אבוב ד'אמורה, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו שכולל גם בסון. כקנטטות רבות שלו, הקנטטה מורכבת מאריה ומרצ'יטטיב לסירוגין, למעט הפתיחה והסיום של כל חלק. המוזיקה זהה בשני הכורלים המסיימים את החלקים. בה ארבעה עשר קטעים שמחולקים לשני חלקים:
- חלק ראשון
- מקהלה: Die Elenden sollen essen (יאכלו ענווים)
- רצ'יטטיב לבס: Was hilft des Purpurs Majestät (מה תעזור תפארת השני)
- אריה לטנור: Mein Jesus soll mein alles sein (ישו יהיה כולו שלי)
- רצ'יטטיב לטנור: Gott stürzet und erhöhet (אלהים משפיל ומרומם)
- אריה לסופרן: Ich nehme mein Leiden mit Freuden auf mich (בשמחה אקבל את סבלי)
- רצ'יטטיב לסופרן: Indes schenkt Gott ein gut Gewissen (בינתיים נותן אלהים מצפון נקי)
- כורל: Was Gott tut, das ist wohlgetan (כל מעשה אלהים הוא טוב)
- חלק שני
- סינפוניה
- רצ'יטטיב לאלט: Nur eines kränkt (על דבר אחד תתאבל)
- אריה לאלט: Jesus macht mich geistlich reich (ישו עושני עשיר ברוחי)
- רצ'יטטיב לבס: Wer nur in Jesu bleibt (הוא שבישו שוכן)
- אריה לבס: Mein Herze glaubt und liebt (לבי מאמין ואוהב)
- רצ'יטטיב לטנור: O Armut, der kein Reichtum gleicht (הו עוני, אליו שום עושר לא יוכל לשוות)
- כורל: Was Gott tut, das ist wohlgetan (כל מעשה אלהים הוא טוב)
הקלטות עריכה
היצירה הוקלטה במלואה כ-14 פעמים בהקלטות מסחריות[7]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את גוסטב ליאונהארדט (ב-1975), טון קופמן (ב-1997), מסאקי סוזוקי (ב-1998) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ Julian Mincham
- ^ 1 2 על הקנטטה באתר Emmanuel Music
- ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
- ^ ספר תהילים, פרק כ"ב, פסוק כ"ז
- ^ על הקנטטה, עמוד 6
- ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך