ריגוברטה מנצ'ו

פעילת זכויות למען ילידים ופוליטיקאית מגוואטמאלה

ריגוברטה מנצ'ו טום (riɣoˈβeɾta menˈtʃu Rigoberta Menchú Tum;‏ נולדה ב-9 בינואר 1959) היא פעילת זכויות למען ילידים בגואטמלה וכלת פרס נובל לשלום.

ריגוברטה מנצ'ו טום
riɣoˈβeɾta menˈtʃu
לידה 9 בינואר 1959 (בת 65)
Laj Chimel, Quiché, Guatemala
שם לידה Rigoberta Menchú Tum עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גואטמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד UNESCO Goodwill Ambassador עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Winaq עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לשלום (1992)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סרגוסה (1995)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאס פאלמס דה גראן קנריה (2001)
  • פרס אונסק"ו לחינוך לשלום (1990)
  • פרס נסיך אסטוריאס לשיתוף פעולה בינלאומי (1998, 1987)
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה האוטונומית של מדריד
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טרומסה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סביליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנצ'ו, בת לבני הקיצ'ה (אנ') (קבוצה אתנית מבני המאיה), זכתה לפרסום עולמי בגיל 23 כאשר התפרסמה עדותה "אני, ריגוברטה מנצ'ו" בשנת 1983 על קורות חייה בצל מלחמת האזרחים שהתחוללה אז בארצה (19601996). מנצ'ו נרתמה למאבק על זכויות האינדיאנים בגואטמלה והפכה לאחד הקולות המייצגים של קבוצה זו באמריקות. בשנת 1992, בו בזמן בו ציין העולם 500 שנה לגילוי האירופאים את העולם החדש, זכתה מנצ'ו בפרס נובל לשלום, ובשנת 1998 זכתה בפרס נסיך אסטוריאס. בשנת 1999 פנתה מנצ'ו בדרישה שספרד תחקור את פשעי המלחמה ולאחר מספר ערעורים על פנייתה בקשתה אושרה. ועדה של האו"ם קבעה ב-1999 שההתקפות נגד אוכלוסיית הילידים היתה בבחינת רצח עם[1][2]. בשנת 2007 ו-2011 התמודדה מנצ'ו על נשיאות גואטמלה.

חיים אישיים

עריכה

ריגוברטה מנצ'ו נולדה למשפחה ילידית עניה ממוצא קיצ'ה-מאיה באזור כפרי של גואטמלה. האזורים הכפריים היו נתונים לחסדיהם של בעלי קרקעות. משפחתה ומשפחות רבות נוספות נאלצו להגר לחוף במשך כמה חודשים בכל שנה כדי לחתוך קני סוכר כתוספת לפרנסתם. מנצ'ו זכתה לחינוך על-יסודי במספר פנימיות קתוליות. במהלך סוף שנות השמונים ותחילת שנות השמונים רבים מבני משפחתה עונו ונרצחו על ידי הצבא ומנצ'ו היתה בגדר מבוקשת והתחבאה זמן ממושך במהלך שנת 1981[3]. בשנת 1982 מנצ'ו ברחה למקסיקו שם מצאה מקלט בכנסייה קתולית בצ'יאפס. בשנת 1995, מנצ'ו התחתנה עם אנחל קניל הגואטמלי והביאה לעולם בן בשם מאש נאהואל ג'ה ("נשמת המים")[4].

אקטיביזם

עריכה

מנצ'ו לקחה חלק כאקטיביסטית בקמפיין נגד הפרות זכויות אדם שנעשו בידי הצבא הגואטמלי במהלך מלחמת האזרחים של המדינה, בין 1960-1966. בין 1979-1980, אחיה ואמה נחטפו, עונו ונרצחו על ידי הצבא הגואטמלי. אביה, ויסנטה, נספה בשריפת השגרירות הספרדית ב-1980, שהתרחשה לאחר שגרילות אורבניות לקחו שבויים והותקפו על ידי כוחות השיטור של הממשלה. ב-1984, אח נוסף בשם ויקטור נורה למוות לאחר שנכנע לצבא, עונה בידי החיילים, וניסה לברוח. בעודה בגלות במקסיקו, מנצ'ו המשיכה לארגן התנגדות לדיכוי בגואטמלה והמאבק לזכויות אינדיאנים. עשרות אלפי אנשים, רובם מבני המאיה, ברחו למקסיקו מ-1982 עד 1984, בשיאה של מלחמת האזרחים הגואטמלית שנמשכה 36 שנים[5].

בשנת 1982, היא פרסמה ספר יחד עם הסופרת והאנתרופולוגית הוונצואלית אליזבת בורגס, בשם "שמי הוא ריגוברטה מנצ'ו וכך נולדה התודעה שלי", אשר תורגם לחמש שפות נוספות כולל אנגלית וצרפתית. ספר זה הפך תרם לפרסומה ברחבי העולם בזמן הסכסוך המתמשך בגואטמלה[6].

מאז סיום מלחמת האזרחים בגואטמלה, מנצ'ו נאבקה להעמיד לדין חברי ממסד פוליטי וצבאי בגואטמלה. בשל העובדה שכמעט בלתי אפשרי להעמיד לדין בגואטמלה על פשעים שנעשו בזמן מלחמת האזרחים, היא פנתה לבית המשפט בספרד. ניסיונות אלו נעצרו כאשר בתי המשפט הספרדיים קבעו שהתובעים לא מיצו את כל האפשרויות החוקתיות בגואטמלה. ב-2006 ספרד קראה להסגרתם של שבעה חברי ממשלה לשעבר מגואטמלה, באשמת רצח עם ועינויים. בית המשפט העליון בספרד קבע כי מקרי רצח עם שהתבצעו מחוץ לאדמת ספרד יוכלו לעמוד לדין בספרד, אפילו אם לא הייתה מעורבות של אזרחים ספרדיים. ב-2015 בית משפט בגואטמלה הרשיע את מפקד חקירות המשטרה בגואטמלה ברצח, ניסיון לרצח, ופשעים נגד האנושות, בשל חלקו במתקפה על השגרירות שבה נהרג אביה של מנצ'ו[7].

ב-2006, מנצ'ו הייתה אחת ממייסדות יוזמת הנשים של פרס נובל (אנ'), יחד עם זוכות פרס נובל אחרות: גוד'י וויליאמס, שירין עבאדי, וונגרי מאטאיי, בטי ויליאמס ומייריד מגווייר. שש נשים ייצגו את צפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, והחליטו לשתף מניסיונן במאמץ משותף להשגת שלום, צדק ושוויון. יוזמת הנשים של פרס נובל נועדה לחזק זכויות נשים מסביב לעולם[8].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ריגוברטה מנצ'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חוסה יולדי, חקירה מחודשת של פשעים משלטון החונטה בגואטמלה, באתר הארץ, 29 ביוני 2006
  2. ^   גואטמלה באה חשבון עם האיש שעמד בראשה, באתר הארץ, 20 במרץ 2013
  3. ^ ריגוברטה מנצ'ו: מורד מגוואטמלה, באתר iw.eferrit.com
  4. ^ Abrams, Irwin, 1914-2010., The Nobel Peace Prize and the Laureates : an illustrated biographical history, 1901-2001, Centennial edition; Second print., rev, Sagamore Beach, MA: Science History Pubns, 2012, עמ' 296
  5. ^ UNHCR - Menchú Tum, Rigoberta, web.archive.org, ‏2016-06-04
  6. ^ Rigoberta Menchú Tum - Biography, web.archive.org, ‏2008-08-29
  7. ^ Grandin, Greg (2015-01-21). "Rigoberta Menchú Vindicated" (באנגלית אמריקאית). ISSN 0027-8378. נבדק ב-2019-04-09.
  8. ^ Nobel Women's Initiative, Nobel Women's Initiative (באנגלית)