פתיחת התפריט הראשי

ריגוברטה מנצ'ו טום (riɣoˈβeɾta menˈtʃu Rigoberta Menchú Tum;‏ נולדה ב-9 בינואר 1959) היא פעילת זכויות למען ילידים בגוואטמאלה וכלת פרס נובל לשלום.

ריגוברטה מנצ'ו
riɣoˈβeɾta menˈtʃu
RIGOBERTA MENCHU PREMIO ODENBRECHT (15846108362).jpg
לידה 9 בינואר 1959 (בת 60)
Laj Chimel, Quiché, Guatemala
מדינה גואטמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאית, סופרת, אוטוביוגרפית, פעילת זכויות אדם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לשלום (1992)
  • פרס נסיך אסטוריאס לשיתוף פעולה בינלאומי (1998)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סרגוסה (1995)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאס פאלמס דה גראן קנריה (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.frmt.org/es/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנצ'ו, בת לבני הקיצ'ה(אנ') (קבוצה אתנית מבני המאיה), זכתה לפרסום עולמי בגיל 23 כאשר התפרסמה עדותה "אני, ריגוברטה מנצ'ו" בשנת 1983 על קורות חייה בצל מלחמת האזרחים שהתחוללה אז בארצה (19601996). מנצ'ו נרתמה למאבק על זכויות האינדיאנים בגוואטמאלה והפכה לאחד הקולות המייצגים של קבוצה זו באמריקות. בשנת 1992, בו בזמן בו ציין העולם 500 שנה לגילוי האירופאים את העולם החדש, זכתה מנצ'ו בפרס נובל לשלום, ובשנת 1998 זכתה בפרס הנסיכה מאסטוריאס (אנ'). בשנת 1999 עמדה מנצ'ו במרכזה של פרשיה שסבבה סביב מידת אמינותה של עדותה, שעוררה שאלות כבדות משקל על ייצוג נקודת מבטם של המוכפפים, מהותה של סוגת העדות, מלחמות התרבות באקדמיה האמריקאית, אופן השימוש בעדותם של קורבנות דיכוי ועוד. בשנת 2007 ו-2011 התמודדה מנצ'ו על נשיאות גוואטמאלה.

תוכן עניינים

חיים אישייםעריכה

ריגוברטה מנצ'ו נולדה למשפחה אינדיאנית עניה ממוצא קיצ'ה-מאיה באזור כפרי של גואטמלה. מנצ'ו זכתה לחינוך על-יסודי במספר פנימיות קתוליות. בשנת 1981, מנצ'ו הוגלתה וברחה למקסיקו שם מצאה מקלט בכנסייה קתולית בצ'יאפס. בשנת 1995, מנצ'ו התחתנה עם אנחל קניל הגואטמלי והביאה לעולם בן בשם מאש נאהואל ג'ה ("נשמת המים")[1].

אקטיביזםעריכה

מנצ'ו לקחה חלק כאקטיביסטית בקמפיין נגד הפרות זכויות אדם שנעשו בידי הצבא הגואטמלי במהלך מלחמת האזרחים של המדינה, בין 1960-1966. בין 1979-1980, אחיה ואמה נחטפו, עונו ונרצחו על ידי הצבא הגואטמלי. אביה, ויסנטה, נספה בשריפת השגרירות הספרדית ב-1980, שהתרחשה לאחר שגרילות אורבניות לקחו שבויים והותקפו על ידי כוחות השיטור של הממשלה. ב-1984, אח נוסף בשם ויקטור נורה למוות לאחר שנכנע לצבא, עונה בידי החיילים, וניסה לברוח. בעודה בגלות במקסיקו, מנצ'ו המשיכה לארגן התנגדות לדיכוי בגואטמלה והמאבק לזכויות אינדיאנים. עשרות אלפי אנשים, רובם מבני המאיה, ברחו למקסיקו מ-1982 עד 1984, בשיאה של מלחמת האזרחים הגואטמלית שנמשכה 36 שנים[2].

בשנת 1982, היא פרסמה ספר יחד עם הסופרת והאנתרופולוגית הוונצואלית אליזבת בורגס, בשם שמי הוא ריגוברטה מנצ'ו וכך נולדה התודעה שלי, אשר תורגם לחמש שפות נוספות כולל אנגלית וצרפתית. ספר זה הפך תרם לפרסומה ברחבי העולם בזמן הקונפליקט המתמשך בגואטמלה[3].

מאז סיום מלחמת האזרחים בגואטמלה (אנ'), מנצ'ו נאבקה להעמיד לדין חברי ממסד פוליטי וצבאי בגואטמלה. בשל העובדה שכמעט בלתי אפשרי להעמיד לדין בגואטמלה על פשעים שנעשו בזמן מלחמת האזרחים, היא פנתה לבית המשפט בספרד. ניסיונות אלו נעצרו כאשר בתי המשפט הספרדיים קבעו שהתובעים לא מיצו את כל האפשרויות החוקתיות בגואטמלה. ב-2006 ספרד קראה להסגרתם של שבעה חברי ממשלה לשעבר מגואטמלה, באשמת רצח עם ועינויים. בית המשפט העליון בספרד קבע כי מקרי רצח עם שהתבצעו מחוץ לאדמת ספרד יוכלו לעמוד לדין בספרד, אפילו אם לא הייתה מעורבות של אזרחים ספרדיים. ב-2015 בית משפט בגואטמלה הרשיע את מפקד חקירות המשטרה בגואטמלה ברצח, ניסיון לרצח, ופשעים נגד האנושות, בשל חלקו במתקפה על השגרירות שבה נהרג אביה של מנצ'ו[4].

ב-2006, מנצ'ו הייתה אחת ממייסדות יוזמת הנשים של פרס נובל, יחד עם זוכות פרס נובל אחרות: גוד'י וויליאמס, שירין אבעדי, וונגארי מאתאי, בטי וויליאמס ומייריד מגוואייר. שש נשים ייצגו את צפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, והחליטו לשתף מניסיונן במאמץ משותף להשגת שלום, צדק ושוויון. יוזמת הנשים של פרס נובל נועדה לחזק זכויות נשים מסביב לעולם[5].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריגוברטה מנצ'ו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Abrams, Irwin, 1914-2010., The Nobel Peace Prize and the Laureates : an illustrated biographical history, 1901-2001, Sagamore Beach, MA:Science History Pubns, Centennial edition; Second print., rev, 2012, עמ' 296
  2. ^ UNHCR - Menchú Tum, Rigoberta, web.archive.org, ‏2016-06-04
  3. ^ Rigoberta Menchú Tum - Biography, web.archive.org, ‏2008-08-29
  4. ^ Grandin, Greg (21 בינואר 2015). "Rigoberta Menchú Vindicated" (באנגלית). ISSN 0027-8378. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2019. 
  5. ^ Nobel Women's Initiative, Nobel Women's Initiative (בAmerican English)