פתיחת התפריט הראשי
לוגו הספרים

רייבנלופטאנגלית: Ravenloft) הוא יקום בדיוני שהיה ההשראה לסדרת ספרים ומשחקי מחשב והפך לעולם מערכה של "מבוכים ודרקונים". זהו מישור קיום, למעשה מימד שנקרא גם "הדמוי-מישור של האימה", עולם שמשלב אימה גותית ופנטזיה-אימה. הוא מורכב מממלכות שונות שנוצרו על ידי הכוחות האפלים המסתוריים, או נמשכו על ידיהם מעולמות אחרים. הליבה של רייבנלופט מורכבת מקבוצה של כעשרים ממלכות מחוברות, שני ימים והאיים שבהם, ומלבד זאת קיימים גם מקבצים של שתיים-שלוש ממלכות מחוברות, וממלכות שמתקיימות כאיים נפרדים, מוקפים בערפילים. כל ממלכה נשלטת על ידי דמות המכונה "אדון אופל". אדון אופל יכול להיות אדם או מפלצת שביצע פשעים כה מחרידים עד שעורר את תשומת הלב של הכוחות האפלים, שהחליטו להעניק לו ממלכה משלו. אדוני האופל לכודים בתוך גבולות ממלכותיהם ואינם יכולים לצאת בשום דרך, ורובם מסוגלים אף לסגור את גבולותיהם שלהם בכוח רצונם ולמנוע מאחרים לצאת או להיכנס. אדוני האופל מקבלים מהכוחות האפלים כוחות אדירים, אולם על כל אחד מהם מוטלת גם קללה המונעת ממנו להשיג את משאלות לבו היקרות ביותר. לכל אדון אופל רצונות שונים. חלקם רוצים אהבה, אחרים מעוניינים בניצחון מפואר, בנקמה על אויביהם וכן הלאה.

עולם המערכהעריכה

רייבנלופט הוא עולם של אימה גותית, ועל שליטי המבוך המריצים משחק באותו עולם לייצר סצינות רבות הבונות פחד ואימה, המגיעים לשיא במפגש פנים אל פנים עם הרשע המסתורי. בעולם הזה, יש דגש מיוחד למעשים של הדמויות, בעיקר אם מעשים אלו אינם מוסריים, מכיוון שכך הן מסתכנות בנפילה תחת השפעת הכוחות האפלים, וגם יכולות להפוך בהדרגה ליצורי אופל. ערפילי הקסם של רייבנלופט יכולים להופיע בכל מקום בעולמות ה"מבוכים ודרקונים" ולמשוך את חורשי הרעה לתוך עולם רייבנלופט. המקום היחידי שבו הערפילים אינם יכולים להופיע הוא הפלוגיסטון (הנוזל בין ספירות הבדולח) של עולם הספלג'אמר. הפלוגיסטון חוסם כל מעבר בין ממדים, אבל הערפילים יכולים להופיע בחלל העמוק בתוך כל אחת מספירות הבדולח. יוצא דופן נוסף הם המישורים החיצוניים והפנימיים. לפי כל התאוריות אין כל מניעה מהערפילים להופיע שם, אבל הם מעולם לא הופיעו שם.

הכוחות האפליםעריכה

הכוחות האפלים הם ישויות זדוניות השולטות על הדמוי-מישור של האימה. טבעם המדויק ומספרם נשמר עמום בכוונה תחילה, על מנת לאפשר פיתוח עלילה לפי המסורת הגותית של בניית הסיפור - בו הגיבורים לעיתים קרובות מוצאים עצמם בנחיתות מספרית ואיכותית לעומת כוחות רשע לא ידועים שמעבר להבנתם.

הכוחות האפלים משמשים לעיתים קרובות כגורם המניע את העלילה, במיוחד בכל הנוגע אדוני האופל, השליטים הנראים לעין של רייבנלופט. כשם שאדוני האופל מענים ומתעללים בדמויות השחקנים, כך אותם אדוני אופל מעונים על ידי הכוחות האפלים. כמובן, ההבדל הוא ברמת העוצמה – בזמן שרוב הרפתקאות "מבוכים ודרקונים" מתמקדות בניצחון חבורת גיבורים על אדון אופל זה או אחר (ברוח הספר "דרקולה" של בראם סטוקר), הם לא מסוגלים לנצח את הכוחות האפלים. אדוני אופל שונים, כמו אזאלין מדארקון, ניסו מספר פעמים לברוח מרייבנלופט ומשליטתם של הכוחות האפלים, אולם רק הליץ' והאל-למחצה וקנה הצליח בכך.

לא כל אדוני האופל מכירים בכוחות האפלים. סטראד, למשל, בספר זיכרונותיו מתייחס רק לכוח בשם "מוות", שלועג לו עם קולות של משפחתו וחבריו לשעבר. ולאד דרקוב, אדון האופל של פלקובניה, שפלישותיו הצבאיות נידונות לכישלון מתמיד, מתעלם לחלוטין מכך שהיו גורמים על-אנושיים שגורמות לתבוסותיו החוזרות ונשנות. הכוחות האפלים מסוגלים גם למניפולציות שאינם קשורות לרשע. על אף שמזימותיהם לרוב אחראיות לסבל של רבים מתושבי רייבנלופט, הם גם משחקים תפקיד של שופטי צדק.

ישנם סיפורים לפיהם הכוחות האפלים אפשרו לחפים מפשע לברוח מרייבנלופט לעולמות קודרים פחות, לאחר ששפטו אותם ומצאו כי הם זכאים לתגמול הולם, ועקב זאת שחררו אותם מממלכות הערפילים.

טבעם המדויק של הכוחות האפלים של רייבנלופט לעולם אינו מוסבר בחומרי המשחק, על אף שכמה מהספרים רומזים על כך. במובן מסוים, הכוחות האפלים אמורים להישאר אלמוניים נצחיים, מעין קבוצה של רצונות גחמניים ובלתי צפויים שהדמויות לא יכולות להבין את סיבותיהם ומעשיהם.

השראותעריכה

רייבנלופט ידועה בשימוש המקביל של דמויות דמיוניות מספרות האימה, ולעיתים רחוקות, דמויות היסטוריות. דוגמאות: הרוזן סטראד פון זרוביץ' ווְלָאד דְרָאקוֹב, הם מקבילים לדמותו של בראם סטוקר - הרוזן דרקולה, וההשראה ההיסטורית שלו, ולאד טפש.

דוקטור ויקטור מוֹרְדֶנְהַיים והגולם שיצר, אדם, מקבילים לדמויות של מרי שלי - דוקטור פרנקנשטיין והיצור שלו.

דוקטור רודולף ואן ריכטן ההירואי, מקביל לאברהם ואן הלסינג.

פרנטיסק מרקוב מקביל לדמות של ה.ג. וולס – דוקטור מורו.

הויסטאני הם ייצוג סטריאוטיפי המבוסס על האופן בו הצוענים הוצגו בסרטי אימה. לויסאטני יש יכולות של קריאת המזל.

סֶר טריסטן היירגארד והצד השני שלו, מלקן, מושפעים בצורה ישירה מ"דוקטור ג'קיל ומר הייד" של רוברט לואיס סטיבנסון.

אדון אופל פחות ידוע בשם מליניו (בובה שקמה לחיים) הוא גרסה אפלה של פינוקיו.

אדון האופל סוֹדוֹ ודמות נוספת בשם "משסף חצות" מבוססים על ג'ק המרטש.

שלוש האחיות המכשפות מזכירות את שלוש המכשפות ב"מקבת" של ויליאם שייקספיר

בנוסף לשימוש בעולם ספרות האימה, רייבנלופט משלבת גם דמויות ומאפיינים של עולמות קיימים של "מבוכים ודרקונים".

הלורד סות' - מעולם רומח הדרקון מופיע כאדון אופל ברייבנלופט, כמו גם הליץ' וקנה מעולם גרייהוק וסגנו הקודם והבוגדני- הערפד קאס.

המלך האובד גונדגאל (המורד באזון ה-4) מעולם ממלכות נשכחות גם מופיע, אם כי לא כאדון אופל.

אלו דמויות שכבר ביססו לעצמן תפקיד מוכר בעולם המקור שלהן. לעומת זאת, ישנן דמויות ברייבנלופט שניתן להם סיפור המתאר כי הגיעו מעולם זה או אחר, על אף שזאת הפעם הראשונה שהן מופיעות בחומרי המשחק. לדוגמה, הליץ' אזאלין רקס חובר רטרואקטיבית לעולם גרייהוק.

שיטת המשחקעריכה

משנת 2001, משחק רייבנלופט מתנהל בשיטת ק20, עם שינויים מסוימים. ישנם גלגולי הצלה חדשים שניתן להשתמש בהם רק בתוך רייבנלופט. פחד, אימה וטירוף הם גלגולי הצלה חדשים בנוסף לגלגולים הקיימים. ישנם גם מקצועות יוקרה חדשים, לחשים וכישרונות.

היסטוריהעריכה

טרייסי היקמן ואשתו לורה יצרו את הרעיון לרייבנלופט. הוא פורסם לראשונה בשנת 1983 כמודול (משחק הרפתקאה) מוד"מ (מבוכים ודרקונים מורחב) בודד באותו השם. בשנת 1986 יצא מודול ההמשך: רייבנלופט 2: הבית על גבעת הגריפון.

ב-1990 החליטה חברת TSR להפוך את רייבנלופט לעולם מערכה מלא, וסיפקה לו סט של ספרי משחק בשם "ממלכת האימה", שהיה מכונה "הקופסה השחורה". "הקופסה השחורה" זכה ב-1991 בפרס על התצוגה הגרפית הטובה ביותר של משחקי תפקידים.

בנוסף לספרי המשחק, החלה TSR ב-1991 להוציא גם ספרי קריאה שמתרחשים ברייבנלופט. חלק מהספרים נטו להתרכז סביב אדון אופל מסוים, סטראד פון זרוביץ' למשל, זכה להיכלל בארבעה ספרים (שניים מהם נושאים את שמו). חלק מהסופרים נהפכו יותר מאוחר לסופרים מפורסמים בתחום פנטזיית האימה, כמו לאורל ק. המילטון (כותבת סדרת אניטה בלייק), טניה האף ופטרישיה נ. אלרוד.

הגדרות העולם של "הקופסה השחורה" הספיקו להשתנות עוד פעמיים במהלך המהדורה השנייה של "מבוכים ודרקונים" לפני שחברת "מכשפי החוף", שקנו את TSR בשנת 1997, החליטו להפסיק להוציא מוצרים של העולם.

הזיכיון על רייבנלופט נמסר לחברת משחקי ארטאוס לגרסאות 3.0 ו-3.5 של "מבוכים ודרקונים", כאשר חברת White wolf משמשת כמפיצה. הגדרות העולם שפורסמו על ידי White wolf כללו כמה שינויים, בעיקר בגלל זכויות קניין של "מכשפי החוף", הנגיד סות', לדוגמה, שנוצר עבור הגדרות משחק של עולם המשחק רומח הדרקון נעלם (במקומו מופיע יצור אימה הידוע בשם אביר המוות), הפנתיאון של האלים של "מבוכים ודרקונים" הוחלף בשמות מיוחדים לרייבנלופט (למשל ביין מכונה בשם מפיץ החוק).

ב-15 באוגוסט 2005, הזיכיון של רייבנלופט חזר לידי "מכשפי החוף", ובאוקטובר 2006 הם שיחררו את ספר ההרפתקה הענקי "משלחת לטירת רייבנלופט", גרסה מחודשת של ההרפתקה המקורית מהגרסה הראשונה שעברה התאמות למבוכים ודרקונים גרסה 3.5. הספר "משלחת לטירת רייבנלופט" הוא תוספת לכל עולם מו"ד שהוא. הספר שונה לחלוטין ממוצרי רייבנלופט של ארטאוס.

מדריך המישורים המהווה חלק מהתוספות לגרסה 4 של "מבוכים ודרקונים" מציין כי בעולם של גרסה 4 ממלכות הפחד (כולל רייבנלופט) ממוקמות בתוך מימד הצלמוות (Shadowfell), עולם מקבילי של מוות ואפלה המשיק לעולם בני התמותה.

רשימת ספריםעריכה

אלו הספרים שנכתבו על עולם רייבנלופט :

  • לב חצות (דצמבר 1992) מאת ג. רוברט קינג, תורגם על ידי בועז וייס בהוצאת מיצוב ב-1993
  • קרנבל הפחד (יולי 1993) מאת ג. רוברט קינג, תורגם על ידי בועז וייס בהוצאת מיצוב ב-1993
  • מורדנהיים (מאי 1994) מאת צ'ט ויליאמסון
  • סיפורי רייבנלופט (המהווה אתנולוגיה של סיפורים קצרים ויצא בספטמבר 1994) נערך על ידי בריאן תומסן
  • מגדל האבדון (נובמבר 1994) מאת מארק אנתוני
  • ברונית הדמים (מרץ 1995) מאת אליין ברגסטורם
  • מותו של אדון אופל (יוני 1995) מאת לאורל ק. המילטון
  • מלומד הריקבון (דצמבר 1995) מאת טניה האף
  • מלך המתים (מרץ 1996) מאת ג'ין דוויס
  • לישון עם רוע (ספטמבר 1996) מאת אנדריאה קרדרלה
  • אדון הנקרופוליס (נובמבר 1997) מאת ג'ין דוויס
  • שאדובורן (מרץ 1998) מאת קארי א. בבריס וויליאם קונורס
  • עצמות הרקיע (הברית) (ספטמבר 2008) מאת סמנת'ה הנדרסון
  • חצר מיתרס (הברית) (נובמבר 2008) מאת דייוויד א. פייג'
  • מסע צלב שחור (הברית) (מאי 2009) מאת ארי מרמל

קישורים חיצונייםעריכה