ריימונדו אורסי
ריימונדו ביביאני "מומו" אורסי (בספרדית: Raimundo Bibiani "Mumo" Orsi; 2 בדצמבר 1901 – 6 באפריל 1986) היה כדורגלן ארגנטינאי-איטלקי ששיחק בעמדות הקיצוני השמאלי והחלוץ.
 | ||||
| אורסי במדי אינדפנדיינטה | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 בדצמבר 1901 אבז'אנדה שבארגנטינה | |||
| פטירה |
6 באפריל 1986 (בגיל 84) סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה  | |||
| שם מלא | ריימונדו ביביאני אורסי | |||
| גובה | 1.7 מטרים | |||
| עמדה | קיצוני שמאלי / חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אורסי, יליד ארגנטינה, החל את הקריירה בקבוצת אינדפנדיינטה, ולאחר קדנציה מוצלחת במדי יובנטוס חזר לדרום אמריקה שם שיחק במספר קבוצות מארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל וצ'ילה. הוא החל את הקריירה הבינלאומית במדי ארגנטינה, עמה זכה בקופה אמריקה, ובעקבות מעברו ליובנטוס ייצג גם את איטליה, עמה זכה במונדיאל 1934 ואף כבש במשחק הגמר. בסך הכל במדי שתי הנבחרות, רשם 48 הופעות ו-16 שערים.
קריירת משחק עריכה
אורסי החל את קריירת המשחק בקבוצת אינדפנדיינטה, שם התבטא כישרונו באגף שמאל. אורסי, שהיה שמאלי ברגלו, הפגין מהירות ודיוק. אורסי ניחן בהגבהות מדויקות וכן ביכולת כיבוש שערים, שהפכו אותו למסוכן בשני האגפים וכן בעמדות התקפה מרכזיות. הופעת הבכורה שלו הייתה ב-30 בנובמבר 1919, והוא המשיך לשחק בקבוצה עד לשנת 1928. אורסי זכה עם אינדפנדיינטה בשתי אליפויות ושלושה גביעים בארגנטינה, ויכולתו במדי נבחרת ארגנטינה באולימפיאדת אמסטרדם (1928) שכנעה את ראשי קבוצת יובנטוס האיטלקית להחתים את אורסי.
העברתו של אורסי ליובנטוס לוותה בלא מעט סיבוכים, בעיקר בשל המשא המתן המורכב עם אינדפנדיינטה, וחוקי המשחק באיטליה באותה תקופה שהגבילו שכר לכדורגלנים זרים. בסופו של דבר, הוא עלה לשחק לראשונה בתחילת עונת 1929/1930. אורסי השתלב מצוין בקבוצה, והיה מעמודי התווך של המועדון שזכה בחמש אליפויות איטליה רצופות, החל מעונת 1930/1931. בהתאם לנוהלי המשטר הפאשיסטי באיטליה באותה תקופה, אורסי קיבל באופן מיידי אזרחות איטלקית, ואף זומן לנבחרת איטליה.
ב-1935 חזר אורסי לארגנטינה, שם חתם במדי קבוצתו הראשונה, אינדפנדיינטה, והמשיך לקדנציות קצרות בבוקה ג'וניורס, בפלטנסה ובקלוב אלמגרו, תחנתו האחרונה בארגנטינה. ב-1938 עבר לשחק בפניארול מליגת העל האורוגוואית, וסייע לה לזכות באליפות המקומית. משם עבר אורסי לברזיל, שם חתם במדי פלמנגו עמה זכה באליפות ריו דה ז'ניירו. לאחר קדנציה שנייה בפניארול, וקדנציה קצרה בצ'ילה במדי סנטיאגו נסיונל, פרש אורסי ממשחק פעיל בשנת 1943, כשהיה בן 42.
קריירה בינלאומית עריכה
הופעת הבכורה הבינלאומית של אורסי הייתה במדי נבחרת ארגנטינה ב-10 באוגוסט 1924, במשחק ידידות ביתי מול אורוגוואי שהסתיים בשוויון 0-0. כל ארבעת משחקיו הראשונים במדי הנבחרת היו משחקי ידידות מול הנבחרת השכנה. לאחר מכן, זכה אורסי עם נבחרתו בטורניר הקופה אמריקה בשנת 1927. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) שיחק אורסי תפקיד מרכזי בנבחרת. הוא כבש את שערי הבכורה שלו בניצחון 11:2 על ארצות הברית, שם כבש צמד, ומשחק אחר כך כבש את שערו השלישי והאחרון במדי ארגנטינה, בניצחון 6:3 על בלגיה. אורסי ונבחרתו העפילו עד לגמר האולימפי, שם פגשו את אורוגוואי. לאחר שוויון 1:1 במשחק הגמר לאחר הארכה, נקבע משחק חוזר, ובו הפסידה ארגנטינה 2:1 והסתפקה במדליית הכסף. בסך הכל, בקדנציה הראשונה שלו במדי ארגנטינה, כבש אורסי שלושה שערים ב-12 הופעות.
הופעותיו המשכנעות של אורסי באולימפיאדה, הובילה את ראשי יובנטוס להחתים אותו בקבוצה, ובעקבות נוהלי המשטר הפאשיסטי באיטליה, הוא קיבל עד מהרה אזרחות איטלקית וזומן לשחק בנבחרת איטליה. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו במדי איטליה ב-1 בדצמבר 1929, וכבר באותו משחק כבש צמד בניצחון 6:1 על פורטוגל במשחק ידידות. הישג השיא של אורסי עם איטליה היה במסגרת מונדיאל 1934 הביתי. לאחר שפתח את הטורניר עם צמד שערים בניצחון 7:1 על ארצות הברית, הוסיף אורסי לפתוח בכל משחקיה של איטליה, עד למשחק הגמר מול צ'כוסלובקיה. אורסי כבש בגמר את שער השוויון לזכות איטליה בדקה ה-81, שהביא את המשחק להארכה, בה ניצחה איטליה 2:1 וזכתה בתואר. בזכות הופעותיו, זכה אורסי למקום בנבחרת הטורניר, לצד חמישה מחברי נבחרתו. בנוסף לזכייה במונדיאל, זכה אורסי עם איטליה פעמיים בתואר הגביע הבינלאומי של מרכז אירופה. משחקו האחרון של אורסי במדי איטליה היה במסגרת אותו הטורניר, ב-24 במרץ 1935, בניצחון 2:0 על אוסטריה. בסך הכל רשם אורסי 35 הופעות במדי איטליה, וכבש 13 שערים.
אורסי היה למתאזרח בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר במדי איטליה במשך למעלה מ-70 שנים, עד ששיאו נשבר על ידי מאורו קאמורנזי, בעצמו מתאזרח ארגנטינאי, בשנת 2008. אורסי חזר להופעה אחרונה במדי ארגנטינה ב-9 באוגוסט 1936, במשחק ידידות מול אורוגוואי, שחתם את קריירת המשחק הבינלאומית שלו. בסך הכל, במדי שתי הנבחרות יחד, רשם אורסי 48 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 16 שערים.
תארים עריכה
תארים כשחקן עריכה
- קופה אמריקה: 1927
- מדליית כסף אולימפית: 1928
- תארים אישיים
סטטיסטיקות עריכה
נבחרת לאומית עריכה
| שנה | הופעות | שערים |
|---|---|---|
| נבחרת ארגנטינה | ||
| 1924 | 2 | 0 |
| 1927 | 3 | 0 |
| 1928 | 7 | 3 |
| 1936 | 1 | 0 |
| נבחרת איטליה | ||
| 1929 | 1 | 2 |
| 1930 | 5 | 1 |
| 1931 | 8 | 4 |
| 1932 | 6 | 2 |
| 1933 | 7 | 1 |
| 1934 | 7 | 3 |
| 1935 | 1 | 0 |
| סך הכול בארגנטינה | 13 | 3 |
| סך הכול באיטליה | 35 | 13 |
| סך הכול בקריירה | 48 | 16 |
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- קריירה בינלאומית באתר rsssf
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1934 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 קבנה • 2 קומבי • 3 מסטי • 4 אלמנדי • 5 קליגריס • 6 מונצליו • 7 רוזטה • 8 ברטוליני • 9 קסטלזי • 10 פראריס • 11 מונטי • 12 פיזיאולו • 13 ורגליאן • 14 ארקרי • 15 בוראל • 16 דמריה • 17 פרארי • 18 גואיטה • 19 גואריסי • 20 מאצה • 21 אורסי • 22 סקיאביו • מאמן: פוצו |
| |