ריינג'ר 1
ריינג'ר 1 (באנגלית: Ranger 1) הייתה המשימה הראשונה בתוכנית ריינג'ר של נאס"א. מטרת המשימה הייתה לבחון את הטכנולוגיות והכלים על הלוויין לפני שיגור משימות אל הירח. מטרה משנית הייתה לבצע מחקר חלקיקים ושדות במרחב הבין־פלנטרי. המשימה הצליחה חלקית עקב כשל בשלב האחרון של המשגר בשלב מאוחר במשימה.
 | |
| ריינג'ר 1 בהכנות לשיגור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | JPL |
| תאריך שיגור | 23 באוגוסט 1961 |
| משגר | אטלס־אג'ינה B |
| אתר שיגור | נמל החלל קייפ קנוורל |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין ניסויי |
| לוויין של | כדור הארץ |
| תאריך כניסה למסלול | 23 באוגוסט 1961 |
| מסלול | מסלול לווייני נמוך |
| נטייה | 32.9° |
| אפואפסיד | 446 ק"מ |
| פריאפסיד | 179 ק"מ |
| זמן הקפה | 91.1 דקות |
| הקפות | 110 |
| משך המשימה הכולל |
23 באוגוסט 1961 – הווה (62 שנים)  |
| משך המשימה | 7 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל | 306.2 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 00173 |
| מאגר המידע הלאומי | 1961-021A |
מבנה הגשושית עריכה
הגשושית הייתה ריינג'ר בלוק 1 בעלת בסיס משושה ברוחב 1.5 מטרים עליו הורכבו מוטות אלומיניום בצורה חרוטית לגובה 4 מטרים. שני לוחות סולאריים באורך 5.2 מטרים הורכבו על הבסיס ונפרשו לאחר השיגור. אנטנה מתכוונת הורכבה בתחתית הבסיס. הכלים המדעיים ושאר הרכיבים הורכבו על הבסיס ומוטות האלומיניום. הכלים כללו: טלסקופ ליימן־אלפא, מגנטומטר אדי־רובידיום, מנתח אלקטרוסטטי, גלאי חלקיקי אנרגיה לטווח בינוני, שני טלסקופים, תא מיינן לקרינה קוסמית, גלאי אבק קוסמי וסופרי סיניטילציית קרניÎX קוסמיות.
מערכת התקשורת כללה אנטנה לטווח רחוק, אנטנה לטווח בינוי ושני משדרים. האנרגיה החשמלית סופקה באמצעות שני לוחות סולאריים, סוללה במשקל 57 ק"ג ומספר סוללות קטנות על חלק מהכלים. השליטה על הגשושית הושגה באמצעות בקר זמן, חיישני ארץ ושמש ומנועים קטנים. הטמפרטורה נשמרה בצורה פאסיבית באמצעות לוחות זהב, צבע לבן ומשטחי אלומיניום מלוטשים.
משימה עריכה
ריינג'ר 1 תוכננה להיכנס למסלול חנייה ארצי ואז להמשיך למסלול של 60,000 עד 1,100,000 ק"מ סביב כדור הארץ. מטרת המשימה הייתה לבחון מערכות וטכניקות שנדרשו למשימות עתידיות אל הירח.
ב־23 באוגוסט 1961 בשעה 06:02:00 UTC שוגרה ריינג'ר 1 בהצלחה למסלול החנייה המתוכנן אך מנועי השלב אג'ינה B לא פעלו והגשושית לא נכנסה למסלול המתוכנן. כאשר נפרדה הגשושית מהמשגר היא נכנסה למסלול לווייני נמוך וגובה מסלולה החל דועך. הגשושית חדרה לאטמוספירת ב־30 באוגוסט 1961. המשימה הוגדרה כהצלחה חלקית מפני שרבות ממטרות המשימה הושלמו למרות כישלונה המסלולי. חרף ההגדרה לא הושג מידע מדעי רב.
קישורים חיצוניים עריכה
