ריכרד וילשטאטר
ריכרד מרטין וילשטֶטר (בגרמנית: Richard Martin Willstätter) (13 באוגוסט 1872 – 3 באוגוסט 1942) היה כימאי אורגני יהודי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1915 "על עבודתו בנושא הפיגמנטים הצמחיים", ביניהם כלורופיל. וילשטטר גם המציא את הכרומטוגרפיה על נייר (אנ'), במקביל למיכאיל צבט.
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1872 קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוגוסט 1942 (בגיל 69) מורלטו, שווייץ |
| שם לידה |
Richard Martin Willstätter |
| ענף מדעי |
כימיה פיזיקלית |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
Muralto Cemetery |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינכן |
| מנחה לדוקטורט |
אדולף פון באייר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
Antonio Madinaveitia, Emile Cherbuliez, ריכרד קון, יעקב פרנס |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1915 |
| בן או בת זוג |
Sophie Leser |
| צאצאים |
Margarete Willstätter |
| תרומות עיקריות | |
|
עבודה בנושא הפיגמנטים הצמחיים המציא את כרומטוגרפיית הנייר | |
  | |
קורות חיים
עריכהוילשטטר נולד בקארלסרוהה בבאדן, במשפחה יהודית. אביו היה סוחר בדים. תחילה התחנך שם, וכאשר משפחתו עברה, למד בבית הספר הטכני של נורמברג. בגיל 18 נרשם לאוניברסיטת מינכן ללימודי מדע, ושם נשאר במשך 15 השנים הבאות. הוא למד במחלקה לכימיה, תחילה כסטודנט של אדולף פון באייר, ולאחר קבלת תואר דוקטור, בשנת 1894, כחבר סגל. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא מבנה הקוקאין. וילשטטר המשיך בחקר המבנה של אלקלואידים אחרים, וסינתז כמה מהם. ב-1896 קיבל משרת מרצה, וב-1902 תפקיד פרופסור אקסטראורדינרוס (פרופסור ללא קתדרה).
ב-1905 עזב את מינכן והיה לפרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, שם עבד על הפיגמנט הצמחי כלורופיל, והצליח לקבוע את מבנהו. ב-1912 קיבל תפקיד פרופסור לכימיה באוניברסיטת ברלין, ומנהל מכון הקיסר וילהלם, שם חקר פיגמנטים של פרחים ופירות. תגליתו הראתה שכלורופיל מורכב מכלורופיל A ומכלורופיל B. בשנות מלחמת העולם הראשונה, עסק וילשטטר, בשיתוף פעולה ביחד עם חתני פרס נובל, פריץ הבר וג'יימס פרנק בלוחמה כימית. חלקו העיקרי היה בפיתוח מסכות יעילות אשר נועדו לכוחות הגרמניים. קבוצת המחקר שלו פיתחה מסנן בעל שלוש שכבות שסופג את הגזים הרעילים. 30 מיליון מסכות כאלה יוצרו בגרמניה ב-1917. על המצאה זו הוא קבל את פרס הכסף דרגה שנייה וילשטטר אף תיעד ביומנו את ניסוי השטח הראשון בו כיסו פריץ הבר ועוזריו ב-22 באפריל 1915 שטח של כחמישה קמ"ר בענני גז כלור, מעל החפירות הצרפתיות בסמוך לעיר איפּר. הכוחות הגרמניים, שלבשו את מסכות הגז, הצליחו להתקדם לתוך הענן ולהזיז את קו הגבול בכמה עשרות מטרים, תוך שהם חולפים על פני חיילים גוססים פצועים וחנוקים אשר קצף רירי צהוב בקע מפיותיהם.
ב-1916 חזר למינכן בתור ממשיכו של מורהו, באייר. במהלך שנות ה-20 חקר מנגנוני תגובה אנזימטיים, וסייע רבות לביסוס הטענה כי אנזימים הם חומרים כימיים, ולא יצורים חיים.
ב-1924 הגיעה הקריירה של וילשטטר ל"סוף טרגי, כאשר כמחווה נגד האנטישמיות הגוברת, הכריז על פרישתו."([1]) לפי הביוגרפיה שלו באתר קרן פרס נובל: "ביטויי אמון מצד הצוות, הסטודנטים והשר לא הצליחו לנער את המדען בן ה-53 מהחלטתו להתפטר. הוא חי מגמלת הפרישה שלו במינכן... הצעות מסחררות מבית ומחו"ל נדחו על ידו."
בשנת 1932 זכה במדליית דייווי, פרס בריטי יוקרתי. ב-1938 נמלט וילשטטר מאימת הגסטאפו והגיע לשווייץ. הוא בילה את שנותיו האחרונות במורואלטו ליד לוקרנו, בכתיבת האוטוביוגרפיה שלו ומת מהתקף לב ב-1942.
האוטוביוגרפיה, Aus meinem Leben, פורסמה בגרמנית רק ב-1949. היא תורגמה גם לאנגלית תחת השם "From My Life", בשנת 1965. (Richard Willstätter: Aus meinem Leben, edited by A. Stoll, Verlag Chemie, Weinheim, 1949; English edition: From My Life, Benjamin, New York, 1965).
פרסים
עריכה- פרס פאראדיי (1927)
- פרס ברסה (1907)
- מדליית דייווי (1932)
- מדליית הזהב ע״ש אדולף פון באייר (1914)
- אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1925)
- פרס וילארד גיבס (1933)
- פרס נובל לכימיה (1915)
- חבר זר של החברה המלכותית (21 ביוני 1928)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת האלה-ויטנברג
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מנצ'סטר
- אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
- דוקטור לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי של ציריך
- מדליית גתה לאמנות ומדעים
לקריאה נוספת
עריכה- אמיל פוירשטיין, יהודים מפורסמים במדע, 1956. עמ' 86–98.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ריכרד וילשטאטר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ריכרד וילשטאטר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ריכרד וילשטטר, באתר NNDB.
- ריכרד וילשטאטר, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- ריכרד וילשטאטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ריכרד וילשטאטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)