ריסון צווארי
ריסון צווארי היא טכניקה המשמשת להגבלת תנועה של אדם על ידי הפעלת לחץ על הצוואר או קרוב לצוואר. נמצאת בשימוש, בין היתר, על ידי כוחות משטרה וצבא בישראל ובעולם. טכניקה זו אינה אמורה להביא לחנק של האדם הסביל, אך במקרים מסוימים הביאה לחנק ואף למוות. טכניקות הנועדות ליצור חנק דמי נקראות חניקה וישנן חניקות הבטוחות לשימוש משטרתי.
תיאור עריכה
הריסון הצווארי מתבצע באמצעות שתי טכניקות עיקריות:
- הפעלת לחץ על הצוואר באמצעות הזרוע העליונה והאמה. ריסון צווארי פועל מכיוון שהוא מגביל את זרימת הדם אל המוח וממנו אל הלב. לאחר מספר שניות עלול האדם הסביל לאבד את הכרתו. עורקי הצוואר נדחסים כאשר האדם הפעיל מקיף את צווארו של הסביל באמצעות הזרוע העליונה (השריר הדו-ראשי) מלפנים ובאמצעות האמה מאחור. בשימוש "נכון" אין ללחוץ על קנה הנשימה כדי לא להביא לחנק של האדם הסביל. לאחר מספר שניות יש לשחרר את האחיזה כדי לחדש את זרימת הדם המלאה אל המוח.
- ברך-על-הצוואר: הפעלת לחץ על הצוואר באמצעות השענת הברך של האדם הפעיל (ובכך חלק ממשקל גופו) על צווארו של האדם הסביל. שוב, עורקי הצוואר נדחסים וזרימת הדם אל המוח מוגבלת. גם כאן, בשימוש "נכון" אין ללחוץ על קנה הנשימה כדי לא להביא לחנק של האדם הסביל.
ב-25 במאי 2020 נרצח ג'ורג' פלויד במיניאפוליס שבארצות הברית כתוצאה משימוש בטכניקת ברך-על-הצוואר על ידי השוטר דרק שובין. הסערה שהתחוללה (מחאות ג'ורג' פלויד) גרמה לבחינה מחדש של הטכניקה. מאחר שפלויד היה כבול באזיקים בשעת מותו, לא נשקפה ממנו סכנה לשובין. אי לכך הועמד שובין לדין באשמת רצח[1] והורשע. במסגרת הדיון הציבורי הועלתה אפשרות לפיה שוטרי מיניאפוליס למדו טכניקות של ריסון צווארי מגורמים ישראלים. משטרת ישראל הכחישה ידעה זאת. עם זאת ידוע שטכניקות של ריסון צווארי הן חלק מארגז הכלים של מדריכים ישראלים המפיצים תורות לחימה בעולם, דוגמת קרב מגע, גם לגורמים משטרתיים. כמו כן ישנן עדויות מצולמות רבות להפעלת ריסון צווארי על ידי כוחות הביטחון הישראליים בשטחי יהודה ושומרון.
בעקבות רצח ג'ורג' פלויד ומקרי מוות קודמים נערכה בדיקה מחודשת של השימוש בטכניקה זו במחלקות משטרה רבות בארצות הברית, וחודדו נוהלי השימוש בה. עם זאת היא עדיין מקובלת בשימוש בכ-500 מחלקות משטרה. במשטרת ישראל ממשיכים לראות בהצמדת ברך אל צווארו של חשוד הפעלת כוח סביר[2]. במרבית מדינות אירופה נאסר על שוטרים להשתמש בסוגים השונים של ריסון צווארי, המכונים לעיתים גם אחיזת חנק. גרמניה מאפשרת לשוטרים להשתמש רק בגרסה קצרה שלו, שבה מופעל כוח באופן זמני על הראש (ולא על הצוואר) כדי לרסן אדם. בלגיה אוסרת על המשטרה להישען לחלוטין על חשוד ולו באופן זמני[3].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Day, P. - What evidence exists about the safety of physical restraint when used by law enforcement and medical staff to control individuals with acute behavioural disturbance? NZHTA Tech Brief Series 2002; New zealand, 1(3)
- Nichols, Larry (1995). Law Enforcement Patrol Operations: Police Systems and Practices. McCutchan Publishing Corporation
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ניו יורק טיימס, מפקד משטרת מיניאפוליס: השוטר הנאשם בהרג ג'ורג' פלויד הפר ערכים ונהלים, באתר הארץ, 6 באפריל 2021
- ^ משה נוסבאום, משטרת ישראל: הצמדת ברך אל צווארו של חשוד במהלך מעצר - הפעלת כוח סביר, באתר מאקו, 7 ביוני 2020
- ^ Berger, Miriam; Noack, Rick. "From guns to neck restraint: How police tactics differ around the world". Washington Post (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-04-21.