ריקוד על עמוד
ריקוד על עמוד היא שיטת אימון גופני המשלבת תנועות ריקוד, תרגילי אקרובטיקה והתעמלות המתבצעים על גבי עמוד (אביזר אנכי, מוט) סטטי או מסתובב, המשמש כתמיכה לצעדים ולתנועות אקרובטיות.
בשל השימוש בעמוד, יש המקשרים בין ריקוד על עמוד למופע חשפנות. עם זאת, ריקוד על עמוד הפך לפרקטיקה מקובלת, ובשנת 2017 הוכר על ידי האגודה הכללית לפדרציות הספורט הבינלאומיות כענף ספורט מקצועי. מתאמנים חובבנים וספורטאים מקצועיים מתאמנים על עמודים בחדרי כושר וסטודיואים לריקוד ומשתתפים בתחרויות ספורט על עמוד המתקיימות ברחבי העולם.
ריקוד על עמוד דורש סיבולת, קואורדינציה, גמישות וכוח רב, בדגש על שרירי ליבה ושרירי פלג גוף עליון חזקים, שנבנים בהדרגה במסגרת אימוני כושר קבועים. נכון לשנת 2018, האיגוד הבינלאומי לספורט עמוד פועל במטרה להעניק לענף מעמד של ספורט אולימפי. בעבר ריקוד על עמוד נחשב לספורט נשי בלבד, אך עם הזמן נכנסו מתאמנים גברים לתחום, חלקם אף משתתפים בתחרויות ריקוד על עמוד כמתחרים מן המניין[1].
היסטוריהעריכה
השימוש בעמוד לביצוע פעילות גופנית החל לפני כ-800 שנים בהודו. מלקהמב (בתרגום לעברית: התעמלות על עמוד) הוא ספורט הודי מסורתי המתבסס על תרגילי סיבולת וכוח שבוצעו על ידי גברים על גבי עמוד עץ, שקוטרו היה רחב יותר מהקוטר המקובל של עמוד מתכת מודרני. מהודו הגיע העמוד לסין, שם אומץ בתחום הקרקס והלוליינות. אקרובטיקה על עמוד סיני כללה מופע של קבוצת גברים אקרובטים שהדגימו תרגילי כוח בשילוב עם מעברים וקפיצות בין מספר עמודים בעלי קוטר של 60 מ"מ, שאורכם נע בין 3 ל-9 מטר ושהותקנו במרחק של כ-6 מטר אחד מהשני.
בשנת 1890 העמוד הגיע לארצות הברית עם "Little Egypt" - מופעים נודדים של רקדניות בטן צועניות. הרקדניות ביצעו ריקודי בטן סביב עמוד עץ, ששימש כקורה הנושאת את מבנה האוהלים הזמניים בהם התקיימו המופעים. פרקטיקה זו צברה תאוצה בשנות ה-20. אוהלי מופע ארעיים הוקמו ברחבי ארצות הברית ורקדניות ערכו מופעי ריקוד ראוותניים סביב קורת העץ המוצבת במרכז המבנה.
בשנות ה-80 עברו מופעי העמוד לפאבים ולמועדונים, בהם הותקנו עמודי פלדה אנכיים והועסקו רקדניות שהופיעו בלבוש מינימלי ולעיתים שילבו בהופעותיהן ריקודי חשפנות. לצד התפתחותה של פרקטיקה זו, אומצה שיטת ריקוד על עמוד על ידי מכוני ספורט וכושר. המתאמנים החלו לבצע על עמודים תרגילי אתלטיקה מגוונים דוגמת, טיפוסים, סיבובים, היפוכים ועוד.
הסטודיו הראשון לריקוד על עמוד, "S Factor", הוקם בארצות הברית בשנת 2003 על ידי השחקנית שילה קלי, שקיבלה השראה לכך לאחר שבשנת 2000 השתתפה בסרט "Dancing at the Blue Iguana", שהציג את חיי החשפניות במועדון לילה. בשנים הבאות, הפך הסטודיו לרשת וסניפים נוספים נפתחו ברחבי המדינה. במקביל, נפתחו בארצות הברית סטודיואים רבים נוספים ושיעורי ריקוד על עמוד החלו לצבור פופולריות בקרב ציבור המתאמנים. בשנת 2017 קאטי קואטס, נשיאת האיגוד הבינלאומי לספורט עמוד, שנוסד בשנת 2009, הובילה להכרתו של ריקוד על עמוד כספורט מקצועי על ידי האגודה הכללית לפדרציות הספורט הבינלאומיות. נכון להיום האיגוד ממשיך לפעול למען הכרתו של ריקוד על עמוד כספורט אולימפי.
העמודעריכה
ריקוד על עמוד מתבצע על גבי מוט אנכי בעל קוטר של 45 מ"מ – הקוטר המקובל בכל התחרויות הרשמיות. קיימים עמודים בעוביים אחרים, שהקוטר שלהם נע בין 38 מ"מ ל-50 מ"מ, אך הם פחות נפוצים. העמוד עשוי מתכת חלקה: פלדת אל-חלד המחופה בשכבת כרום, טיטניום, נחושת ולעיתים פלסטיק.
קיימים שני סוגי עמודים: עמוד סטטי (נייח) ועמוד מסתובב (ניתן לקבעו למצב סטטי ולהעביר בין שני המצבים לפי הצורך). בתחרויות נוהגים הספורטאים להופיע על שני עמודים, נייח ומסתובב, המותקנים סמוך אחד לשני, להמחשת אלמנטים אקרובטיים שונים.
התקנת העמוד מתבצעת לרוב בין התקרה לרצפה כשהעמוד מוחזק ומקובע בכוח הלחץ (ללא צורך בהברגה). בחלק מהמקרים, להבטחת יציבות מרבית, מוברג העמוד בחלקו העליון בתקרה. התקנת עמודים בחוץ או בחללים עם תקרה גבוהה מתבצעת על ידי הברגת העמודים ברצפה.
סוגי אימון גופני על עמודעריכה
ריקוד על עמוד צבר פופולריות כשיטת אימון גופני התורמת לפיתוח כוח, סיבולת, גמישות וקואורדינציה. אימון כושר על עמוד משלב תרגילי כוח, תרגילי גמישות, תנועות ריקוד ותרגילי אקרובטיקה שונים. במסגרת שיעורי ריקוד על עמוד לומדים המתאמנים לבצע מגוון תרגילים, דוגמת היפוכים, סיבובים, עמידות ידיים, שפגאט ועוד. עם שיפור המיומנות של המתאמן משתפרים ביצועיו והופכים למורכבים יותר ליישום. ריקוד על עמוד נחשב לאימון בעצימות גבוהה, אשר במהלכו שורף המתאמן כ-350–500 קלוריות. בנוסף, מתאמנים רבים מעידים כי ריקוד על עמוד מסייע לחיזוק הביטחון העצמי ומאפשר להתחבר לחושניות הטמונה בהם.
ניתן לסווג ריקוד על עמוד לשלוש קטגוריות עיקריות (סיווג ע"פ סוגי התחרויות הקיימות בתחום):
• ריקוד ארט על עמוד – (Pole Art) – ריקוד אמנותי על עמוד בו הדגש מושם על הכוריאוגרפיה, בשילוב עם מוזיקה ותיאטרליות של הביצוע. לעיתים קרובות ריקוד ארט על עמוד מתבצע בתלבושות מיוחדות ותחפושות מקוריות. סגנון ריקוד זה משלב אלמנטים אקרובטיים: טיפוסים, היפוכים, סיבובים וכיוצא בזה, ודורש מהרקדן כוח, גמישות, קואורדינציה וסיבולת ברמה גבוהה.
• ריקוד אקזוטיק על עמוד – (Exotic Pole Dance) – ריקוד חושני המתבצע סביב העמוד, ואינו כולל, בדרך כלל, תרגילים אקרובטיים מורכבים (למעט יוצאי דופן). ריקוד אקזוטיק מתבצע לרוב בלבוש מינימלי ועל עקבים גבוהים ומטרתו להדגיש את הנשיות של הרקדנית. הבסיס לריקוד אקזוטיק על עמוד נוטע את שורשיו בתחום החשפנות ומאמץ ממנו את תנועות אגן והראש החושניות, את הפיתולים ובמידה מסוימת את האופי המיני.
• ספורט על עמוד – (Pole Sport) – שיטת אימון המיישמת פרקטיקות המקובלות בדיסיפלינות של אקרובטיקה אווירית (לוליינות), התעמלות קרקע והתעמלות אמנותית. שיטת אימון זו מתפתחת כענף ספורט עצמאי ודורשת רמה גבוהה של סיבולת שריר, גמישות וקואורדינציה. על המשתתפים בתחרויות של ספורט על עמוד לעמוד בסטנדרטים מוגדרים של לבוש וביצועים. משתתפי התחרות מתוגמלים על ביצוע של תרגילי חובה ורשות בניקוד, כשהזוכה הוא בעל הניקוד הגבוה ביותר.
ריקוד על עמוד בישראלעריכה
הסטודיו הראשון לריקוד על עמוד בישראל ובמזרח התיכון, "פאנקי גודס", הוקם בשנת 2009 על ידי נטע לי לוי, הזוכה בתואר אלופת אירופה בריקוד על עמוד מקצועי באוקטובר 2011 במסגרת תחרות European Pole Dance Champion.
אלופת אירופה הראשונה מישראל בריקוד על עמוד הייתה אליסה פלסקובה, שזכתה במקום הראשון בתחרות European Championships Pole Dance, שנערכה במוסקבה בספטמבר 2011.
התחרות הראשונה לריקוד על עמוד בישראל הופקה על ידי אליסה פלסקובה. התחרות השנייה על ידי אלכס סמסונוב ונטע לי לוי בשנת 2014. התחרות מסוג ריקוד ארט על עמוד (Pole Art) סווגה ל-3 קטגוריות: מקצועי, חובבני וזוגות. כ-600 איש הגיעו לצפות בתחרות זו, שזכתה לחשיפה גדולה וסללה את הדרך לתחרויות נוספות בתחום. כיום נוספו לתחרויות 2 קטגוריות נוספות: גברים, ילדים ונוער.
בשנת 2015 הוקם איגוד הספורט על עמוד בישראל על ידי חוזה רודריגז. זהו ארגון ללא מטרות רווח הפועל במטרה לקדם את תחום הריקוד על עמוד בישראל. נכון לשנת 2018 פועלים ברחבי ישראל כ-20 סטודיואים לריקוד על עמוד.
בשנת 2015 נפתח הענף בישראל גם לקבוצות ילדים.
בשנת 2019 זכתה ליאור פבון לייצג את ישראל באליפות העולם בקנדה בתחרות של ה IPSF[2]
קישורים חיצונייםעריכה
שני ליטמן, כשבתי בת התשע ביקשה לרקוד על עמוד, באתר הארץ, 2 במאי, 2018- שרון ינובסקי קפלן, לא רק לחשפניות: כמה שורפים בריקוד על עמוד?, באתר מאקו, 6 בפברואר 2014
- איתי יעקב, שואו או ביז: עולם האופנה לומד לרקוד על עמוד, באתר Xnet, 9 בספטמבר 2014
- אסף קמר, תחרות ריקוד על עמוד: "אין בעיה עם הסטיגמה", באתר ynet, 29 באוגוסט 2016
הערות שולייםעריכה
- ^ ריקוד עמוד של גבר, תחרות בציריך אתר youtube
- ^ איתן גפן, ספורטאית, לא רקדנית: ליאור תייצג את ישראל בספורט על עמוד, באתר ynet, 24 ביוני 2019